
העכבר והעיניים מחפשות באתר את החלק הזה של "שרות למנויים", אני חייב לזכור איפה זה, כבר ביצעתי את המהלך הזה לפחות פעם אחת והפעם הפרידה היא כמעט סופית לפחות עד שהשווי שוק שלי ינסוק מחדש בבורסת ההכרויות, כי ככה זה שאתה אפיק סולידי. הו הנה זה, מצאתי! 'השהיית המנוי', ועכשיו צריך גם לבחור את הסיבה הלא אמיתית מכל משפטי המחץ הנרדפים. לא, אין לי בעייה עם תפקוד האתר וקיבלתי מספיק פניות אבל אולי כן היה שווה להכניס ברובריקת האופציות משהו כמו "זה לא אתם, זה אני". לעת מוצא בחרתי ב- 'אחר' בתור הג'וקר התורן. זהו, אני חופשי עכשיו. המנוי שלי בסטטוס 'השהייה', כי השעייה זה רק מבית ספר או מהכנסת לא?
כבר שבוע שאני ואתר ההכרויות שלי לא ביחד. היתה לנו זוגיות מקסימה ביחד, זה לא שהייתי מהמכורים למרות היותי טיפוס טוטאלי, אבל זה עבד לנו ממש טוב ביחד. הוא תמיד היה שם בשבילי, הוא תמיד הקשיב, הוא תמיד שמר עליי מכל משמר, פירגן, תמך, חיכה לי עם כמה הודעת כל ערב כשחזרתי אליו מהספה, וגם לא ממש בילגן את הבית. אני זוכר איך זה התחיל בינינו, וזה אפילו מעלה בי חיוך, כן ממש כמו בחיים. בהתחלה זה מדליק, אחר כך אתה מתאהב, ואז באה האהבה. בסוף? כן הסוף זה השלב הרביעי וכמו בסרטים, סוף טוב או לבד על הבר עם הסיגרייה. הנה מוגשים לפניכם ארבעת השלבים של סינגל סדרתי - הקוורטט למי שמתעקש.
השלב הראשון - נדלקת עליה! - השלב הבתולי התמים, נחמד לכם ביחד, שיחות קולחות על הבר, חיוכים כאלה של מבוכה, נעים לכם ביחד, סמסים כאלה של 'היה לי ממש נחמד, מתי ניפגש שוב?', שיחות טלפון ארוכות, מצאת חן בעיניי, היא לעניין, יש לה ראש סבבה - זורמת! אתה מחזיק לה את היד, אוסף אותה, מתחשב כזה, נופת צופים. אל תגיד שום דבר דבילי ותן את כל הצ'ארם שלך אבל בטיפטופים. קצת אלכוהול, ראש טוב, רץ לספר לחברה, מוסיף אותה לפייסבוק, מריץ כבר את הסטטיסטיקה של עד כמה זה יכול להתפתח למשהו 'רציני' כי כבר 'סתם' כאלה היו לך מספיק, שיפוט לקוי קוראים לזה. עוד סמס, שיו איזה ממי. דווקא אני יכול להסתדר לא רע עם השריטות שלה, מעניין איך היא תסתדר עם שלי. ובכלל, שכחתי לשאול אותה מה שם המשפחה שלה ומה ההורים שלה עושים. שיו איך בא לי לראות אותה שוב פעם.
השלב השני - אתה מאוהב! - שלא תתבלבלו, ישנו הבדל מהותי בין להידלק על מישהי ובין להיות מאוהב בה. מה בין שמיטה והר סיני? יש הרבה הבדל. כשאתה מאוהב זה לשכוח את הפנייה לרחוב שלה, התיאבון שלך בנסיגה ובכל פעם כשהיא מתקשרת זה חיוך מאוזן אחת על לאוטו. אתה רץ אליה, עכשיו אתם על הבר כמו דבק, לא מסוגלים להפסיק לגעת. אתה מתעקש לסחוב לה את התיק, שיהיה לה קל. שכחת כבר להאכיל את הדגים איזה שבוע ואיזה מזל שאין לך כלב. אתה אוהב אצלה הכל, היא מדהימה. אתה אוהב את השיער שלה, את החתול שלה או הצ'ינצ'ילה. אתה תסתדר עם הכל, אתה תעשן אפילו את הסיגרייה שלה ואתה ממש אבל ממש תאהב את איך שהיא עיצבה לעצמה את הדירה, שיו מקסים אצלך.
