חיים יד שניה
פוסטים פופולאריים
-
דוקוטיזר חדש לשקל תשעים,מתארח ברדיו 88 fm אצל ירון מנשה+קטעים מההופעה באוזן בר!(:
20/3/10 | 2415 צפיות
-
משהו אחר לגמרי((:!
31/5/10 | 1249 צפיות
-
הדרך....
19/7/09 | 856 צפיות
-
שקר לבן
10/7/10 | 2720 צפיות
-
זה בא בגלים....האושר....(:
23/1/10 | 3626 צפיות
-
שקל תשעים בהופעה בערב ספרות בקפה פולוק בתל אביב ויומולדת((:
25/3/10 | 1528 צפיות
פוסטים אחרונים
חניון פתוח
בנסיגה מתמדת בתעלות הבוץ אבק בנעליים ולב דקור בקוץ נמנע מן הבלתי נמנע עד כמה שאפשר אין שום דבר חוץ מהיום בזבזתי את מחר גופי חניון פתוח החניה ללא תשלום ליבי מלון ללילה להתרסק ואז לקום להמשיך להמשיך גם אם אין לאן להמשיך להמשיך רק לצאת מכאן כבול בזעזוע מכה קשה בפנים הברך בהילוך איטי קרבה אל הפנים ניגבתי את הדם ידעתי אין דרכי קיצור כבר התרגלתי לשלם ולהחמיץ את השיעור גופי חניון פתוח החניה ללא תשלום ליבי מלון ללילה להתרסק ואז לקום להמשיך להמשיך להמשיך להמשיך רק לצאת מכאן כל הזכויות שמורות לדני גלבוע (שקל תשעים) (c) *הפוסט פורסם בעבר ושוכתב קלות(: |
תגובות אחרונות
-
maybutterfly-life
בתגובה על הירח לא בורח....בלוז שרוט מהשקל...המשך סשן לילה...
-
מאיה בן-אמוץ
בתגובה על כשהראש משותק ממחשבות המוסיקה מדברת(:
-
irisoded
בתגובה על שקל תשעים-הופעה בסלונה-יום שני הקרוב(: כולם מוזמנים!
-
נאלאר
בתגובה על את ואני...שקל תשעים במוד מלנכולי......
-
Michal Avital
בתגובה על שיר בגידה
-
kimkom
בתגובה על בוקר אחר...בימוי ועריכה-יוסי שלו
תגובות (183)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבהרות ידידי,
השער לגן עדן הוויתי הוא לא העולם הבא אלא הוא הידיעה שאתה מסונכרן עם הרצון הגבוה שלך, ובמקום שכזה הכל זורם ומתנהל במין שלווה ואווירה חיובית כי היגענו לנחלה של עצמנו..
דבריי לא כוונו אליך אלא באופן כללי
ולא . דעותך אינן שונות כלל וכלל ממני אלא נהפוכו - אתה איש מודע בהחלט! לכן אני מאוד מעריכה את שירך.
וכן - לעיתים מחשבותיך מראות כי אתה מלקה את עצמך.. אתה לעיתים מאוכזב מעצמך..
ומדוע זה כך? כי אתה איש מוסרי ומצפוני, רגיש ומתחשב אך לא מקבל את עצמך לרוב
טוב. לעיתים אני חושבת שאם לא תשאל ותתחבט ברגשות האלה איך יהיו לנו שירים יפים כאלה .. :-)
?
תודה יערית יקרה((:
לקום ולהמשיך הלאה דווקא מאותו מקום...
ניפלא כתמיד
תודה, תודה אירידיולוגית יקרה ורגישה(:
זה תמיד נעים לשמוע((:
אני לא יודע אם החמצתי את השער לגן עדן...את בטוחה שהוא אכן קיים?השער אני מתכוון....כי לגבי גן עדן,אני עוד פחות סגור על זה...
כל אחד וזוית הראייה שלו,זה מה שאני אוהב אצלך אירדיולוגית,יש בך קבלה גדולה, גם של סוגי מחשבות שלא תואמים את שלך,ואת מכבדת את זה(:
זה מקסים בעיני.
תודה אביחי יקר(:
כיף לי שאהבת ככה!
אתה מוזמן תמיד איש יקר(: (גם אם לא תאהב זה בסדר,אל תרגיש חייב(:)
דני אתה ממש כישרון
יודע היטב להעביר תחושות
מעבר לתחשות אני קולטת ממך אפרוריות
בו במקום שהוחמצה הכניסה לשער גן העדן ההוויתי..
וכאשר לא צלחנו את השיעור - נשארנו באזור האפור
לחיות בתוך מקום אירעי, זמני, ללא טעם ותכלית
גופי חניון פתוח
החניה ללא תשלום
אין מה לומר, מבריק! (-:
זה מה שנקרא טעות מבריקה מותק!
רואה כמה חשוב לטעות בחיים?(:
אני אבדוק אותם יותר לעומק בהמשך,יש בהם משהו אחר...גם הקליפ ממש מצויין.אהבתי מאוד.
:)
קוראים להם laid back
וגם לי אין מושג מי אלה. בטעות הגעתי אליהם.
ואוו מותק,תודה(:::
זה אחלה של שיר,מי זה? אי מבין את החיבור(:
וקליפ מדהים אגב...
איזה כיף על הבוקר!
שקל היפה,
שמעתי את הקול של הזמר הזה וחשבתי עליך.
מקדישה לך. (גם יום יפה כזה.)
תודה תל אביבית יקרה((:
נהדר לי לשמוע שאהבת!
ואני יותר ממאושר שהוענק לי הכבוד לפתוח דלת לעולם המופלא ,האכזרי,והבלתי נגמר,של השירה,הפזמונאות ובכלל.
העונג כולו שלי ,זכיתי.
ריגשת אותי(:
תודה מותק!
הכי טוב שלך ממה שקראתי עד עכשיו
פשוט מדהים
(ושירה בדרך כלל לא כל כך מתחברת לי)
***
תודה לך נשטה יקרה(:
כיף שבאת,שתהיה יופי של שבת(:!
אחלה אברהם(:!
תודה
נטאשה
גם אני
אני מוסיף את הסיפור של ישראלי אחד מסתובב בלילה ברחובותבניו יורק. לפתע רכב מדליק עוצר ליד
ובחלון הוא מבחין במדונה. היא שואלת
אותו: "בא לך להכנס, לבלות ביחד?"
הבחור נדהם ממה שקורה וכשמתאושש הוא
עונה לה: "לההה... עזבי, גם ככה אין
סיכוי שמישהו יאמין לי".
תודה סאנשיין מתוקה(:
אני מאחל לך אותו הדבר בדיוק יקירתי!
שתהיה אחלה של שבת(:
להמשיך ולהמשיך דנצ'י
לזרום
ושיהיה לך רק טוב
זה כנקמה על זה שהם מטריפים אותי בילבי((:
אבל איך אומרים: "קשה יש בלחם וגם אותו אוכלים..."(:
זה תענוג גדול לקבל מחמאה כזו ממי שכותבת כמוך מותק.
