כמה צדק מי שאמר שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, למרות שמצד שני אני לא בטוח שמעשית האמירה הזו נכונה. אם תיכנסו לראש שלי תמצאו שם 65 אחוז לפחות של מחשבות לא טהורות מלוכלכות,אינטרסנטיות מגעילות וכו. אבל הייתי אומר שלפחות רבע מהמחשבות ומהמעשים שלי באים ממקום של טוב על מעשי הטובים באמת מתי מעט יודעים וכך זה יישאר..
קורת תופעה מעניינת מאוד מבחינתי, שאני כבר רוצה ומחליט לעשות משהו למען אחר לפחות בחצי מהמקרים אני מתכוון לטוב ויוצא לי רע. מה שגורם לי לחשוב מדי פעם שאולי עדיף לי להתכוון ההפך לקוות שיצא רע,לבוא ממקום של רע ויצא טוב אולי.....
המאפיין המרכזי של האישיות שלי כרגע לדעתי הוא שאני כנה,לפעמים יתר על המידה. זה טוב כנות הא? זה אמור להיות טוב... זה אמור לבוא ממקום של טוב נכון? אז איך אפשר להסביר את העובדה שכל פעם שאני כנה עם אדם יוצא מזה משהו רע? מישהי שאני מאוד אוהב ומעריך אמרה לי לפני כמה ימים משפט מאוד חכם שהחלטתי לאמץ אותו: מאוד מפתיע שדווקא שמעתי את זה מבחורה..
אם אתה כנה עם אדם והוא בתגובה מתחיל לצעוק עליך ולקלל את היום שבו הוא הכיר אותך, הכנות הזו היא הכנות הכי נכונה שיכולה להיות והאדם שמולך טיפש מכדי לראות מה ממסתר מאחורי הכנות הזו,זו בעיה שלו לא שלך. {זאת תהיה המנטרה שלי אם אחליט לעשות שטות ולהתחתן אי פעם,במידה שאפול לחיי נישואין גרועים...} למרות שלרוב גם אותם אנשים בטוחים שהם אה גרויסה חוכם אוי כמה שהכנות שלי מכניסה אותי לברוכים.. בעצם את רובנו היא עלולה לסבך נניח שבחורה שואלת את בן זוגה איך היא ניראת בשמלה החדשה שהיא קנתה ממיטב כספו של הבן זוג. כדי לשמור על שלום בית הוא יהיה חייב לומר לה שעם השמלה היא סקסית בטירוף גם אם השמלה עושה לה תחת של פרה. אם הוא יהיה כנה,סביר להניח שהאישה תעשה לו גיהינום ותשלח אותו לישון על הספה....
אבל למרות הכל אני בחיים לא אוותר עליה . מעדיף לוותר על הכל,רק לא על הכנות. שתעלה כמה שתעלה הכנות הזו,בבנק של החיים אני גם ככה באוברדרפט ענק,אז מה זה משנה המחיר?
למה אני אומר שהמשפט הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות הוא כל כך נכון? כי אצלי לפחות כנות מול אדם באה ממקום של טוב אבל לרוב,אותם אנשים יודעים לעשות לי גיהינום.. כי כמו שכבר נאמר לי וכמו שאני חווה על בשרי הם לא מסוגלים להתמודד מול האמת שלי ובעיקר של עצמם..
ואם הכוונות הטובות שלי יובילו אותי לגיהינום אני לא אפחד... כי אם אפגוש את השטן על אמת זה יהיה כמו לפגוש דודה שאתה לא סובל אבל מצד שני אתה רגיל לשטיקים שלה. אני נפגש עם השטן כל הזמן בחיי היום יום רק בתחפושת אחרת כל פעם. אצלי יש תופעה מוזרה מי שהוא המלאך שלי בבוקר יכול להפוך להיות השטן שלי בלילה וההפך. זה קורה לי אינספור פעמים. יש גם מי שהוא רק שטן או רק מלאך אבל לרוב שתי הדמיות האלה נעות על ציר חיי. אני גם לא בטוח שאני ארגיש משהו אם וכאשר אני יגיע לדייט עם השטן בגיהינום
ואם אני ארגיש? נו נראה אותו..... שעה אחת איתי והוא יצטרך פסיכיאטר........... {בתמונה למעלה אפשר לראות מה יישאר מהשטן אחרי פגישה איתי...} |
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בנך ואסנתוש - אני איתכם.
כינות זה דבר טוב והכל כמובן במידה. לא שחור ולבן.
ובעיניין הנימוס והשמלה - את האמת אם שואלים אותי - אני עונה בכינות אם לא שואלים אותי אני פשוט לא אומרת כלום. זה לא שלי ולא ביקשו את דעתי..
