כותרות TheMarker >
    ';

    MINDSPACE

    mindspace, החזית האחרונה... אלו הן מסעותיה של ספינת התודעה אנסאפולון. משימתה לחמש שנים: לחקור מרחבים מוזרים וחדשים, לאתר נוירונים וסינפסות חדשים, ללכת בנחישות לאן שאף אדם לא הלך קודם לכן.

    ארכיון

    איך ישראל לא תהפוך לדרום אפריקה

    22 תגובות   יום שלישי, 10/11/09, 22:57

     

    תקופה סוערת במיוחד עוברת על מדינת ישראל בעולם. לפחות כך נדמה לנו. אנו מגלים פתאום שלא כל כך אוהבים אותנו. צהובון שבדי בשם 'אפטונבלדט', מציג את חיילי צה"ל כמי שסוחרים באיבריהם של פלסטינאים שהרגו. קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה מכרה את אחזקותיה באלביט מערכות, בשווי של 5.39 מיליון דולר, כיוון שהחברה מספקת ציוד מעקב לגדר ההפרדה. השופט גולדסטון כתב עלינו, מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם, דו"ח חריף במיוחד על התנהלות ישראל במלחמת עזה.

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו בתגובה נתן נאום מבריק בעצרת האומות המאוחדת. השאלה מה קרה אחר ששב ארצה. מה נעשה מחר בנדון? שוב נתרגש, שוב מזדעק, שוב נאשים את העולם באנטישמיות. כנראה שמה שהיה, הוא שיהיה.

     

    במדינת ישראל עד שלא מבינים את הקשר בין האתגר איתו מתמודדים לכסף, לא עושים הרבה. לקח הרבה זמן עד שירד האסימון סביב בעיית המים. שיש מצוקת מים בישראל. שמצוקת המים הולכת להיות אחת מהסכנות הממשיות לשלום העולם, בעוד כעשור. ויכוחים אין ספור עד שהוקמו מתקני ההתפלה באשקלון ובפלמחים. הכל התחיל לזוז כשבאגף התקציבים במשרד האוצר, הבינו שישראל הולכת לעשות כסף ממים. בעתיד הרחוק, מיצוא פתרונות. בעתיד הקצר, מיצירת מקור הכנסה חדש למערכת המיסים הישראלית: היטל הבצורת.

     

    המבחן האמיתי לאתגר לאומי מתבטא בשני מישורים. המישור הראשון, מה חושבים עליו הרפרנטים באגף התקציבים, במשרד האוצר. המישור השני, בהנחה שהם אכן חושבים שהאתגר מהותי, כמה כסף הם מוכנים לשים עליו. המבחן בסוף, הוא מבחן התקציב. אין תקציב, כנראה לא ממש מעניין. למשבצת הזאת נופלת סוגיית התדמית של מדינת ישראל.

     

    הגישה הרווחת היא שלתדמיתנו בעולם אין השפעה ממשית על מה שקורה כאן. במקרה הטוב מתחילים להבין, שלתדמית השפעה מסוימת על יכולת התמרון של צה"ל. אבל עד שלא ייפול האסימון שקיים קשר ישיר בין תדמית לכסף, לא נשקיע תקציבים בטיפול בבעיה. בשנים האחרונות משקיעה ממשלת ישראל באמצעות שלל יחידות ממשל מידי שנה, סכום כולל של כ-10 מיליון דולר, במה שנהוג לקרוא 'הסברה', 'שיווק תיירות', 'שיווק השקעות'. סכום זה איננו כולל את תקציב משרד ההסברה והתפוצות שהוקם לאחרונה, עם תקציב משוער של 40 מיליון ₪. ברור לחלוטין שמדובר בסכומים מגוחכים. רק לצורך השוואה ניקח את שלושת החברות הסלולאריות בישראל. כל אחת בנפרד משקיעה בפרסום מידי שנה, המכוון אך ורק לתוך המשק הישראלי, 30 מיליון דולר כל אחת. אם זה מה שמשקיעות חברות מסחריות בשוק מקומי של 7 מיליון בני אדם. כמה צריך להשקיע בשוק גלובלי של 6.8 מיליארד בני אדם?