תודה(:
אתה מטריף את הרטוריקה והעלילה!
:))
זה שקל תשעים עדי מאמי,וזה תופס לכל החיים,עיסקה הוגנת אני חושב(:(:
תודה נשמתי היקרה והמוכשרת.
מתוק שלי
אני רוצה קונה מנוי לחניה אצלך ( :
מונלייט....
נכון,זה עצוב.
אבל עצבות היא גם דבר בריא...(:
אבל אם נתעלם מהעצבות , ולא נכתוב אותה,נתעלם כמעט מכל מה שמשמעותי בחיים,מכיוון שהעצבות ,חולקת את אותו הגוף ,הלב והראש, יחד עם השמחה....
העצבות היא לא גוף זר בתוך הנשמה...היא אמיתית ולא מלאכותית,וכל מה שאמיתי בעולם הזה,שווה יותר.
היא לא באה "להתרסק" לנו בבית ונסות לתפוס עליו בעלות,היא אחת הדיירים בו...חמישים אחוז שייכים לה...תבדקי בשטר קניין מונלייט נשמתי....(:
צריך להסתכל על העצבות והשמחה,כמו על שני ביביסיטרז,כשכל אחת בתורה משמרטפת אותך,ואנחנו כמו תינוקות,לא יכולים ממש לבחור....
צריך לקבל את הדין...לפחות במה שחבל לבזבז את הזמן בלהילחם נגדו.
כיף לי שבאת,גרמת לי להתפלספות בשקל תשעים יקירתי(::
תודה לך(:
מוזמנת תמיד(:!
אוח.
זה עצוב, זה.
כמה שזה מצליח לגעת.
כרגיל, אצלך.
"חנייה ללא תשלום"
לא למחנה אולי.
אבל בהחלט למקום החנייה.
לא ככה. אי אפשר.
זה עצוב.
(ומקסים. כרגיל אצלך)
אני עושה את זה בשביל להקל על שנינו, נשמתי בת המזל(:(::
קראנו למפלצת בשמה...עכשיו היא כבר קצת פחות מפחידה לא?(:
נו שקל..גם ככה קשה לי..
תודה טירי יקרה(:
זה יפה שיש אנשים שמודים בפה מלא שהם אוהבים גם את המלנכוליה והכאב..(:
הרי בלעדי אלו,לא יתכנו האושר והעונג....
אבל את צודקת,שווה לפחות להתאמץ להגיע לשיעור,ולא לוור עליו ככה מראש....(:
בדיוק ככה ג'ינג'ר יקרה שלי(:
בדיוק ככה!
תודה פרח יקרה...(:
זו פרשנות מעניינת(:
שמח שנגע ועורר תהיות,העונג כולו שלי(:!
אהבתי מאוד.
גם את המלנכוליה והכאב (דווקא)
ובעיקר את איך שאתה מגיש אותם.
ללא ספק, אין דרכי קיצור,
אבל מידי פעם כדאי לא להחמיץ את השיעור...
*הפוסט פורסם בעבר ושוכתב קלות(:
ומה הם החיים אם לא מקצה שיפורים של נסיונות לשכתב אותם כל הזמן מחדש ויותר טוב?
" בזבזתי את המחר... "
הרווחתי את העבר... ?
הרווחנו שיר מדבר אל הנשמה...
נפלא ,
נוגע ומעורר תהיות...
גליתי,נשמתי המוכשרת(:
איתרת את הבעיה המרכזית של השקל...הוא תמיד יודע לאן הוא רוצה ללכת,אבל לא לאן הוא רוצה להגיע....
קצת כמו ביתו התינוקת...את בטח מכירה את תסמונת ה-" מצפן ההפוך"...כשהפעוטות שועטים לכיוון הכי מסוכן להם ובניגוד להוראותיך המפורשות...שיט... נהיה לי פוסט על חינוך פתאום...
מה שאני מנסה להגיד הוא,שברור שהבנת ,כי אם את לא תביני ... אז מי כן?(:(:
תודה מותק(:!
ליבי מלון ללילה
להתרסק ואז לקום
מתייסר לי עוד בעונג
לבל אחדל מלחוש את הבום
להמשיך להמשיך
גם אם אין לאן
להמשיך להמשיך
רק לצאת מכאן
כי מיליוני אנשים לבד
ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה...
שליבי המרוסק מוואן נייט סטיי(ק)
ישאיר שעריו פתוחים
לעוד אין ספור לילות נידחים
קאשי יקירי...(::
מרוב שהתגובות שלך מקסימות והן שירה בפני עצמן,אני מעדיף לא להרחיב בתגובה,חבל שיפספסו את הפואטיקה הזו שלך...מלאת תובנות ...
מתמוגג מהשורות שלך והמחשבות שלך איש יקר.
אלוף.
תודה חבר.
נמנע מן הבלתי נמנע
עד כמה שאפשר .
אחי שלו ,
למה תמיד אנחנו מתאהבים
באישה הלא נכונה ..
למה תמידאנחנו פותחים חניון לכל העיר
רק כדי לארח מכונית אחת שאהבנו במיוחד
למה תמיד אנחנו עוזבים בשביל לעזוב
אבל תמיד יודעים שזה בשביל לחזור ..
כך ,
כי זה אנחנו .
ולי היה כיף גדול לקרוא ניתוח כל כך נכון ומבריק מלי נשמתי(:(:
עונג.
אין מה להוסיף,זה רק ייגרע...(:
תודה לך!
וואו ....." גופי חניון פתוח" מטפורה מעולה !
לכל אחד ואחד יש את החניון שלו. החניה לזמן מוגבל. המגע הוא לא מגע. החונים זרים. הרכב- השריון, החיץ בקשר.פעמים החניון גם ריק .ניכור, זרות, בדידות. באים כאן לביטוי.
החניון ללא תשלום ? כמיהה, רצון להכלה.
"ליבי מלון ללילה, להתרסק ואז לקום."......התרסקתי, קמתי וממשיכה ללכת הלאה גם אם אין לאן. ולא לומדת את השיעור.
.....נגעת בי בכל המקומות הרגישים.
היה לי כיף לנתח את שירך.
תודה !
ינואר נשמתי!!!
אני חושב, שזאת אחת התגובות הכי מרגשות שיצא לי לקבל כאן בקפה...
שמח שזה נגע בך כל כך עמוק...
טוב די...!
עוד מעט גם לי יהיו דמעות בעיניים...(:
מה זה יודע פסיכית יקרה....(:
תודה מותק שלי,אם פעם יהיה לי באמת חניון אמיתי,אני אמכור את השטח ,ואת כבר מסודרת שם עם דירה כולל חנייה קומפלט...(:
אתה יודע איזה נכס זה חניונ פתוח בת"א? :)
<כמעט כמוכ>
תודה אביטלי יקרה...(:(::
התגעגעתי אליך (:
כיף לי מאוד שאהבת מותק!
אני לא יודע לחסוך שרי יקרה...זו הבעיה...(:
אני צריכה עבודה שקשורה בלבזבז דברים...(:
תודה נשמה יקרה.
