| אני מביטה באימא חרושת קמטים, 98 שנים חלפו לך ביעף הרגש עולה על גדותיו, אני מחוברת אילייך אמא בחבל טבורי, את אהבתי הגדולה, את זוכרת אמא איך ישנתי לידך חבוקה כל הלילה, שגדלתי היינו מטיילות לנו בערבים?, ואני עלמה ,ורציתי לקטוף את הכוכבים בשמיים, ובחורים עלומי החן היו עוברים ושולחים מבטים לעברנו, והיינו שתינו מצחקקות לעברם, אז נשבענו אימונים זאת לזאת כי לא ניפרד לעולם, אמא ובת, עורך היה אז צחיח ויופייך עדין ניכר , והיום ליבי כואב הזמן חרש בך , ואת מדדה עם מקל, עדיין צלולה בחשיבתך , ואת לוחשת לי בתי הועלם מחק אותי , הם לא רואים אותי אבל אני פה, ועדיין נושמת רוצה לחיות לאהוב, לצחוק לחייך , תני לי את ידך לפחות את נשארת לי, דעי לך ילדתי שהעולם חג במעגלים, "את זוכרת זאת היום אומרת אמא ", על הספסל הזה ישבנו לפני ימים ימימה ,והנה עברו ביעף השנים, נישאת , ועברת חצי חיים , וחזרנו לאותו ספסל כאילו הזמן עמד מלכת , אני עייפה אמא תני להשעין את ראשי כמו פעם, והיא מלטפת את שיער ראשי , לא רוצה שתלכי אמא, איך תלכי תעזבי אותי לבד ,תהי חזקה אל תיכנעי אם הוא יבוא סלקי אותו ,מי" שואלת אמא?" את הנבל ,תגידי לו עוד 23 שנה יש זמן עד שאני אגדל, אני צריכה אותך פה לידי לבוא |