מאת ארן הרשלג 

> התמונה צולמה בגן החיות של תל אביב בשנת 1972 

מ

מדינת תל אביב

את הביטוי הזה לא תשמעו אף פעם בהקשר חיובי, אלא תמיד בצמוד לכעס ותחושת אפליה. הרי למעשה אין מושג כזה "מדינת תל אביב", אז למה זה בכל זאת מפחיד כל כך הרבה אנשים. הגרסה האקדמית אומרת שהתנקזות במקום אחד מרכזי, גורם לשוליים להיות דקים יותר ולכן גם חלשים יותר. כמובן שהתשובה לכך היא שלא מומלץ להחליש את החזק, אלא לחזק את החלש, עובדה שלא קשורה לאזור חיוג אפס שלוש. מצד שני כשחושבים על זה, יש באוויר תחושה כלשהי גם אם בלתי ניתנת למדידה, שתל אביב היא מדינה בתוך מדינה עם חוקים, חוקיות וחקיקה משלה. 

מסלול אופניים

רכיבת האופניים המומלצת בספר "רוכב ישראל" בהוצאת "מפה", מתחילה בשדרות רוקח פינת אבן גבירול ומסתיימת בגן לאומי אפק. המסלול כולו מתאים לטיול משפחתי והוא בדרגת קושי בינונית. אפשר גם לרכוב רק חלקים מהמסלול: מתחילים בפארק הירקון, מתקדמים לאורך הנחל עד שמתעייפים וחוזרים באותה דרך. לאורכו של הירקון מתפתל לו שביל, המוביל אל חלקיו העליונים של הנחל, שהוא למרבה הפלא - חי ונושם: על הגדה קנים; ביניהם מקננות ברכיות וסופיות, ובתוך המים, בין פרחי נופר יפהפיים, שוחים שפמנונים ונוטריות. כך, בלב גוש דן ההומה, עובר מסלול של טבע, המאפשר רכיבה רגועה בין פרדסים ואקליפטוסי ענק. אורך המסלול: 27.50 ק"מ. דרגת קושי: קלה. גובה מצטבר: 100 מ"ג. זמן:4-2 שעות. עונה מומלצת: כל השנה.           

מצעדים ואירועים

היום קצת קשה לנקוב באירועי רחוב עצומי ממדים, משום שהרחוב הפך לשממה תרבותית. אך בעבר ובייחוד בעשורים הראשונים, היה נהוג לצאת החוצה להחצין יכולות, כחלק מהמגמה להראות חיים שפויים ונורמליים. הצייר ברוך אגדתי (קאושנסקי), היה אחראי על הצד החזותי באירועי הרחוב, ועיצב את הבובות, התפאורות והתחפושות לנשפי פורים ולתהלוכות רחוב הרבות - כך למעשה התחילה העדלידע הראשונה בתל אביב (1912). האירועים והתהלוכות המרכזיים שריכזו את מרב תשומת הלב, היו: שבוע הספר העברי בשדרות רוטשילד(1926), הפגנה נגד "הספר הלבן" (1939), מצעד צה"ל לאורך רחובות אלנבי ובן יהודה (1948), "פסטיבל האביב", תהלוכת "עקדת יצחק", הפגנת אחד במאי, מצעד האהבה (1998) ואחרים. 

מרפסות וגגות

המצאת ה"תריסול" הפכה את תל אביב לעיר של מרפסות סגורות ושידרגה את מעמד המרפסת, לחדר לכל דבר. המרפסות התל אביביות המפורסמות, שהיו מותאמות לקיץ הישראלי ושיקפו חברה פתוחה ושוויונית, החלו בתחילת שנות השישים, להיסגר אט אט. כיום סגירת מרפסת על ידי תריסים, היא מעשה ברור ונהיר, אך באותה תקופה היה זה שינוי תפישה מהפכני, וגרם נדודי שינה רבים לראשי הערים. הכיעור הפתאומי של תריסי האסבסט כבדי הגוף, הביא לשינוי המראה העירוני הצפוף ולגרימת נזק אסטטי עד עצם היום הזה. למי שלא היה גג, לא יכול להבין את הקסם הטמון בגג המסויד לבן. הגג שפעם היה עטוף אנטנות והיה משמש כאתר שיזוף, משקיף לכל עבר ומזקק את האוויר והמראות. לא במקרה בשירה של אלונה דניאל "על גגות תל אביב", היא אומרת "על גגות תל אביב, משהו קורה הלילה לא מחום לא מקור התחבאתי כאן...". 