וואו, אחד החזקים שלך.
בראוו!!!
מילים נהדרות.
להתרסק ולקום..פשוט כך..:)
אהבתי!
(ותתחיל לחסוך את המחר :)
תודה ג'סי יקרה(::
זה בסדר,אף פעם לא מבזבזים כוכבים..מי שהיה צריך קיבל(:
והתגובה,מבחינתי,תמיד תהיה שווה יותר מכוכב...
זה לא שאני נגד כוכבים,שלא תביני לא נכון...חס וחלילה...!(:
אבל תגובה, היא התייחסות ספציפית לתוכן...למה שנכתב,ולמה שהרגשת בזמן שקראת...
היא מעניקה התייחסות מלאה,שאף מחסור בכוכבים לא יעיב עליה.
תודה שלקחת את הזמן לקרוא את השקל ג'סי יקרה...
שיהיה אחלה ,אחלה של בוקר(:!
מה ז"א : "אין לך כוכבים ". מה בזבזתי את כל הכוכבים שלי ??? סליחה ניסיתי .
תענוג , מילותייך מושא לקנאה. :-)
מעולה את בעצמך!מעולהההההההההההההה
לכבוד יהיה לי שקל...(:
אולי דיוקן האמן בשקל תשעים...(:
מי יודע...יום אחד הוא ימכר פומבית בסות'ביס בתשעים ותשע מליון...יורו...(:
תודה לימורי יקרה...(:(:(:
אף פעם לא מתרגלים לצילצול של המילים היפות שכתבת לי....
זה דלק במנועי ההשראה...
העונג כולו שלי.
תודה נשמה יקרה,ביתו של אדם ,בנו של אבא תרחם(:
זה נכון....אנחנו לא פעם האוייבים ,הקורבנות והשופטים הכי גרועים של עצמנו....
הברך שלי אגב,חטפתי בה פעם דלקת קשה ברצועות,בעקבות התנסות חד- פעמית ,אמיצה ,ולא אופיינית לי כלל,בשיעור יוגה...הראשון והאחרון שלי מאז...
לא יודע מה חשבתי לעצמי...כל פעם שאני מחליט לעשות משהו שיתרום לבריאות שלי, אני חוטף משהו עוד יותר קשה...חודש לקח לי להשתקם...
ככה שבנינו,הברך שלי לא כזאת עוצמתית,אבל הפרצוף שלי רגיש נורא...(:
כיף לי שאהבת הבת של אדם,ואני חושב שהשירים שלי יכולים ללכת יופי באיזה פוסט משותף,עם הציורים החזקים ועוצרי הנשימה שלך...
מה אומרת?(:
שאתה טוב
כמה כשרון
אשריך:)
האמת שזה פתרון מעניין....(:
את אומרת - נעשה כמו בימים הטובים של "חומה ומגדל" ...נשים דגל....(:
אני תמיד חושש להציב עובדות...כי הן כל הזמן משתנות...
הבעיה היא,שכל אחד סוחב בפנים את החניון של עצמו...הארעיות היא שלנו ולא של החניון...הזמן קיים באנשים,לא בשעונים...(:
תודה שביקרת ,תמיד מעניין אותי מה הרגשת נשמה(:
כבול בזעזוע
מכה קשה בפנים
הברך בהילוך איטי
קרבה אל הפנים
זה כל כך נכון...
המכות הכי קשות הן אלו שאנו נותנים לעצמינו...
הברך שלך אולי בתנופה אל הפנים שלך
אבל המילים שלך בועטות בבטן ובלב של כולנו...
אוהבת מאד(:
עכשיו אפשר להביא קרוואן ולחנות. להציב עובדה ולקבוע שזה ליותר מלילה.
ממשנ ניסיתי לדמיין לחן, חבל שאני לא יודעת להלחין...
אמרת את זה כמו שזה אור נגוהות יקרה!
אין לי מה להוסיף,לא צריך...
שמח שבאת,אני מתנחם,חופשי מתנחם...(:
תודה ענתתי...(:
לחניון פתוח אפשר לעשות הסבה להרבה דברים אחרים...
השארתי מקום לאופטימיות(:
תודה תודה עיניים יקרות ורואות כל((:
להתרסק ולקום,זו חלק ממשוואת החיים...(: לא נתון לבחירתנו...
לכן,עדיף לאהבו את זה,אני איתך נשמה.
שמח שזה הדהד לך מוכר...
חיבוק חזרה(:!
להמשיך ולהמשיך,,,,
זה הכי חשוב,,,,
אין ספק שאתה יצירתי בבחירת הדימויים,
החניון הפתוח מעניין????
*
שקל ... כבר דיברנו על הדימיון ביננו ... :)) ?
(בייחוד בקרחת)
המילים שלך נוגעות אצלי במקום מאוד עמוק
להמשיך להמשיך ...
אין דרכי קיצור,
כבר התרגלתי לשלם ולהחמיץ את השיעור ..
אוהבת מאוד את המילים שלך
לפעמים אפילו אוהבת ... להתרסק ואז לקום.
חיבוק.
תודה לך אנני יקרה(:(:
כיף שבאת ואהבת.תמיד.
בדיוק בגלל זה!(:
ואת....מדהימה אמיתית,עם החיוך הפרגון וכוח החיים שבך אוקייאנוס...
הסבתוש הזאת,עשתה עבודה נהדרת...
התמכרתי לכל המשפחה(:!
תודה מותק שלי,המילים שלך תמיד מחממות בעוצמת הר געש.
מת על זה!
ואוו את בעצמך עגורה...איך פירקת את זה כל כך יפה לגורמים...(:
עומד מאחורי כל מילה שלך(:
תודה נשמה מוכשרת.
תודה זמנית משקיפה(:
כיף לי שבאת להשקיף.
העונג כולו שלי יקירתי.
מוזמנת תמיד.
רגע רותיל'ה...אני תל אביבי...אז אני אשאל את עצמי(:
אוקי!
שאלתי אותי ואמרתי לי שאת מאוד צודקת...
חנייה בתל אביב..
את חושבת שאפשר לגשת לרב ולבקש לקבל "ברכת חנייה"?
"בעזרת השם תהיה זו חנייה משמיים,חנייה שתכיל,את מכוניתך,ממנה תפרוק את הילדים ואת סלי הסופר ושישיות המים,חניית קודש.שתהיה עזר כנגדך,בטוב וברע באושר ובעוני(סליחה שגלשתי לנוסח הנוצרי לשנייה)...."חניית זהב" שתהיה כערובה לסגולותיך המפוקפקות,ינייה שתגאל אותך מסבל הנוודות,מתחושת הצועניות הבלתי נשלטת.אמן!
תראי מה עשית לי רותי...(:
תודה ענתי יקרה(:
מבטיח להחזיר לך אותם בבוא העת(:!