זה שלב ה-'אוי'. אוי ממי, אוי קושקוש, אוי מושמוש, אוי נושנוש, אוי מה את עושה לי, אוי את לא יוצאת לי מהראש, אוי ממי אני כבר מגיע לסדר לך את החיבור לאינטרנט כדי שתשלחי לי נשיקות כל בוקר למייל. היא שואלת מתי אתה בא? ואתה עונה לה שברגע שהיא תקבל אותך אתה מתייצב, רק שתגיד כבר. יד ביד על החוף, נרות, קברנה חצי יבש, אוי אתה כזה ממוש, ללוש, קושקוש והשותפים כבר אמרתי? חברים שלך פותחים עליך באיזו זווית כזו מוזרה - תגיד מה נהייה ממך? אני, לא אני סתם, באמת. אתה נחמד לכולם, העולם וורוד יותר מתמיד וגם לזקנה שחוצה את הכביש עם הסלים מהשוק אתה תעזור. פתקים נחמדים על המראה, אתה תכתוב לה עם הליפסטיק, אתה נורא מתגעגע כל הזמן וממש 'כואב' לך כשאתה לא איתה. אתה "סובל". אהבה זה כואב לא? זה תלוי אם אתה באמת היפוכונדר או שלא?
השלב השלישי - אהבה! יש, מצאתי אותה! הסיפור סגור אתם ביחד. מזל טוב, עליתם שלב. אתם לא סתם מאוהבים, אתם כבר אוהבים. שוב מה בין שמיטה והר סיני - הפסגה. זהו מכאן אפשר רק ליפול וגם סנפלינג לא ממש יעזור. השלב הזה הוא הבוגר יותר. שלב ה-'ממי'. היא כבר חלק אינטגרלי ממך ולכל דבר אתה כבר די צריך לבקש אישור. "תגידי ממי, זה יהיה בסדר אם?" אתם כבר בשגרת "הביחד". תפוסים חזק. פעם ארוחת ערב אצל ההורים שלה, פעם אצל ההורים שלך, סופשבוע כאן, חוץ לארץ שם. אתם שקולים יותר, חולקים את החיים ביחד ומקבלים החלטות משותפות, מגדלים כלב חתול או דג. מתכננים קדימה, חשוב לתכנן מראש - ככה אין הפתעות. מדי פעם איזה איזכור נחמד לפז"ם שלכם וחסר לך שתשכח. יום שישי בצהריים, במיטה עם העיתונים. "ממי, מה בא לך שנעשה היום? מה שבא לך ממי, באמת מה שבא לך."
השלב השלישי דורש תחזוקה שוטפת. אין מה לעשות גם אהבה צריכה את הדלק שלה, ובימינו אנו הדלק קצת יקר. השגרה כאן היא אויב לא קטן בכלל וצריך גם להשכיל ולשבור אותה מדי פעם אחרת באמת ייגמר הדלק, ואף אחד לא באמת מתכוון לסחוב ג'ריקנים. אתם על הבר בשיחות כאלה על עצמכם, קצת מטרות, קצת שאיפות, שיחות על הקשר, ובדיוק שכחת את המצית ואולי כבר לא ממש התעקשת לסחוב לה את התיק. לא נורא, כבר מותר לשכוח לא? מה פתאום, אסור! "ממי מתי אתה חוזר היום? יופי, אז תעבור בסופר ותביא כמה דברים טוב?, אני יוצאת עם חברה, אתה כבר בטח תישן, אז לילה טוב ממי, אה ממי נזכרתי, תיקח גם את החתול לסירוס, השכנים מתלוננים." טוב ממי.
אהבה בריאה מובילה בסופו של עניין למיסוד הקשר. בין אם מדובר בחתונה, או שמא חמתך נופלת עליך כל שבת עם החמין, זה לא ממש משנה והנה אתם ביחד. "אז איך היכרתם? באמת?! פששש, מה אתה אומר!"