אם ישאלו אותך לדעתך - תענה בכינות לא שואלים אותך - צ'חרר
ואת שיטת הנימוס הזו... למדתי לצערי בדרך הקשה מאוד !
אורצ'וק, אפשר להשתמש בכנות מנומסת בלי להיות צבועים?
למשל:
במקום להגיד לה את נראית בשמלה הזו כמו הדוב שאכל את שלוש הקערות ואת זהבה..
אפשר להמליץ לה שתפרגן לעצמה מנוי בחדר כושר....
"כדי לשמור על שלום בית הוא יהיה חייב לומר לה שעם השמלה היא סקסית בטירוף גם אם השמלה עושה לה תחת של פרה.
אם הוא יהיה כנה,סביר להניח שהאישה תעשה לו גיהינום
ותשלח אותו לישון על הספה...."
עדי אבלס, אחד מהחברים כאן ב"קפה" כתב ספר בשם "פצע", בדיוק על הנושא הזה של הצורך להיות כן ולומר את האמת גם אם אינה מחמיאה ומה שקורה לו בעקבות כך.
אמרו כאן (כמעט) את הכל
אוסיף לך תבלין אחד קטן לסלט-
כשאשתך לעתיד תשאל אותך אם השמלה הולמת אותה (או שאלה דומה)-
דע לך שאתה בצרה.
היא במצב רוח קרבי ומי שיפסיד זה אתה. מה שלא תענה- הסתבכת. תגיד שהיא יפה- היא תענה שאתה אומר סתם. תענה בכנות שלך- היא תבכה שאתה מעליב אותה, לא אוהב אותה כבר וכיו"ב.
מה לעשות? לביים התקף לב, לחטוף שיעול איום ונורא, להקיא, לנשק אותה ולחבק- רק אל-תגיד-כלום. שמור על זכות השתיקה המוקנית לך בחוק. חיוך מתוק גם יספיק.
מה דעתכן, נשות הקפה? והגברים? מישהו היה בסיטואציה? (אור עוד צעיר, מה הוא מבין....)
אורצ'וק,
בהמשך לתשובתו של יהודה בנך..
(והנה עוד תגובה "חופרת" של מאמנת
)
תשאל את עצמך מה המשמעות של כנות עבורך?
כמה אתה מרוויח ממנה וכמה אתה מפסיד..
מה שחשוב שאתה צריך להיות במקום שנוח לך בו
אם הכנות בדרך שלך היא בסדר עבורך.. אז סבבא..!
אך מהפוסט שלך נראה שיש תוצאות לא לשביעות רצונך מהכנות שלך,
אז תמצא את הדרך שתמשיך בדרכך להיות כן ונאמן לעצמך
אך שתביא עבורך ועבור הצד השני תוצאות משביעות רצון.
אני מניח שזה יהיה נורא פוליטקלי קורקט להסכים איתך שכנות היא ערך חיובי.
אבל בוא נראה האם לומר למישהו את האמת בפנים היא באמת ערך טוב?
אתה אוהב שאומרים לך משהו לא נעים בפנים?
1. אם אתה כבר מכיר את זה בך, זה מאוד ירגיז אותך.
2. אם יגידו לך משהו שאינך מכיר, בדרך כלל תתעלם.
משתמע מכך שאמירת האמת בפנים לאדם ממולך לא ממש מקדמת.
לעומת זאת אם תבחר להגיד לאלה שיקרים לך רק דברים מקדמים. מה זה יעשה לאדם שממולך? איך זה יתרום למערכת היחסים?
ובכלל מה המטרה שלך בכנות?
האם המטרה להיות חבר טוב של משהו מקודמת ע"י כנות או ע"י העצמה.
תאמין לי שאם תתרגל להסתכל על הטוב שבכל אחד, תמצא שאתה גם כנה וגם אומר דברים מעצימים לחבריך.
לפעמים בחיים צריך לשחק את המשחק.
ולפעמים כנות יתר זה גם לא דבר הכי טוב.
לכן יקירי צריך ללכת בין הטיפות.
לשמור על טקאט.
להיות פוליטקלי קורקט.
וזכור חבר,
אל תהיה צודק, תהיה חכם !
מגיע לך את הטוב שבעולם.
עבורי אתה חבר מושלם!
טוב, הרבה כנות יש בפוסט הזה וזה מאד יפה בעיני. אבל הרבה פעמים נאמרים דברים מזעזעים תחת הסככה הזו של הכנות, של הדוגריות. דברים שאי אפשר למחוק לעולם. וזוהי כוחה של המילה, לטוב ולרע. חיים ומוות ביד הלשון.