זה גם המוטו של העולם... (:
אני לא בטוח שהטבע יודע או שאכפת לו,שמחר יהיה יום חדש...אפילו לא בטוח שהוא יודע שהיום זה יום...(:
האמת היא צ'יטה יקרה שלי,שהאדם הוא חיה שיש בה שלושה שעונים....של עבר,הווה ועתיד...
שעון חול,שעון עם מחוגים ושעון עם צג דיגיטלי....אז איך אנחנו אמורים לדעת מה השעה?!
מה שנכון נכון...וגם זה עבר...(:
תודה נשמה שלי.
בחיי אחשלי, הבאת לי השראה בלוזית
המילים זורמות לי בשניות אלו ממש...
בקרוב אצלי בבלוג.
פשוט מקסים!
תודה
בבקשה ויטה יקרה ומוכשרת,העונג כולו שלי.
ההימנעות בניגוד לדיעה הרווחת...דורשת הרבה מאוד אנרגיה,השקעה ומאמץ לא מבוטל...
זה כמו לנסות לעמוד זקוף כל הזמן,בתוך סופת טורנדו קטנה...כמו לנסות לעשות עמידת ראש על רכבת נוסעת,עם העשן הארובה וכל התפריט...(:
תודה מותק,כיף לי שבאת ותמיד כיף לי לקרוא אותך!
תודה לך.
"רק בת אדם" מספיק לי.
תודה אירה נשמתי היקרה וחברתי למצוקת החנייה(:
המעט שחנייה בתל אביבי ללא תשלום,עולה הרבה כסף(:
ואת נפלאה כהרגלך,תודה מותק!
תודה אח יקר ומוכשר(:(:!
"צורד את המילים"....אני יכול לאמץ את זה?הקרדיט שלך(:
נובמבר פנוי.....הסיבוב הופעות הרשמי מתחיל בדצמבר,מתוכננות הופעות באוזן השלישית,ובבוקובסקי(:
אז דבר איתי(:!
מי גאון?
מי?
מי?
מי?
אתה!!!!!!!!!
יכולת רגשית גאונית
אתה גאון אתה ..
מיליון דולר ושקל תשעים
אין עליך
נמעכתי כאן.. למרגלות המילים שלך
גאון כבר אמרתי?
קראלה יקרה...מסכים איתך...
מי שעושה הנחות לעצמו...משלם בסופו של דבר כפול ביציאה...(:
כל העולם שלנו עסוק בהתיפיפיות...הוא מכור אליה...לשפץ,לשדרג,להפוך הכל לאסתטי...
אני מנסה לקרוא לדברים בשמם...לא לשפץ,לא לשדרג...האסתטיקה האמיתית,כבר קיימת בהכל...מוטרפת,מבולבלת הזוייה ומלוכלכת ומזוהמת,ככל שתהיה...
תודה שבאת יקירתי ושיהיה יום נהדר(:!
המיתר הזה של הכאב המשתק והרגשת ההלם שפוצע את הנשמה,
ההתנהגות בחוץ כמבטאת את התמיהה בפנים.
זאת פגיעות מקסימלית של הכלה וקשב , של כמיהה ובדידות.
וואוו!
תודה שיר מותק שלי!
כשאתה רגיל לשלם,ולהחמיץ את השיעור...כל שיעור שבסוף כן הגעת עליו,הוא רווח נקי לא?(:
ואני מאוד אוהב את מילותייך שלך נשמתי,הן גורמות לי לבדיוק אותו הדבר!
נשיקות.
גלו מותק שלי(::
גם את וגם פקה,אתן מאלו,שגם אם הן מתחילות בתור עוזרת קופאית...אתן הופכות למנהלות,נשיאות של כבוד,חברות דירקטוריון מקסימום תוך חודשיים,אתן אובר קוואליפייד(:
אני זוכר את הסרט הזה מהרשת...הורס...(:
החניון פתוח מאמי שלי,אפילו לא צריך לבקש אישור...פשוט תגיעי ספונטאנית,שבוע שבועיים,שנה שנתיים...כמה שצריך...
דרך אגב,
יש קראוון קטן בקצה השמאלי של החניון...
הפריג'דר מלא,הדלקתי דוד,תרגישי חופשי לקמבן לך איזה קפה ולהישאר כמה שבא לך.
(יש גם עוף לחמם במיקרו,לוקח שתי דקות...).
מת על התגובות שלך מותק(:!
תענוג אמיתי!
תודה גלי יקרה(:(:
אל דאגה...זו התמכרות בריאה(:(:
אהבתי מאוד את ההזיה שלך ל -סרט בשחור לבן עם קפיצות...ככה זה באמת מרגיש לא פעם...
אני שמח שאת נמנעת מהבלתי נמנע מותק,בסופו של דבר זה גם בלתי נמנע(:
איזה מילים יפות כתבת לי.
העונג כולו שלי!
תודה.
לי מותק שלי...
איזה כיף לשמוע...הרי ההזדהות היא מה שאנחנו מחפשים ומייחלים לו...ולא רק באומנות נכון?(:
ואם הצלחתי למצוא את הכביש המהיר ישר ללב שלך,זה עונג ענק....
ואם הצלחתי לבטא מחשבות ותחושות באופן שידבר אלייך ככה...זה כבר ממש מרגש נשמתי.ממש.
אבל...את נשמה,כותבת מדהים...ולא הייתי רוצה שתתני למישהו אחר לדבר בשמך,כי יש לך המון מה להגיד ,ואת אומרת וכותבת את זה נהדר ואמיתי,באופן שאין לו תחליף!
אז אני לוקח את המילים הנהדרות שלך בשתי ידיים +הבטחה שתמשיכי לכתוב את עצמך(:
נבנה לנו אוסף משותף של כובעים וצעיפים,מה את אומרת?(:
רגחישתי אותי מותק.
תודה.
בכיף יונה יקרה(:
שמח שאהבת והתחברת.
העונג כולו שלי(:
שיהיה אחלה של יום יקירתי!
תודה צ'אט יקר(:!
כשזה בא מאייקון כמוך...
מאחד שעבר כמעט בכל מסלולי החיים האפשריים ועוד עם חצוצרה ביד...
זה עונג אמיתי חבר.
תודה יעלי יקרה(:
זה תחושה מיוחדת,לדעת שמזדהים ככה עם מה שכתבת(:
שיהיה יום נהדר נשמה יקרה.
ושמח(:(:(:
תודה דודה שושנה יקרה שלי(:
אני עוד לא סגור לגבי התשלום...
צריך לפתוח תיק במס הכנסה וכל מיני בירוקרטיות ששותות לך את הנשמה..
אבל סומך עלייך,
כי דודות,יודעות הכי טוב!!!
תודה נשמתי(:
"שחוסך את כל ימי המחר שלו"....איזה משפט נהדר איריס...(: זה בעצמו נשמע כמו חלק משיר(:!
שקל רגיל להתבוסס בבוץ....ולמד לאהוב את זה כמו שאת רואה...
צודקת לגמרי....יחד עם הליכלוך בא גם הנקיון ולהיפך...
לא נועדנו לבוא לעולם בהזה,כדי לנסות לניפטר ממנו כל הזמן.