השלב הרביעי - לבד על הבר! אממם, טוב זה לא הסתדר. יש אי אילו תירוצים לתרץ, נימוקים לנמק ומסקנות להסיק. שלב התובנות. בסופו של דבר מסיק הכל על עצמך שואל את עצמך וגם משיב לעצמך. הלבד הוא כבר נחלתך ותאנתך וקצת מדאיג אותך שזה די נוח. השלב השלישי בקוורטט התאדה לו לאיטו ועכשיו אתה מקפיד לאותת לפני הפנייה הבאה. בלילה במרפסת, עם הסיגירייה ועם הלבד הזה, פתאום שם לב שהאור נדלק בחדר המדרגות. חושב לעצמי "סאאאמק, למה נכנסתי לזה בכלל!"
למנוי שלי נשאר לי עוד שבוע באתר הדייטים, לא נורא הרווחתם עליי שבוע - מתנה ממני. וכבר אמרתי שזה לא אתם, זה אני. הפרידה הבאה שלי כך נראה, תהיה רק מהלבד. טוב לי לבד, אבל באמת רוצה יחד!
עמית
|
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, פשוט תודה!מעולה! פשוט מעולה!
אור ואהבה
שרה
אחרי שנים של שלבי א-ד [ לא כולל הבר :) ]
השמצתי את אתרי ההיכרויות לפני כל מי שהסכים להקשיב
והגעתי למצב שכתבתי בפרופיל שלי רק ... שאני שונאת שקרנים!
כבר שנתיים כמעט שלא נכנסתי אפילו להציץ
ודוקא אחרי שקראתי את המילים שלך
נזכרתי שכנראה זו הדרך היחידה ....
ד.א. לא אוהבת את המשפט מי שבאמת רוצה מוצא !
עו"ד עו"ד אבל מילה זו מילה אצלך. תודה :)
כן אני כותב מדהים
וצנוע... תודה,
עמית
לעיונך (סך הכל עכשיו גם יש לך יותר זמן לקרוא) :
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1247967
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1232344
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1269711
תודה רבה :)
בתור לגבינות את אומרת... או קיי.
עמית
כתיבה רהוטה, מדויקת ומלאת הומור וציניות,
מה שרק מחדד את הכאב...אאוצ'.
מי רוצה לבד-לבד? הכי שווה ביחד-לבד-ביחד!
החיים הם מסלול הליכה למיטיבי לכת,
נשמע לי שאתה מהזן המתמיד והמיטיב...
אז ככה-
קפוץ לסופר מחר,
לתחושתי, בין הקוטג' לשוקו,
תראה אותה.
בדיוק את זו שתארת בדמיונך,
היא תעמוד שם,
תחייך,
ו...השאר יסופר בארוחות מסביב לשולחן...
איך היכרתם אז..ביום חורף -שטוף שמש...
כן,כן,
היא, היא,
תשכיח ממך את ייסורי הפרידה לתמיד.
מאחלת לך,
שבת קסומה,
וים אהבה.
הי,
תודה לך יקרה,
על הפוסט המעניין,
הצלחת לעורר כאן תגובות קיצוניות מסוגים שונים,
וזה אומר שהצלחת בכתבתך,
אני מציירת מילים,
ומדברת בציור,
מעניקה לך מתנה וירטואלית - אריחי קרמיקה שציירתי,
כד פרחים - עץ החיים -
לחיי נצח,
אריכות חיים,
ומה שביניהם,
יום קסום לך, באהבה, שרה קונפורטי, www.sarakonforty.com,
לילה נפלא :)טוב לי לבד,
אבל בהחלט רוצה יחד!
הוצאת לי את המילים מהפה...(-:
לילה טוב וקסום יקירי...!
מילא פה, את לא מבינה מה קורה ב- ynet....
תודה :)
עמית
אתה בא לפה הרבה?
יש גם את הפקחית בחניון - וואלה זה ממש סטארט אפ :)
סוטההההה
הולך עם הילד לסופר ומתחיל לא עם אחת, לאאאאאא, לאאאאאאא עמית
עמית ילך על פאקט של קופאיות
תתבייש, אנשים שכמוך צריך להעביר אילוף.
....לא רוצה לעשות נטוורקינג אבל אני מכירה יופי של מאלף (אין לו עדיין המון ניסיון על אנשים, לא נורא תן קרדיט, יש תקווה עמית הסורר)
נראה לי שאולי הסופר זה יצליח לא רע? עוד מעט עילי מגיע, נקפוץ לסופר, נקנה קצת שוקושוק, אני הולך על קופאית מספר 6 בעצם גם מספר 7 לא רעה :)
אוףףףףףףףףףףף כתבת חזק וישיר, זה כובש!
