הלב מתרחב כאשר רואים את הטכסים והחגיגות לציון 20 שנה לנפילת החומה בברלין. אין ספק שמדובר באחד הארועים החשובים של מאה השנים האחרונוות שהשפיעו רבות על העולם בו אנו חיים כיום. נפילת החומה היוותה את יציאתם לחופש של מיליוני אנשים, היא האיצה באופן משמעותי את הדמוקרטיה במדינות רבות והיא יצרה  את הכפר הגלובלי בו אנחנו חיים כיום. כן, יש בו בעיות בכפר הגלובלי הזה שדורשות טיפול, אבל הוא מאפשר את הקדמה והשגשוג שמהווים מכשיר חשוב כל כך לאותו חופש לו זכאי כל אדם באשר הוא אדם.

כישראלים, אי אפשר להסתכל על הארוע המרגש הזה ולא לחשוב: מתי זה כבר יגיע אלינו? הרי גם בברלין של לפני נפילת החומה הייה חושך , חוסר תקווה ותחושה שאין סיכוי לעתיד טוב יותר. מסתבר שיש ואת היש הזה ( נפילת החומה בברלין ) יצרו האנשים הפשוטים. לא הפוליטיקאים, לא מפלגות וממשלות, האנשים הפשוטים שהחליטו שנמאס להם והם רוצים שינוי.

אנחנו צריכים ללמוד מהניסיון שלהם. אם האנשים הפשוטים של עמי האזור יחליטו שנמאס להם, הכל יזוז. תתפלאו כמה מהר זה יזוז. צריך לחלום ולהאמין, אבל בעיקר לעשות. אם באמת נרצה, החגיגות לציון 20 שנה לשלום באזורנו יראו יפה, מרשים ומרגש יותר מאלו שנראו בשמי ברלין.שלום באזורנו יהיה בעל משמעות והשפעה על ההיסטוריה העולמית, בטח עלינו, יותר מהארוע המכונן של החומה בברלין. אני יודע, זה נשמע רחוק ובלתי אפשרי.... תתפלאו, זה אפשרי. אם ברלין יכולה, אז גם בירושליים זה אפשרי.