יש גבול לכמה שאפשר להימנע מהבלתי נמנע...(:
תודה נשמה.
כיף לי שבאת(:
כתבת יפה תמיר,תודה(:
זה נכון...השאלה היא,איך אדם יכול לזכור את הדברים בצורה קרירה?(: האם זה אפשרי?(:
והאם ההכרה שהחיים הם מתנה זמנית,באמת משנה,אחרי שנצרבנו בלהבות העבר...
אני מבין מה שאתה אומר לגבי העבר...אני פשוט לא בטוח שזה אפשרי....גם אם רצוי(:
אהבתי איך שהובלת את העיצוב לעצב...(:
מסכים לגמרי שטבע האורגניזם הוא לנוע ולהשתנות בתוך השינויים...
תודה על התגובה מעוררת המחשבה איש יקר ומוכשר!
נהנתי לקרוא:)
תשאל כל תל אביבי,
אין דבר חשוב יותר מחנייה!
מאד אהבתי,
ותודה.
רותי.
שקל יקר
אין שום דבר חוץ מהיום
זה גם המוטו שלי
כי תכלס אין לנו דבר מלבד הרגע הזה (ואם יש לנו מזל אז גם הבא אחריו וכך הלאה)
אופס... וגם הוא כבר עבר
מוזר..הקפה מחק את שאר התגובה..
בכל אופן, אני תמיד שמחה להיתקל בניסוח הגדיר משהו שטבוע בי כל כך עמוק.
תודה על זה.
חניה בתל-אביב, ועוד ללא תשלום, זה לא מעט.
כתבת נפלא כהרגלך, דני.
אחי!!
משורר בלתי נלאה שכמוך
אני כבר שומע אותך בראשי
צורד את המילים המשובחות,
מגלגל את הבלוז על הגרון.
בקרוב... הופעות אקוסטיות.
תשאיר את סוף נובמבר פנוי
בנסיגה מתמדת
בתעלות הבוץ
אבק בנעליים
ולב דקור בקוץ
אתה לא עושה הנחות לעצמך....
מוציא את הקישקע דרך מילים .וזה עושה לי הזדהות בפנים.
מלמטה אנחנו צומחים מבינים ולפעמים אפילו משפרים...
אתה כותב אמיתי בלי התיפיפות וזה הקסם של כתיבתך.
תודה על ההזמנה ויום נפלא
דני דין יקר שלי
לא משנה מה....אל תחמיץ את השיעור.
אוהבת כתמיד את מילותיך שגורמות לי לחשוב.
אוף אחרי שפקה זאתי כותבת, תמיד נהייה לי יבש בגרון.
אני עוזרת קופאית.
(וזה מזכיר לי את הסרט הזה שרץ ברשת, על ההוא בחניון שנותן עם הכרטיס מלים טובות. לא זוכרת את השם)
ושקל'לה,
אין כמוך ואין עליך.
בא להיכנס לחניון שלך ברייס ולחנות שבוע.
לא, זה בלתי נסלח.
לא קוראת שירים שלך בלי סאונד !!!!
כמה ש (גם)השיר הזה מתאים לקול שלך, ל"חיתוך הדיבור" שלך, לשתיקה שלך בין השורות.
התמכרתי? - מה פתאום...יכולה להפסיק מתי שארצה... :)
(אני הוזה את הקליפ שלך בשחור לבן עם סריטות וקפיצות של סרט ישן)
נ.ב. - גם אני נמנעת מן הבלתי נמנע עד כמה שאפשר
"בנסיגה מתמדת
בתעלות הבוץ
אבק בנעליים
ולב דקור בקוץ
נמנע מן הבלתי נמנע
עד כמה שאפשר
אין שום דבר חוץ מהיום
בזבזתי את מחר
גופי חניון פתוח
החניה ללא תשלום
ליבי מלון ללילה
להתרסק ואז לקום
להמשיך להמשיך
גם אם אין לאן
להמשיך להמשיך "
זה נדיר שאני אוהבת כ-ו-ל
מילה ומילה במשהו שמישהו אחר כותב, כי לרוב חיבור כזה אני מרגישה רק לדברים שאני כותבת,
במילים שלי. אצלך איכשהו, המילים האלה, קולעות בול פגיעה לנפש שלי. זה רגשות מוכרים לי, זה תחושות שלי
שלא הייתי יכולה לנסח אותם טוב יותר. וזה מוזר, אבל יש בזה הקלה עצומה ומשהו מדהים שמילים של מישהו אחר
יכולות לעשות את העבודה בשבילי, אפילו יותר טוב ממה שאני הייתי עושה.
(יש לי גם אוסף צעיפים בסוף אני אתחיל להוריד צעיפים כשייגמרו כול הכובעים)
רק לצאת מכאן
תודה על שיר מקסים
פותח לב באותנטיות מופלאה.
יונה
יפה!
להתרסק ואז לקום
להמשיך להמשיך
גם אם אין לאן
להמשיך להמשיך
רק לצאת מכאן
מסכימה עם כל מילה שנכתבה כאן.
בהחלט..אני בעד !!
ואתה כותב יפה.
בוקר טוב
ויום שמח.
*
מקסים !
ואם הבנתי נכון יש מצב שאם תתחיל לגבות תשלום, אתה ודורותיך תהיו מסודרים בחיים
:))
נפלא :)
חיים מורגשים, מהסוג שאפשר לגלגל במחשבה בעת זקנה, כששום דבר כבר לא קורה.
זה רק נשמע קשה ורע, אבל אבוי למי שלבו חניון סגור, שחוסך את כל ימי המחר שלו, שאינו מתלכלך בבוץ. הוא זומבי.
נהניתי מאוד :)
טקסט קשה ויפה
עם כל החויות המעצבות את נפשינו, צריך לדעת לזכור בצורה קרירה, להשיל את ההתקשרות הריגשית, החיים הם מתנה זמנית..
רק כך אפשר יהיה לקום חדש כל בוקר ולפעול בהחלטה ספונטנית ללא תגובת עבר.
אגב חויות מעצבות, עיצוב=עצב שכן טבע האורגניזם לנוע בשינויים תמידיים, קשה לו ועצוב לו להתעצב..
תודה תודה חבר יקר(:
שמח שבאת,זה כיף לשמוע(:!
אהבתי מאוד ידידי היקר !
טולי יקר...
ממש ככה.
תודה חבר,ידעתי שתבין.
מה שנשאר לי להגיד לך יקירתי זה "מייייאוווו" אחד גדול(:(:
תודה(:
"ליבי מלון ללילה"
זמני קבוע
תודה מולי יקרה(:(:
כיף לי שהרגשת ככה!
קבלה אמיתית?(: מושג טיפה בעייתי...אולי המילה ההולמת יותר היא-השלמה...למרות שהם בני דודים מדרגה ראשונה,יש הבדל דק,אבל משמעותי...(:
החיים תמיד ממשיכים מולי נשמתי,זה אנחנו שלא מקבלים את המציאות הזאת ומתעקשים להיתקע...לעצור...זה אנחנו שהחלטנו שהם נעצרים...