אהבתי כל כך את המשפט החותם שלך על הלבד והביחד, מה יהיה עם הדילמה הבלתי נפתרת הזו, אה?
עכשיו גם הבנתי איך הכרת את האקזוטית ההיא בסופר (זוכר אותה מהפוסט ההוא?) נשלחת על ידי קושקוש להביא חלב אה?
רואה?< תהיה אופטימי אין לדעת איזה חיי מדף יביא איתו הסופר כאשר אתה פנוי להובלה...רגע רגע אבל אם נשלחת על ידי מישהי...בעצם לא היית פנוי להובלה.
עמית אתה רואה? אני לא צריכה אותך לשיחה, אני אחלה בדיאלוגים איתך, גם כשאתה בכלל איננו.
מי סלבריקה מי...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803655,00.html
וואלה, כן אולי גם אני מדי פעם אקפוץ לבקר שם
תודה,
עמית
נכון :)
מזדהה עם הפוסט שלך....
ויש לציין שאהבתי, וכן עולם הדייטים הוא לא עולם נחמד
אבל איזה ברירה יש לנו להכרות....
אני באופן אישי עזבתי את האתרים ממזמן -(שנה), וכל פעם אומרת, ייאלה אחזור לראות
מה הענינים שם?.. וכך עובר עוד יום, חודש, שנה.....
שתגיע האהבה, היא תגיע.... וגם מותק לפעמים להיות לבד "להתנקות"
שיהיה בהצלחה
הגמילה קשה קצת אבל עושה רק טוב...
הלב ידוע ומוכר, והביחד יגיע גם בלי האתר..:-)
מילא להירדם על הגורן, אתה יודע מה זה להיתקע עם גרפים של אקסל ועוד לתחזק אותם?
אבל תודה על המחמאה, לא יזיק לי קצת לחזור לנעוריי :)
אוי אתם הנוער...עם כל אתרי ההיכרויות שלכם והשלבים שבדרך, אלה שעושים סיבוב שלם על כל קשת הרגשות כדי לחזור לנקודת ההתחלה.
כשאנחנו היינו צעירים וייבשנו ביצות. הכל היה כל כך שונה. למי היה זמן לערוך גרפים של תהליכים ? קדחת ויתושים, עם אלה התעסקנו בימים, ובלילות היינו נרדמים על הגורן כדי להתעורר בבוקר ולמצוא טבעת נישואין על הקמיצה.
לכל הרוחות השדים והדייטים!בדרך כלל מה שקורה זה...
שלב ראשון שני ושלישי (מינוס הנושנוש והפושפוש)
והשלב רביעי הוא, שפתאום... כל האויר יוצא מהמפרשים
ואז... עומדים חסר אונים ואין מושג מה לעשות לכל הרוחות?!
קראו לה צ'יצ'ולינה.
היום יש חתול, ולא נראה לי שזה יעבוד ביחד (הוא ערס) :)
בדיוק...
תודה :)כן...
מתחילים להתמכר ללבד הזה, אפילו שנורא רוצים את הביחד.
שנון ומקסים!!
אכן פרדה ראויה לציון:)
שיהיה בהצלחה!
נראה לך שאני אספר? גם ככה הקראש החד צדדי הזה שיש לי עליו מביך אותי...
אל תגלי לו, אבל.
והנה שורש הבעייה...
אתה מבין שאי אפשר באמת להאשים את האתר, אז את מי כן?
אולי את כל אלו שמשרים\ות שרוצים ביחד אבל למעשה במבחן המעשה הם כשלון אחד ענק. בטוח היו לך כמה כאלה, וגם בטוח שיש הרבה גברים כאלה גם.
מנסיוני, יש לא מעט שמודות בריש גלי שהם לחלוטין בעניין אבל בפועל זה ניתן לפרשנות אחרת לגמרי, אבל הם באמת רוצות, אבל מחסנית התירוצים גדושה ומתחדשת מעת לעת. פעם אמרתי לאיזו רווקה אחת שיצאתי איתה "את תמשיכי להיות רווקה, ואני אמשיך הלאה" ואני נשבע כאן שזה בדיוק מה שהולך להיות.