ואני רוצה לתת לך עצה אחרת אם תרצה:
אם הכנות הזו שלך מועילה לאנשים תן אותה בכיף. אם לא, אף אחד לא מרוויח ממנה. ובטח שלא אתה.
ועוד דבר: לא לשווא אמרו חכמינו "סייג לחוכמה שתיקה". הרבה פעמים הדבר הכי חכם והכי טוב לכולם הוא פשוט לדעת מתי לא להגיד כלום.
טוב, הרבה כנות יש בפוסט הזה וזה מאד יפה בעיני. אבל הרבה פעמים נאמרים דברים מזעזעים תחת הסככה הזו של הכנות, של הדוגריות. דברים שאי אפשר למחוק לעולם. וזוהי כוחה של המילה, לטוב ולרע. חיים ומוות ביד הלשון.
ואני רוצה לתת לך עצה אחרת אם תרצה:
אם הכנות הזו שלך מועילה לאנשים תן אותה בכיף. אם לא, אף אחד לא מרוויח ממנה. ובטח שלא אתה.
ועוד דבר: לא לשווא אמרו חכמינו "סייג לחוכמה שתיקה". הרבה פעמים הדבר הכי חכם והכי טוב לכולם הוא פשוט לדעת מתי לא להגיד כלום.
אור היקר,
אני אישית מאוד מעריכה כנות,
אך לומדת כל יום ויום בחיים,
שיש גם לדעת איך להגיד את הדברים -
מה שנקרא אסרטיביות,
יחסי אנוש,
כולנו לומדים את זה בבית הספר הכי גדול -
של החיים!
ובית הספר הזה גם אומר -
יש מצבים שבהם ...
מה לעשות...
שקרים לבנים ....
או שלא להגיד כלום....
ואז לא שיקרת אבל גם לא אמרת אמת,
שהאדם השני ממילא לא רצה לשמוע.
מסובך?
אמת,
זה כך,
וכולנו משכילים בסופו של דבר,
לומדים וטועים, לומדים וטועים,
כולנו בני אדם על החוזק והחולשה.
יום טוב!
אור- גם אם דבריך כנים ובאים מהלב עם כוונות טהורות, נשאלת השאלחה: זה מועיל לבן השיח שלך?זה חשוב שהוא ישמע זאת? אתה תוסיף לו ידע שישמש אותו?לא כל דבר צריך להאמר, ולא תמיד העת היא העת הנכונה. אם אתה צועק לכולם שהמלך הוא עירום, אתה אולי צודק אבל תינוקי ולא חכם.
אם לא הייתי כן עם עצמי כאן בבלוג שלי הייתי רק מאדיר ומשבח את שמי על גבי הבלוג
אני לא מדבר כאן על דיכאן האישה
אני לא הורס
הגבר שנמצא בסיטואציה עלול להרוס
אני למזלי עוד לא נקלעתי לסיטואציה הזו.
יש כנות ויש טאקט
להעליב את האנשים היקרים לך בשם הכנות והכוונות הטהורות,
נו באמת...
תתבגר!
בעד זב אני אמרתי שככה הוא יהיה אחרי
אתן לך חוות דעת נוספת:
את הכנות תפנה כלפי עצמך. כי אם לא תהיה כן עם עצמך - לא תוכל לשנות ולתקן דבר.
היה כן עם אחרים - במידה.
אם לגב' יש תחת של פרה, למשל - אין טעם לומר לה זאת:
א. היא כבר מוטרדת מצורתה, ולא מצליחה לרזות. לא הועלת לה, רק דיכאת אותה.
ב. הרסת לשניכם את הערב, אם יש לך מזל, אחרת הרסת יותר.
היה כן כאשר זה יכול לעזור - לא כשזה סתם מדכא.
ומעבר לכך, גם אמת אפשר לומר בהרבה צורות.
תתחיל להתאמן.
הי אור
1. השטן בתמונה למעלה נראה חמוד, ממש "לאמץ" אותו בצער בעלי-חיים...
2. לפעמים באמת מרוב כוונות טובות יוצא רע, וזה קורה כמעט לכל אחד... ולא רק לך.
3. לא תמיד כדאי להיו כן (מהמילה כנות), צריך להתחשב בסיטואציה ובנוכחים ואז להחליט איך לנהוג
4. בדיוק בשביל זה המציאו את השקרים הלבנים
5. אני אישית מעדיפה כנות ויושר (אפרופו יושר, בגלל זה גם אף פעם לא העתקתי בבחינות)
6. לדעתי נשים תמיד יעדיפו לשמוע האם השמלה באמת משמינה אותן, מאשר לצאת ככה החוצה ולהתפדח...
יופי של פוסט יצא לך, וזה נכתב בשיא הכנות
יעל