זה יהיה כמו אנשים שעומדים על פסי ההסעה האלה בטרמינל,שמשכנעים את עצמם,שזה שהם עומדים במקום,אומר שהם לא זזים...
כיף שבאת מותק.
תודה.
נד נד רד עלה עלה ורד.
איזה קבלה מעוררת הערצה,
שיר חזק מכל כיוון שקוראים אותו
להמשיך, למרות הכל,
בסוף בטוח נצא מכאן
ואתה תצא עם רכוש פנימי גדול,
אני בטוחה.
אוראקל בשקל תשעים....(:
איך אהבתי את האוראקל...הצבה הזקנה והחכמה, מהסרט "הסיפור שאינו נגמר....",אני חושב שקראו לה מורלה?(:
אני יותר מתאים לי..."אוראקל מחליף"...עובד קבלן כזה....(:
רק אם את מבטיחה להמשיך לספק לי את התמונות המופתיות שלך פארנג'י(:!
יש דיל?(:
גופי חניון פתוח
החניה ללא תשלום
ליבי מלון ללילה
להתרסק ואז לקום
להמשיך להמשיך
תמשיך תמשיך! אהבתי!
מהבטן...זה כי טוב מדיפוט.
מבין לגמרי!
אהבתי את הסוד נשמתי....
מקסימה(:
בחיי, אתה סוג של אוראקל.
חבל לבזבז את האנרגיות על שקרים...מה הטעם בלחפש מקום מסתור,כשאין איפה להסתתר...התנועה,היא ההיסתתרות הטובה ביותר כנראה....(:
איזה כיף שאהבת רי סט נשמתי...
נעשית לי נעים.
תודה מותק שלי...(:
זו בדיוק הנקודה סמואל יקירי..בדיוק הנקודה...אנחנו חושבים שאנחנו נמנעים,כשלמעשה אנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו...
ההמנעות,היא סטייט אוף מיינד...
אתה צודק....זה כמו לנסות להימנע,ממשהו שכבר קרה(:
תודה ... סוד כמוס לפרה ולסוס...
דני תרשה לי.......
אתה יודע למה קל לי לקרוא אותך בן השורות (ובדרך כלל קולטת אותך...)?
אספר לך סוד.........תתקרב - יופי,
כששמעתי אותך שר והחמאתי לך על הקול (טענתי שמאזכר את דני לטאני) - קלטתי אותך........
אני רגישה לקול,
כאילו מוכר לי.......
ושם בנקודה הזו .......מקשיבה לך אחרת .......מהבטן,
מבין?
וואו. אחד הטובים. מלטף ומשכר ואף פעם לא משקר.
כזה אתה.
מופלא.
"נמנע מן הבלתי נמנע"
זה בכלל אפשרי?
מה שצריך לקרות קורה, לא?
לימי יקרה שלי...:(
זה מאוד מעניין הרעיון שלך...היצוגים של כאב בעין הנשית ובעין הגברית...
יש לי הצעה...את צריכה לקחת את הטקסטים,נטולי שם הכותב ולתת לאנשים לזהות,אם מדובר בגבר או באישה...(: לפי הטקסט נטו..
נכון בשטקסטים מסויימים זה מאוד ברור אבל בחלק,ממה יצא לי לקרוא בקפה,וזה לא מעט,יהיו הפתעות(:!
לגבי העובדה שציינת,לגבי האפס אנד דאונס,זה כמובן נכון ויוצא החוצה..זה לא רק עניין של אפס אנד דאונס,זה גם עניין של דו משמעויות,שקיימת כמעט בכל דבר שאנו עושים,יש מיליון זוויות ודרכים להביט על כל דבר..
מליון דרכים לפרש ולהעמיק..בגלל זה,כל כך קשה לדייק בכתיבה,כי היא לנצח תהיה מוגבלת ביחס לעושר האמיתי שקיים במציאות...
ולגבי מה שהרגשת נשמה...יש בזה הרבה מאוד,ואני לא אפרט,כי אומרים שיוצר שחושף את מקור ההשראה שלו,הוא כמו עיתונאי שחושף את המקורות שלו...(: זה נגד חוקי ההשראה...(:
אבל כל התסריט שראית לנגד עינייך,יש בו הרבה,קודם כל בתחושה המנטלית שלו...הנוף של הבדידות פחות קריטי...כל האנשים הבודדים,או האבודים בעולם,חשים אותו דבר,גם אם זה,.תוך כדי ישיבה בג'אקוזי,או נסיעה בהיי-וואי ארצות הברית של אמריקה...
יופי של תגובה,מאוד מעניינת וחכמה,תודה(:
מדיפוט נשמה,ריגשת אותי,זה נכון מאוד...שלל התרסקויות קטנות שמתגבשות לכדי ריקנות אחת ענקית...
מסע הזוי,, מטושטש ממיטה למיטה,מלב אל לב...
צודקת...אין מצב לשיכחה והפוסט הזה הוא כנראה הביטוי לזה...
שיעורים שחווית על בשרך, באמת מוטבעים עליך כמו כתמי לידה בנשמה...
תגובה תענוג נשמתי היקרה הקוראת יפה בין השורות ובתוכן...(:
המון תודה.
הו דני בוי...
יש רגעים ( לאחרונה, רוב הרגעים שאני פה מוקדשים ללקרוא תכנים של אחרים ולא לכתוב את מה שמתבשל אצלי... גם סוג של בריחה ממה שעושה טוב ומרפא... והפתרונים לא כל כך רחוקים...), שאני חושבת לעשות סטטיסטיקה, על יצירות גברים ויצירות נשים, פה בקפה...
עדיין אינני "סגורה" (בלשון העם), לגבי מאפיינים עיקריים וכו', אבל זה מעניין לכשלעצמו, לברר אם יש שוני או דומה בהבעת כאב מכל סיבה שהיא, או שמחה, לצורך העניין...
מה גם שכל הסיכויים שקראתי אך פסיק מכל התכנים פה...
אצלך, בתור אתה סולו, ובתור אחת שקראה כ- 3 יצירות שלך בתוך 2 ערבים, שמתי לב שבאמת כמו שנאמר פה לפניי- יש down ו - up אצלך באותה נשימה כמעט, תחושה של דיכאון והרמת ידיים, יחד עם קביעת עובדה שיש אפשרות אחרת...
לא יודעת מה זה אומר... סתם ציינתי עובדה...
אני כמעט שונאת את מה שכתבתי בפסקה הקודמת, כי זה מתקרב בלצטט שורות מהשיר, ואינני נוהגת לעשות זאת...
בכל אופן, קראתי מספר פעמים... תמיד חייבת להבין או לשפר את ההבנה...
מרגישים שאתה רוקיסט (ככה קוראים לזה? לא מבינה ברוק וברים אפופי עשן סיגריות)... זאת תחושתי ...