     

    אבל למה להוציא כסף על משהו כמו תדמית לאומית שאין לו השפעה ממשית? שאין לו השפעה על הכיס שלנו. אבל מסתבר כנראה שיש. המקרה הנורבגי בולט במיוחד. בשנת 2005 במסגרת מחקר שנערך בבית הספר לממשל ולמדיניות, באוניברסיטת תל אביב, על מיתוג ישראל (שיווק מדיני במצב קונפליקט מתמשך). ראיינתי את הנספח המסחרי הישראלי למדינות סקנדינביה, מרדכי איש-שלום. הוא הסביר לי בפשטות כי במדינות סקנדינביה לא ממש אוהבים אותנו. הבעיה עם סוגיה זו שהיא באה לידי ביטוי גם במונחים כלכליים. ביקשתי שידרג בפני את רמת חוסר האהדה כלפינו. הכי אוהבים אותנו, באופן יחסי, הם הפינים. במקום שני הדנים. השבדים מתחילים לא ממש לאהוד אותנו. הנורבגים כנראה כבר ממש שונאים אותנו. הוא הסביר לי, כשבשבדיה מבקשים הצעה מספק ישראלי, בעיקר בתחומי ההי-טק, הם עושים זאת כשממש אין להם ברירה.

     

    מה המשמעות הכלכלית בפועל של כל אלו? היקף היצוא שלנו לפינלנד עומד על 169 מיליון דולר, לשנת 2008. היקף היצוא לדנמרק 167 מיליון דולר. היקף היצוא לשבדיה 181 מיליון דולר. היקף היצוא לנורבגיה 75 מיליון דולר. נשווה נתונים אלו לנתוני יבוא שלנו מאותן ארצות. יבוא מפינלנד 370 מיליון דולר, לשנת 2008. יבוא מדנמרק  215 מיליון דולר. יבוא משבדיה 693 מיליון דולר. יבוא מנורבגיה 52 מיליון דולר. מול שבדיה פערי המאזן המסחרי לרעתנו בולטים במיוחד. מה קורה בתחום התיירות? בשנת 2008, הגיעו 12,000 תיירים מפינלנד. מדנמרק 12,000 תיירים. משבדיה 17,000 תיירים. מנורבגיה 13,000 תיירים. גם בתחום התיירות לא ממש צלחנו.

     

    מה משמעות ההפסד שלנו בארצות סקנדינביה? כנראה יש לו משמעות גם לארצות אחרות. רבים מהישראלים גורסים כי לא אכפת להם מה חושבים עלינו האירופאים: "אנטישמיים". זו התשובה האולטימטיבית העדכנית של שר החוץ אביגדור ליברמן, לכל אתגר של דיפלומטיה ציבורית. הבעיה הינה שמערב אירופה היא שותף הסחר המרכזי של מדינת ישראל. מה יקרה  אם יום אחד נתעורר ונגלה שהתנועה לחרם על ישראל, הידועה באנגלית: Boycott Israel; תצליח להפיל אותנו באותן מדינות שהן שותפות הסחר המרכזיות שלנו ביבשת.

     

    היקף היצוא הישראלי לבריטניה בשנת 2008 עמד על 2.5 מיליארד דולר. היקף היצוא לספרד 959 מיליון דולר. בשתי המדינות הללו העמדות כלפי ישראל בהקשר הפוליטי מדיני, שליליות ביותר. תוצאות של סקרים, ומהתבוננות מעמיקה בכותרות כלי התקשורת. בבריטניה אחרי ההתנתקות מעזה, לא חל שיפור בעמדות כלפינו. זו בהשוואה לצרפת ששם התהפכה המגמה האנטי ישראלית. שוב, הכל היה לרגע, אחרי מלחמת לבנון השנייה, הכל התהפך שוב. כמובן לרעתנו. התנועה להכרזה על חרם נגד ישראל חזקה במיוחד בבריטניה. מה יקרה אם גם בבריטניה וגם בספרד, תתממש התופעה השבדית. חיבור בין דעות פוליטיות לביצועים כלכליים. אנחנו כנראה נהיה די בצרות.

