העכבר והעיניים מחפשות באתר את החלק הזה של "שרות למנויים", אני חייב לזכור איפה זה, כבר ביצעתי את המהלך הזה לפחות פעם אחת והפעם הפרידה היא כמעט סופית לפחות עד שהשווי שוק שלי ינסוק מחדש בבורסת ההכרויות, כי ככה זה שאתה אפיק סולידי. הו הנה זה, מצאתי! 'השהיית המנוי', ועכשיו צריך גם לבחור את הסיבה הלא אמיתית מכל משפטי המחץ הנרדפים. לא, אין לי בעייה עם תפקוד האתר וקיבלתי מספיק פניות אבל אולי כן היה שווה להכניס ברובריקת האופציות משהו כמו "זה לא אתם, זה אני". לעת מוצא בחרתי ב- 'אחר' בתור הג'וקר התורן. זהו, אני חופשי עכשיו. המנוי שלי בסטטוס 'השהייה', כי השעייה זה רק מבית ספר או מהכנסת לא?

כבר שבוע שאני ואתר ההכרויות שלי לא ביחד. היתה לנו זוגיות מקסימה ביחד, זה לא שהייתי מהמכורים למרות היותי טיפוס טוטאלי, אבל זה עבד לנו ממש טוב ביחד. הוא תמיד היה שם בשבילי, הוא תמיד הקשיב, הוא תמיד שמר עליי מכל משמר, פירגן, תמך, חיכה לי עם כמה הודעת כל ערב כשחזרתי אליו מהספה, וגם לא ממש בילגן את הבית. אני זוכר איך זה התחיל בינינו, וזה אפילו מעלה בי חיוך, כן ממש כמו בחיים. בהתחלה זה מדליק, אחר כך אתה מתאהב, ואז באה האהבה. בסוף? כן הסוף זה השלב הרביעי וכמו בסרטים, סוף טוב או לבד על הבר עם הסיגרייה. הנה מוגשים לפניכם ארבעת השלבים של סינגל סדרתי - הקוורטט למי שמתעקש.

השלב הראשון - נדלקת עליה! - השלב הבתולי התמים, נחמד לכם ביחד, שיחות קולחות על הבר, חיוכים כאלה של מבוכה, נעים לכם ביחד, סמסים כאלה של 'היה לי ממש נחמד, מתי ניפגש שוב?', שיחות טלפון ארוכות, מצאת חן בעיניי, היא לעניין, יש לה ראש סבבה - זורמת! אתה מחזיק לה את היד, אוסף אותה, מתחשב כזה, נופת צופים. אל תגיד שום דבר דבילי ותן את כל הצ'ארם שלך אבל בטיפטופים. קצת אלכוהול, ראש טוב, רץ לספר לחברה, מוסיף אותה לפייסבוק, מריץ כבר את הסטטיסטיקה של עד כמה זה יכול להתפתח למשהו 'רציני' כי כבר 'סתם' כאלה היו לך מספיק, שיפוט לקוי קוראים לזה. עוד סמס, שיו איזה ממי. דווקא אני יכול להסתדר לא רע עם השריטות שלה, מעניין איך היא תסתדר עם שלי. ובכלל, שכחתי לשאול אותה מה שם המשפחה שלה ומה ההורים שלה עושים. שיו איך בא לי לראות אותה שוב פעם.

השלב השני - אתה מאוהב! - שלא תתבלבלו, ישנו הבדל מהותי בין להידלק על מישהי ובין להיות מאוהב בה. מה בין שמיטה והר סיני? יש הרבה הבדל. כשאתה מאוהב זה לשכוח את הפנייה לרחוב שלה, התיאבון שלך בנסיגה ובכל פעם כשהיא מתקשרת זה חיוך מאוזן אחת על לאוטו. אתה רץ אליה, עכשיו אתם על הבר כמו דבק, לא מסוגלים להפסיק לגעת. אתה מתעקש לסחוב לה את התיק, שיהיה לה קל. שכחת כבר להאכיל את הדגים איזה שבוע ואיזה מזל שאין לך כלב. אתה אוהב אצלה הכל, היא מדהימה. אתה אוהב את השיער שלה, את החתול שלה או הצ'ינצ'ילה. אתה תסתדר עם הכל, אתה תעשן אפילו את הסיגרייה שלה ואתה ממש אבל ממש תאהב את איך שהיא עיצבה לעצמה את הדירה, שיו מקסים אצלך. 