אני יכולה לספר לך מה עוד הרגשתי... צבעים כהים, חום (של הבוץ?), רטוב (מגשם?), חושך, לילה, מלון דרכים, מכונית ארוכה גדולה אמריקאית של שנות החמישים שישים (בגלל מגרש החנייה), או מגרש חנייה נטוש לצורך העניין, גדר קרועה, חדר מעופש במלון ההוא... סיגריה אחרונה , מחשבות, לגימה אחרונה מבקבוק שטוח בשקית נייר חום, זיפי זקן, שינה... ושמש מפציעה... בוקר יום חדש- התקווה שכל הזמן הייתה בליל אמש- אולי תתרחש היום... (כל השמורות זכויות...)
נראה לי מיקיתי, שאני צריך לשכור את שרותייך כיח"צנית...(:
מקסים אותי כל פעם מחדש ,הפרשנות המבריקה שלך,והמאוד נכונה בצורה ממש מעוררת התפעלות(:
כל אחד והחניון שלו כמו שאומרים....
תודה נשמה,אין עלייך(:!
גופי חניון פתוח
החניה ללא תשלום
ליבי מלון ללילה
להתרסק ואז לקום
להמשיך להמשיך
גם אם אין לאן
להמשיך להמשיך
רק לצאת מכאן
אין מקום להתרסקויות גדולות............לילה ...מקסימום
כי מחר .........בדיוק מחר ......ממשיכים הלאה..
לאן?
תמיד למקום טוב יותר
כי אין אחרת ........רק לצאת מכאן
מבין עכשיו בדיוק למה אתה מוגדל למיליון תשעים?
בגלל האמונה שאפשר וחובה .........הכי טוב
ואפרופו לא הפסדת שיעור ........חווית אותו על בשרך
מפה אין מצב לשכחה רק לעבור לשלב הבא.
אוהבת אמרתי?
מאוד!
אם יש לטקסט יותר ממשמעות אחת,זה נהדר...כמו בחיים,הכל מעורבב ומבולבל,מעט סדר,מעט צורה...(:
תודה צליל יקרה,תמיד מעניין אותי לדעת מה חשבת(:
סליחה מותק שלי....
תודה לך ,קירה יקרה(:מסכים מאוד תמי(:!
מי שלא יכול להכיל את הסבל,לא יוכל להכיל את האושר,בצורה המלאה ביותר...
כתבת יפה.
תודה(:
תודה יקירתי ...
ההגדרה המילונית המדוייקת היא- "היפר פאסיביות"....(:
עלה נידף ברוח....?(:
לצערי אני מכיר התחושה הזאת היטב...כמוך-כמוני.
כיף לי שאהבת ושהזדהית...
חיממתי לי את הלב.
אלופה(:
טלישיה מותק,זאת בהחלט התחושה,גם אם זו נסיעה על הכביש המהיר מאור יהודה לקריית שמונה....המסע הארוך ביותר,הוא בראש הרי...
וחברך שהה הרבה במסעות ארציים ואסטראלים כאחד...(:
מבסוט אש שאהבת מותק,תודה!
דני יקר,
אי אפשר לגעת ב"שיט" של החיים יותר טוב מזה.
הכאב הדק של הלב, אויש - קשה,
הזרות, הניכור, המגע השטחי עם אנשים.
היחיד בתוך ההמון... כך לקריאתי.
תודה יוצר!
טלטל...
אני בעד לראות את הדברים החיוביים בכל דבר,לא רק בשיר...(:
לא יכול לסתור אותך לגבי האבחנה המדוייקת בנוגע לעולם,לצערי...
ברגע שכתבנו את זה...זה כבר סוג של נצחון,זה נהיה פחות נורא לא?(:
אני בריכה של אושר נשמתי,בואי תצללי(:
את נשמה אמיתית ורגישה,כיף לי שבאת מותק
תודה ננה נשמתי(:(:
קראתי כמה פעמים
משמעויות שונות בטקסט לא פשוט:)
)-:
כן יש גם ימים כאלה...
מי שלא חוו את הדאון
בספק אם יכול לאושר
קו ישר זה הסוף...
פשוט נפלא!!
גורם לי להרגיש כמו עלה נידף ברוח
איזו פאסיביות עוצמתית!
אחחח שקל, שקל. בשניה נזרקה לי תמונה של נווד דרכים שחוצה את דרכו באמריקה, לא נשאר בשום מקום,
לא נקשר באמת לאף אחת, ורק ממשיך הלאה והלאה.
אגב, "גופי חניון פתוח" - מטאפורה משובחת. טלטלה אותי. ושוב.
חניון פתוח זה דבר טוב
אני החלטתי לראות את הדברים החיוביים בשיר, נשמה
למרות שבקלות אפשר לצלול לתוך הדיכאון
אבל יש מספיק דברים מדכאים בעולם
ואתה לא אחד מהם (:
:) נפלא
אתה נהדר פרומתיאוס יקר!
ים סוף יקרה(: התגעגעתי,כיף שבאת...
וממש כיף לי שאהבת...
תודה על כל המילים היפות נשמה,זה אף פעם לא מובן מאליו ומחממם את הלב(:
בכלל לחייך זה תמיד בריא,גם בלי סיבה...(:
כבר התרגלתי לשלם
ולהחמיץ את השיעור
ישר לבטן הרכה.
אם לא הייתי מתפתלת מכאב..
בטח הייתי מחייכת.
כתבת מושלם.
כל מילה. מדוייק.
האמת שכבר יש לזה לחן אילה יקרה...
אני אשמח להשמיע,למרות שכרגע לא מתוכנן להקליט אותו...(עדיין בשלבי הסיום של האלבום הנוכחי...)
אבל אולי בהופעות(:
תודה נשמה.
...נהדר מעניין איזה לחן יתחבר לך..
תודה נוגה יקרה...(:
זה משפט טעון קשה ודו משמעי מבחינתי...,ואני מאמין שבכל אחד ואחת, הוא יעורר משהו אחר.,יתחבר לסיפור אחר...וככה זה צריך להיות.
שמח שאהבת יקירתי.
זה נעים לשמוע ותמיד מעודד(:
תודה אשר יקר...אבל זה ככה לא פעם גם אצלך...הכי עצוב,מוציא מאיתנו לא פעם את הכי טוב,בכתיבה לפחות... אבל גם, לא תמיד...(:
תודה איש יקר ומוכשר.
בכיף רותיל'ה...(:(:
הכל גם ככה קורה באינטנסיביות וביסודיות...השאלה באמת,כמה אנחנו מוכנים להכניס מזה פנימה...לתוך המרחב הפרטי והמוגן שלנו(:
תודה מותק שלי,אחלה של תגובה,אני איתך!
אני שמח....לעולם לא יהיה שיר שלא יהיה בו ולו לפחות,סדקון של תקווה...(:
אבל ברור שאת גם צודקת...החיים גם אף פעם לא גרועים באופן טוטאלי...זה קשור בטבור לאופן ההסתכלות שלנו עליהם...(:
מחזיר לך שניים נשמה(:(:
תודה מדונה יקרה....זה גם תיאור נהדר לגבי החיים באופן כללי,הרי הם : "חזקים ,חזיתיים ובועטים...."..(:(:(:
אהבתי,כיף שבאת(:!