לא מעט בחורות (ואני נזהר כאן מאוד מהכללות כל זה לא תמיד נכון) נמצאות שם כי אולי זה הזמן, כי לחצו עליהם, כי כבר השעון הביולוגי מתקתק. לחלקן אין את הכלים או באמת את הרצון שיצדיק את זה - בדיוק על זה אני מדבר, ואני לא מוציא גם אותנו מן המשוואה הזו.
מי שבאמת רוצה - מוצא, הפוזות האלה שכבר הפכו לנחלת הכלל, הנוחות וה "היצע" לא ממש תורמים אה...
אנחנו לא מתייאשים, ובטח שלא אני, וגם אתה!
ואני מוכן לתת להם מראש שנה מנוי ולא להשתמש בו רק בשביל לא להגיע לחלק האחרון שוב...
אהבתי וכאבתי :)
שרק יגיע כבר הביחד הזה, אני לא זוכר שביקשתי להיות לבד מתישהו, זה לא חלק מההסכם.
איך קראו לצ'ינצ'ילה? ולמה לא לאמץ אחת חדשה? :)
היתה לי צ'ינצ'ילה, וה-X לא סבל אותה
עד שיום אחד היא ברחה :)
חייב להיות משהו שישנה סופסוף את הדפוס הזה, החוזר חלילה
כשאני אמצא אותו, מבטיחה לספר לך
אה, אני לא כזה מיואש, להיפך :)
תודה,
עמית
כמה מקסים מושך ומיאש יחד:)
אז עכשיו אני כאן?
אבל רציתי להיות שם
אני לא רוצה להיות כאן
אני רוצה להיות שם
דווקא לחדר כושר אני משלם ואפילו הולך.
תודה,
עמית
" -'אוי'. אוי ממי, אוי קושקוש, אוי מושמוש, אוי נושנוש,
אוי מה את עושה לי" - איזה פוסט מתוק!!
גם לי פעם היה מנוי כזה...
בדיוק כמו המנוי לחדר כושר.
משלמים ולא הולכים!!!
פוצי, כאן אני לא gizmo123a
כאן אני גם לא מבקש ממך יותר לעשות איתי ילד...
לשאלותיך:
1. עידן הקרח
2. שחר זה ממרח שוקולד
3. אמרו שיהיה חם מחר, כן...
4. ד"ש מהתורכי...
האם זה סופו של עידן?
האם זהו שחר של יום חדש?
האם מחר תזרח השמש?
....
כל התשובות בפרק הבא של עלילות gizmo123
תודה לך ים רגוע :)
שלום לעמית,
פוסט מהנה..
הומור בנושא עדין..
כתיבה מושכת ויפה.
ולבד יכול גם להפוך ל בלב וביחד..

תודה לך
ערב טוב
גם אני סקרנית מה אמרת שנחקק וצף לה כך בגובה 15000 (אני סקרנית כבר כ-50 ד' וזה מלא זמן)
במה נזכרת? ספרי ספרי...
אחת הטובות שלך. גם צחקתי, גם התפנצ'ר לי קצת הלב, גם אני מקוה בשבילך שכל מה שאתה רוצה, ממי, וכל זה...
וגם רציתי להגיד לך שבעודי בין שמים וארץ, השבוע, נזכרתי לי באחד המשפטים שלך וכל כך חייכתי לעצמי, שנדרשתי להסביר לסביבתי הקרובה על מה ולמה.
מה עוד נבקש?
וואלה :)
תודה.
מעגלים של קסם
(-:
אמממם..... אני דווקא יותר חשבתי בכיוון של מאסטר :)
תודה,
עמית
אני דווקא אוהב, רק שונא פוזות :)
תודה,
עמית
עבודת סמנריון..
אממממ.. דורש מחשבה..
(-:
כתוב מקסים עמית..
תענוג לקרוא.
אוףף, כמה שאני שונאת דייטים...:)
אני לא ממש בעניין של אותו אחד, אולי אותה אחת - לפחות בשבילי...
אם יש לך רעיון טוב לסטארט אפ - אפשר לדבר על זה, אני אביא את המשקיעים :)
תודה מתוקה :)
עמית יקר, ראיתי שאתה חזק בעניין הדייטים.
יש לי סטארט אפ לא נורמילי בשביל הראש הגאון
שלך: איך משאירים את שלב ההתאהבות לנצח?
(אני מתכוונת עם אותו אחד, אחרת זה לא
חוכמה)