זה שלב ה-'אוי'. אוי ממי, אוי קושקוש, אוי מושמוש, אוי נושנוש, אוי מה את עושה לי, אוי את לא יוצאת לי מהראש, אוי ממי אני כבר מגיע לסדר לך את החיבור לאינטרנט כדי שתשלחי לי נשיקות כל בוקר למייל. היא שואלת מתי אתה בא? ואתה עונה לה שברגע שהיא תקבל אותך אתה מתייצב, רק שתגיד כבר. יד ביד על החוף, נרות, קברנה חצי יבש, אוי אתה כזה ממוש, ללוש, קושקוש והשותפים כבר אמרתי? חברים שלך פותחים עליך באיזו זווית כזו מוזרה - תגיד מה נהייה ממך? אני, לא אני סתם, באמת. אתה נחמד לכולם, העולם וורוד יותר מתמיד וגם לזקנה שחוצה את הכביש עם הסלים מהשוק אתה תעזור. פתקים נחמדים על המראה, אתה תכתוב לה עם הליפסטיק, אתה נורא מתגעגע כל הזמן וממש 'כואב' לך כשאתה לא איתה. אתה "סובל". אהבה זה כואב לא? זה תלוי אם אתה באמת היפוכונדר או שלא?

השלב השלישי - אהבה! יש, מצאתי אותה! הסיפור סגור אתם ביחד. מזל טוב, עליתם שלב. אתם לא סתם מאוהבים, אתם כבר אוהבים. שוב מה בין שמיטה והר סיני - הפסגה. זהו מכאן אפשר רק ליפול וגם סנפלינג לא ממש יעזור. השלב הזה הוא הבוגר יותר. שלב ה-'ממי'. היא כבר חלק אינטגרלי ממך ולכל דבר אתה כבר די צריך לבקש אישור. "תגידי ממי, זה יהיה בסדר אם?" אתם כבר בשגרת "הביחד". תפוסים חזק. פעם ארוחת ערב אצל ההורים שלה, פעם אצל ההורים שלך, סופשבוע כאן, חוץ לארץ שם. אתם שקולים יותר, חולקים את החיים ביחד ומקבלים החלטות משותפות, מגדלים כלב חתול או דג. מתכננים קדימה, חשוב לתכנן מראש - ככה אין הפתעות. מדי פעם איזה איזכור נחמד לפז"ם שלכם וחסר לך שתשכח. יום שישי בצהריים, במיטה עם העיתונים. "ממי, מה בא לך שנעשה היום? מה שבא לך ממי, באמת מה שבא לך."

השלב השלישי דורש תחזוקה שוטפת. אין מה לעשות גם אהבה צריכה את הדלק שלה, ובימינו אנו הדלק קצת יקר. השגרה כאן היא אויב לא קטן בכלל וצריך גם להשכיל ולשבור אותה מדי פעם אחרת באמת ייגמר הדלק, ואף אחד לא באמת מתכוון לסחוב ג'ריקנים. אתם על הבר בשיחות כאלה על עצמכם, קצת מטרות, קצת שאיפות, שיחות על הקשר, ובדיוק שכחת את המצית ואולי כבר לא ממש התעקשת לסחוב לה את התיק. לא נורא, כבר מותר לשכוח לא? מה פתאום, אסור!

"ממי מתי אתה חוזר היום? יופי, אז תעבור בסופר ותביא כמה דברים טוב?, אני יוצאת עם חברה, אתה כבר בטח תישן, אז לילה טוב ממי, אה ממי נזכרתי, תיקח גם את החתול לסירוס, השכנים מתלוננים." טוב ממי.  

אהבה בריאה מובילה בסופו של עניין למיסוד הקשר. בין אם מדובר בחתונה, או שמא חמתך נופלת עליך כל שבת עם החמין, זה לא ממש משנה והנה אתם ביחד. "אז איך היכרתם? באמת?! פששש, מה אתה אומר!"

השלב הרביעי - לבד על הבר! אממם, טוב זה לא הסתדר. יש אי אילו תירוצים לתרץ, נימוקים לנמק ומסקנות להסיק. שלב התובנות. בסופו של דבר מסיק הכל על עצמך שואל את עצמך וגם משיב לעצמך. הלבד הוא כבר נחלתך ותאנתך וקצת מדאיג אותך שזה די נוח. השלב השלישי בקוורטט התאדה לו לאיטו ועכשיו אתה מקפיד לאותת לפני הפנייה הבאה. בלילה במרפסת, עם הסיגירייה ועם הלבד הזה, פתאום שם לב שהאור נדלק בחדר המדרגות. חושב לעצמי "סאאאמק, למה נכנסתי לזה בכלל!"

למנוי שלי נשאר לי עוד שבוע באתר הדייטים, לא נורא הרווחתם עליי שבוע - מתנה ממני. וכבר אמרתי שזה לא אתם, זה אני. הפרידה הבאה שלי כך נראה, תהיה רק מהלבד. טוב לי לבד, אבל באמת רוצה יחד!

עמית