     

    בעולם המודרני, המתנהל תחת מהפכה תקשורתית מתמשכת, קיים קשר ישיר בין מה שחושבים עליך לביצועים כלכליים. אי אפשר להימלט מזה. אי אפשר לבנות רק על יתרון תחרותי מובהק בלבד. לא תמיד זה מספיק. הם צריכים לרצות לסחור עימנו. לפעמים כמו בנורבגיה, הם פועלים על בסיס אמנות בינלאומיות. הנורבגים בחרו לא להשקיע באלביט כי הם מחויבים למשפט הבינלאומי, שקבע שבניית 'גדר ההפרדה' איננה חוקית. הרעיונות הללו של אחריות חברתית של מדינות, הולכים ותופסים במה מרכזית. וודאי אחריות חברתית של תאגידים וקרנות הון. אם יותר ויותר גורמים בעולם יקבעו שאנחנו פועלים בניגוד לערכי זכויות אדם מקובלים, נהפך למוקצה. זה בדיוק הפרדיגמה הדרום אפריקאית. האם לשם אנחנו מעוניינים להגיע?

     

    לפרדיגמה הזו דוחפים הוגי הרעיון של החרם על ישראל. הכינוי החוזר של ישראל הינו: אפרטהייד ישראל. היעד שלהם איננו שתי מדינות לשני עמים, אלא מדינה אחת מהירדן ועד הים התיכון. ללא שטחים כבושים. עם זכות בחירה שווה לכל אזרחי ותושבי המדינה. המשמעות של יעד זה די ברורה. תוך כמה שנים רוב מובהק לערבים. החיבור הזה בין ישראל לאפרטהייד חייב לעורר אצלנו נורת אזעקה. דרום אפריקה נפלה בקרב על לגיטימיות. השיטה, לחץ כלכלי, חרם כלכלי, עבדה. ישראל לא תחזיק מעמד בעולם רק עם גב כלכלי של ארצות הברית. עלינו להבין שחוסר לגיטימיות מוביל לכשלים בביצועים כלכליים. תראו מה זה עשה לחברת נייקי. אלו הם כללי ההתנהלות בעולם המודרני.

     

    מה המסקנה מכל אלו? עד שחברי הרפרנטים באגף התקציבים, לא יקבלו את ההנחה שקיים קשר ישיר בין תדמית לסחר בינלאומי, להשקעות ולתיירות, אנחנו בצרות. רוצים להתמודד עם תדמית בצורה ראויה? חייבים להשקיע תקציבים. כמה? הרבה מעבר לסכום המגוחך שמשקיעים היום. שיהיה ברור, כסף זה לא מספיק. חייבים לנהל את אותו תקציב על בסיס פרמטרים מקצועיים. את זה מי יעשה? שאלה קשה. על זה אני מציע שניפגש לכוס קפה.

     


    פורסם בירחון סטטוס, גליון נובמבר 2009

    לינק למאמר המקור: לחץ כאן

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/10 18:34:

      צטט: שרוני 18 2010-01-19 14:13:37

       

      שרוני תודה על הקטע! אהבתי. להערכתי אנחנו נראים היום בעולם, עוד יותר גרוע. לא רק עסקנים קומבינטורים. ברכות....

       

        28/1/10 18:28:

      צטט: אלי כהן 2010-01-26 18:41:42

      אלי אהלן,

      תודה על הדברים ותודה על הכוכב!

      אכן ישנים בעמידה.

      כבר יש משבר כעשור.