שירה מפירת שלווה אולי...אבל לא עוכרת אותה אני מקווה...(:
הצלחתי להביא אותה בהפוכה,אולי,כי אני חי הפוך ,דניאלה נשמתי...
יש לזה את האפס אנד דאונז של זה...(:
העיקר שאת אוהבת שמפרים את שלוותך,העונג כולו שלי!
שמחתי להפר(:(:
תודה תמרי יקרה(:
אין ספק,שכל התרסקות,כל עוד שורדים אותה ,מביאה לגילוי של כוחות חדשים...
תגובה מקסימה נשמתי.
תודה(:
"גופי חניון פתוח" - איזו מטפורה מצויינת
אהבתי
בנסיגה מתמדת
בתעלות הבוץ
אבק בנעליים
ולב דקור בקוץ
נמנע מן הבלתי נמנע
עד כמה שאפשר
אין שום דבר חוץ מהיום
בזבזתי את מחר
עצוב...וכתיבה לעילא כתמיד
אשר
אין דרכי קיצור
הכל צריך לקרות וביסודיות,באינטנסיביות לחוות הכל!
תודה שקל,דני
עכשיו הבנתי אותך יקירי,
קצת התבאסתי לרגע מ
אין שום דבר חוץ מהיום
בזבזתי את מחר
אבל עכשיו אני רואה שיש גם את
להתרסק ואז לקוםאז עם המסר שאומר שיש גם וגם אני חיה בשלום ובכיף.
מסכימה איתך שאין טעם להתעלם מהקושי והבאסה,
יש להם מקום, לצד השמחה והחיוכים.
ולסיכום: (-:
אין שום דבר חוץ מהיום
בזבזתי את מחר
איך אתה מצליח להכניס אותה בהפוכה,
תגיד?
שיר מפר שלוות כמו שאני אוהבת.
אני חושב שזה משהו שתמיד קיים שם מילי....ללא קשר לתקופה,טובה או רעה...
נוגע לי ללב שאת מקווה שזה לא עלי...
זה בעייתי להגדיר,כי באיזשהו מקום,כמעט כל מה שאתה כותב ,הוא עליך...הרי זה אתה כותב את זה...
אבל זה נכון,זה לא חדש חדש...(:
תודה מילי יקרה(:
שיהיה אחלה של יום.
"גופי חניון פתוח
החניה ללא תשלום
ליבי מלון ללילה
להתרסק ואז לקום
להמשיך להמשיך
גם אם אין לאן
להמשיך להמשיך
רק לצאת מכאן "
דני יקירי המוכשר,
רק אדם מלא נתינה גופו כחניון פתוח,
רק מי שלא מצפה לתמורה , החניה היא ללא תשלום,
וכל התרסקות מביאה עימה כוחות ותובנות חדשים,
אם קמת אז ברור שיצאת !!!
אהבתי, חיבוק חם,
תמר.
שורות חזקות
"ביזבזתי את המחר" אין יותר מצוקה מזה
אני מה זה מקווה שזה לא עליך
ואם כן אז נורא ממזמן....
נשמה יקרה שלי ומחוייכת תמידית(:
אין כזה דבר לגמור עם המלנכוליה...(: לא באמת...
אפשר לזרום איתה,לדעת להתמודד איתה,הכל טוב,אבל היא מובניית בתוך הצופן הגנטי של הנשמה שלנו(:....זה לא ממש עניין של החלטה שלנו בלבד...זה תלוי בעוד המון גורמים ויחסי הגומלין בניהם...
לא צריך לחשוש מזה עדיף לקבל את זה,זה בסדר גם להרגיש נמוך...אחרת איך נדע לזהות כשנרגיש גבוה?(:
"שני חלקים בתוך השלם" כמו שאמר אולארצ'יק הגדול(:
אין טוב בלי רע,אין יפה בלי מכוער,אין עני בלי עשיר,ואין חי בלי מת(:
מה שאני מנסה לומר הוא,שלא סתם המלנכוליה היא חלק מאיתנו...כמו כל דבר אחר...היא לא מחלה,היא לא גידול חיצוני ולא קשור...היא היא עוד מקום בקצה של הנשמה...
אני שמח על התגובה שלך מותק.
עוררת אותי למחשבה,תמיד טוב!
שקל נשמה,
אפילו שהבשורה שלך במקרה הזה מחוסרת תקווה,
ואני, בעוונותי, גמרתי עם המלנכוליה לגלגול הזה (-:
אני נהנית מהדימויים המצויינים שלך.
כתיבה מלאה דימיון ויצירה.
שמחה ומרותקת כתמיד לקרוא אותך.
שולחת אהבה, שמור קצת למחר (-:
בכיף פקה יקרה....(:
אני בטוח שהיית יכולה להועיל מאוד בתחום החניינות(:
יש לך את הגישה,את הרזומה ואת שולטת יפה בניב החניונים המקומי...
אם מישהו כבר צריך לגזור קופן על השקל,אני מעדיף שזו לפחות תהיה חברה,מישהי מוכרת,שאני אדע שיכולה להנות מזה...
ואת תחגגי...אני בטוח(:!
טרף קל....?אולי,אבל אני בספק אם משביע פקה(:
כיף לי שאהבת,מאוד אוהב את הראש שלך נשמה וגם את הכתיבה(:!
"וזאת ידע:כי למד משיריה"
מאיפה אתה מביא את הפנינים האלה בועז?(:
עונג!
תודה יקירי.
תודה ,רק בת אדם יקר..את הרבה יותר מ-רק בת אדם....(:
שמח שאהבת.
תודה סקאלי נשמתי היפה והאמיצה...
הרי זה כל מה שאנחנו מבקשים לא? לחלחל למקומות המכונים...(:
תודה על ההגדלה מותק,זה תמיד עובד(:
שיהיה אחלה אחלה של יום!
זה טוב זה.
ואם כבר חניון, קח אותי, שים בכניסה, תראה איך אני מקמבנת לך הכנסה צדדית, וגוזרת עליך קופון יופי יופי.
למה אתה שנקל, כבר ממילא התרגלת לשלם ולהחמיץ.
אתה טרף קל אתה.
(אהבתי מאוד! באמת!)
ניגבתי את הדם ידעתי
אין דרכי קיצור
.
לא, אין דרכי קיצור. רק דרכי אירוך...
והדרך הנפתלת,
כמו ה"היא" ביער,
היא הדרך הנסתרת,
בה הולך כל בער...
מתמיד להלך בה,
על קוציה ודרדריה,
וזאת הוא ידע:
כי למד שיריה!
יפה.
"להמשיך להמשיך
רק לצאת מכאן..."
חברה שלך הנאמנה עושה "סלקציה" במילים...;)
עכשיו יוצאת לעבודה...
יופי של כתיבה,מחלחלת בדיוק למקומות הנכונים.
כרגיל.
מגדילה בשקל תשעים בייבי.
בוקר אור :)