משוררי תל אביב

איך היו נשמעים שיריהם של: חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, נתן זך, מקסים גילן, יאיר הורוביץ, נעמי שמר, אברהם שלונסקי, מאיר ויזלטיר, יונה וולך, דוד אבידן, רוני סומק, דליה רביקוביץ' ואחרים, אם הקסם והסחי, האהבה והתוגה לתל אביב, לא היו זורמים בעורקיהם. אצל כל אחד מהמשוררים והמשוררות הללו, אפשר למצוא את ההשראה שהניעה את גלגלי היצירה. אצל נעמי שמר זהו הים: "מקצף גל ועננה, בניתי עיר לי לבנה"; אצל מאיר ויזלטיר זוהי העצבות: "עיר בלתי מרגשת מאורת טיח נואשת נדנדת פח רועשת";  ואצל לאה גולדברג, זהו החזון "אנו כובשים את החוף והגל, אנו בונים פה נמל".   

נ

נוה צדק

השכונה המפורסמת, מדלגת בקלילות בין עברה המפואר, לבין ההווה המעוטר בבתים ציוריים המושכים מבקרים רבים. שמה של שכונת נוה צדק שאוב מהפסוק בספר ירמיהו: "בשובי את שבותם יברך השם נוה צדק הר הקודש". השכונה הוקמה בשנת 1886 בעקבות הצפיפות ותנאי המחיה הקשים שהשתררו ביפו באותה עת, והיא נחשבת לשכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות. מייסד השכונה היה  שמעון רוקח, שהקים לשם כך את אגודת "עזרת ישראל". אהרון שלוש שהיה חבר באגודה, מכר חלק מהאדמות שהיו בראשותו וכך נבנו בתיה הראשונים של השכונה, שהיתה השראה למקימי "אחוזת בית". בשיטוט בין מבני השכונה, ניתן לראות כיצד האזור כולו עבר שיפוץ מן היסוד, בעשור הקודם בעקבות תכנית שימור שהקפידה לשלב בין המבנים ההיסטוריים, לבין הפיכת השכונה למרחב תרבותי ובלייני. מרחב זה כולל בתוכו את מרכז סוזן דלל, ששימש החל מ-1893 כבית ספר לבנות של "כל ישראל חברים", בתי קפה ומסעדות, חנויות מעצבי אפנה ועוד. אך אליה וקוץ בה, קשה להבין את ההחלטה לאשר את תכנית מגדל נוה צדק בין כל בתי הקומתיים, שמכתים ופוגע באופי השכונתי, למרגלות שכונת הטמפלרים. אתרים בעלי חשיבות שכדאי לבקר בבואכם: מוזיאון נחום גוטמן, קולנוע עדן-הראינוע הראשון בישראל; בית שלוש וגשר שלוש; בית הסופרים; בית שמעון רוקח; ובית אמזלג. 

