לפעמים מבריקים אלי, - מבין הרצפות, מפינות החדר פאייטים קטנים, נצנצים אדומים. שאריות שנשרו מבגדי ריקודי הבטן של החברה שעזבה.

כל כך שנאתי את המנצנצים הללו. מתפזרים בדירה, נדבקים לרהיטים, לבגדי, לגופי.

והנה, נוכחותה נמוגה וגם הבגדים המנצנצים של המחול המזרחי נאספו, נארזו ונלקחו.

רק פה ושם אני מבחין, בזוויות מסוימות - בנצנוץ.

מה זה אומר? שאני עוד חושב עליה לפעמים? שרסיסים של מערכת היחסים תמיד ישארו בחיי?

אולי אני פשוט צריך לשטוף פה יותר טוב.