נחום גוטמן

קשה להפריד בין נחום גוטמן האיש, הצייר והסופר, לבין תל אביב אליה עלתה המשפחה כשנחום היה בן שבע. גוטמן, שאביו ש. בן ציון היה מורה בגימנסיה, חתום על רבים מציוני הדרך של העיר ולמעשה מסלול התפתחות העיר, קשור קשר הדוק לעבודותיו. "שביל קליפות התפוזים", אותו כתב ואייר, מתאר את הגירוש מתל אביב ב-1917. סמל העיר עוצב על ידו (ראה "סמל העיר"). לרגל יובל החמישים, כתב את "עיר קטנה וערים בה מעט" בו הוא מתאר את ייסוד העיר ואת דמויותיה שכה אהב: "הופיעו מריצות-עץ שהיו מובלות על קורות-עץ. ידיים רכות ובלתי מאומנות לעבודה החזיקו בהן. ידיים שהאדימו משיזוף מהיר מדי ועורן נתבקע. אך בעליהן ידעו לשיר שירים. ההד בגבעות החול נפלא. רחובות תל אביב שמעו שירה מיום היוולדם". עבודת הפסיפס שלו המתארת בתמונות אנקודות על תל אביב, הוצבה ב-1976, ברחוב ביאליק בסמוך לבניין העירייה הראשון. 33 שנים אחרי, לרגל חגיגות המאה נתלשו עמודי הפסיפס מהמזרקה, מסיבה תימהונית ומתוכננים לעבור דירה לחלק המזרחי של רחוב רוטשילד. 

נחלת בנימין

יריד האמנים הוא היריד היחיד בישראל, המציע תחת קורת גג אחת יצירות אמנות מקוריות וללא פס ייצור המוני: מזכרות, מתנות, צעצועים, תמונות ותכשיטים ייחודיים של אמנים צעירים ומוכשרים, לצד מופעי תיאטרון רחוב, נגנים, להטוטנים וקוראות בקפה ובכף היד. כאן תמצאו את כל הדברים ה"לא חשובים" שהופכים את החיים למעניינים, במדרחוב הכי ציורי  והכי יפה בארץ.  

נמל יפו המחודש

הינו אחד מהנמלים העתיקים בעולם, והוא נמצא בימים אלה בעיצומו של תהליך שיקום, שימור והתחדשות. ברבות הימים ידע הנמל תהפוכות רבות וכעת, מקץ שנים של הזנחה, עתיד הנמל להתחדש, לשקם את מעמדו כנמל דיג פעיל ולתפקד כמתחם עירוני-ציבורי. כבר בימים אלו, מתקיימות בנמל מגוון פעילויות תרבות לציבור הרחב. בשנה הקרובה צפוי הנמל לפעול כמרכז אורבאני של מסחר, תרבות, אמנות ודייג, המושך אליו מגוון רחב של קהלים. 

נמל תל אביב

כשמהלכים על רצפת העץ המהודרת שבטיילת נמל תל אביב, צריך לזכור שהקמת הנמל הוא מהיצירות המפוארות של התנועה הציונית טרם הקמת המדינה. ההיסטוריה של נמל תל אביב החלה בשנת 1936, בעקבות שביתה שהוכרזה בנמל יפו, כתוצאה מהמרד הערבי הגדול באפריל אותה שנה. ההתרגשות הרבה שרחשה בציבור, הביאה את לאה גולדברג ונתן אלתרמן לכתוב שירים לכבוד האירוע המיוחד.  היום שינה הנמל את פניו ועבר מתיחת פנים רבת משמעות, והוא  מארח פעילויות רבות בשטחו החל ממופעי רחוב, ירידים, תערוכות ולא מעט הפתעות.פיתוחו של הנמל והפיכתו למוקד מרכזי של תרבות, בילוי ופנאי, החל בשנת 2001 והפרויקט כלל שיקום ופיתוח השטחים והמבנים ההיסטוריים שבמקום ורצפת העץ הפרושה על 14,000 אלף מ"ר. התוצאה הנגלית לעינכם, כוללת עשרות בתי עסק הפרושים על פני טיילת, המעוצבת בצורה גלית, בהשראת דיונות החול של ראשית ימי תל אביב. קשה שלא להתאהב במקום, על אף עודף הבורגנות הנוטפת ממנו, שכן מלבד המסעדות ובתי הקפה הפזורים בו, ניתן ליהנות גם מהקרבה לים, מהסמיכות לנחל הירקון, מריבוי אירועים על בסיס שבועי ואפילו מחנייה בשפע.  

ס

סופרמרקטברחוב בן יהודה 79 עומד על תילו עד היום, הסופרמרקט הראשון שנפתח בישראל ושינה את הרגלי הצריכה של כולנו. היה זה כבר ב-1958 והוא אמנם הוא לא היה פתוח 24 שעות ביממה, כפי שהיינו מצפים ממיזמים חדשים לפעול, אך עצם המחשבה לייבא את רעיון "החנות הגדולה" שיש בה הכל מהכל, ללא הבדל דת, מין וגזע, קוסמת לנו גם היום. תתפלאו, אבל הסופרמרקט הקשיש חי ונושם גם היום ומתפקד למרות התחרות של רשתות חדשות וסקסיות.   

סמטה פלונית ואלמוניתמקום מלא קסם והשראה, בזכות שני נציבי האריות הפוקדים את הסמטה לאורכה, שהופיעו גם על אלבומו של אריק איינשטיין. וממקום קסום אפשר לצפות גם לסיפור מסתורי ועסיסי. הכל התחיל ביזם בשם מאיר שפירא, שבנה את הבית המפואר שבסוף הסמטה והחליט כי יקרא לרחוב על שם סוניה אשתו. ראש העירייה מאיר דיזנגוף התנגד ברוב תוקף לקביעה החד צדדית, ומכאן ועד למריבה פומבית, שיש האומרים כי כללה גם תגרה, הדרך כבר היתה קצרה. בסופו של סכסוך קבע דיזנגוף כי הרחוב ישאר לעולם אלמוני, והעניק לה את השם האלמותי "סמטה פלונית ואלמונית". הנצחתו של אותו מאיר שפירא לעומת זאת, נקבעה בשמה של שכונת שפירא. 

סמל העירהכל התחיל מכך שתל אביב שחגגה רבע מאה ורצתה סמל אישי משלה כמו שאר הערים הגדולות על הגלובוס, אבל זה לא חדש. לאחר שזכתה במעמד של עיר ואם בישראל (שנת 1925), הכריז ראש העירייה המיתולוגי, הלוא הוא מאיר דיזנגוף על תחרות עיצוב סמל מקורי לעיר, עם פרס נאה בצידו בסך של 15 לירות מצריות לזוכה. לדאבון ליבם של המשתתפים, לא נבחרה אף עבודה, וכך קרה שנחום גוטמן הציע את הסמל שמשקף את הווי העיר עם הים, הנמל, המגדלור המזדקר, קו הרקיע ושבעת הכוכבים שהופיעו בספרו של בנימין זאב הרצל "מדינת היהודים", שהיה אב רוחני לחזון העירוני. כסיפא הוספו מילותיו המנחמות של הנביא ירמיהו "אבנך ונבנית" (ירמיהו ל"א, ג') ובמשך שנים נותר הסמל כשהיה. לאחר איחוד הערים תל אביב-יפו בשנת 1949, הוחלט על עדכון הסמל ובחגיגות ה-50 לעיר, התווסף קו הרקיע המעוצב כבתי מגורים. 

סנדוויץ'כנראה שמדובר בסנדוויצ'יה הידועה והותיקה בארץ, אבל כשאיציק ורותי פתחו בשנת 1956 את החנות שלהם באמצע רחוב שינקין, הם בסך הכל חשבו להכין כריכים מיוחדים לעוברים והשבים. בהתחלה התפריט היה מורכב מנקניקיות, טוסטים, מילק שייק והגזוז הצבעוני. רק אחר כך, המגוון גדל והשתפר וסלט הביצים הכי מפורסם בארץ, יצא לדרכו יחד עם ממרח החצילים, הקישואים, הטונה ושאר ירקות. על שאלה איך המקום שורד את העשור השישי לחייו, עונה דודי בנו של איציק ז"ל, שמפעיל כיום את המקום ביחד עם אישתו שולי "אנחנו פשוט נאמנים ללקוחות והם נאמנים לנו". 

המשך יבוא...