      מתקרבים במהירות לנקודת האל-חזור. למודל הדרום-אפריקאי.

      מאוד מסוכן.

      עד עכשיו לא ממש עשו כלום.

      נראה...

       

        26/1/10 18:41:

       

       

      רמי,

       

      המאמר מאלף וכתוב היטב. נהניתי לקרוא אותו ואת הדיון שהתפתח בעקבותיו.

       

      לדעתי נורות האזעקה כבר דלוקות מזמן וישראל עדיין מדשדשת בחיפוש הדרך.  

       

       

       

        19/1/10 14:13:


      בהקשר למה שכתבת , מצרף קישור לקטע מהחמישיה הקאמרית שישעשע אותך

       

      http://www.metacafe.com/watch/1048386//

       

        21/12/09 17:25:

      צטט: גילה_ט 2009-12-20 01:24:10

      היי לרמי ולמיקי,

       

      קפצתי לכמה דקות וכרגיל הדיונים שלכם מאד מעניינים.

      רציתי רק להעיר את עיניכם בעוד פרדוקס. 2009 מצטיירת כשנת התיירות הטובה ביותר לישראל אפילו יותר משנת 2000 והמפתיע הוא שיש המוני תיירים מאירופה: איטליה וספרד בעיקר. לא בדקתי סטטיסטיקה אבל לפי המצב בשטח יש המוני אירופיים.

       

      אגב, מיקי, יכול להיות שבסקנדינביה הכנסיה הלותרנית עוזרת  ללבות את האנטישמיות?

      למרות שיש תנועה לא מבוטלת של תומכי ישראל בכנסיה.

       

      שבוע טוב

       

      שלום גילה,

       

      תודה על המחמאות. לגבי הלותרנים, אני מניח שיש בכך משהו, למרות שזאת רק תחושת בטן שלי: ככלל, בשנים האחרונות, ארצות קתוליות נראות לפתע ידידותיות יותר כלפי ישראל. מצד שני, ברור לגמרי שיש בקרב הלותרנים כמה קבוצות שהן "אוהבות ישראל" באופן מאוד בולט.

       

      כל טוב,

       

      מיקי

        20/12/09 22:49:

      צטט: jewelman 2009-12-20 08:19:37

      אבי יקירי תודה על הדברים ותודה על הכוכב!

       

      אתה כל כך צודק. השיטה הקלאסית כמה אלפי שנים. מוצאים אויב מפלצתי מבחוץ. מעצימים את האיום ממנו. ומתעסקים רק בו. הדרך הקלה לא הלהתמודד עם בעיות החיים האמיתיות.

       

        20/12/09 22:40:

      צטט: גילה_ט 2009-12-20 01:24:10

      היי לרמי ולמיקי,

       

      קפצתי לכמה דקות וכרגיל הדיונים שלכם מאד מעניינים.

      רציתי רק להעיר את עיניכם בעוד פרדוקס. 2009 מצטיירת כשנת התיירות הטובה ביותר לישראל אפילו יותר משנת 2000 והמפתיע הוא שיש המוני תיירים מאירופה: איטליה וספרד בעיקר. לא בדקתי סטטיסטיקה אבל לפי המצב בשטח יש המוני אירופיים.

       

      אגב, מיקי, יכול להיות שבסקנדינביה הכנסיה הלותרנית עוזרת  ללבות את האנטישמיות?

      למרות שיש תנועה לא מבוטלת של תומכי ישראל בכנסיה.

       

      שבוע טוב

      גילה אהלן,

       

      תודה על הדברים ותודה על הכוכב!

       

      לגבי תיירות 2009, לא בדקתי עדיין את הנתונים. אבל לי הייתה תחושה שהייתה קצת ירידה מ-2008. שנה שעברה היה בלתי אפשרי למצוא בתי מלון בתל אביב ובירושלים. השנה עודכנתי כי היה קל יותר. מעניין שמגיעים הרבה תיירים מאיטליה וספרד. בכל מקרה כל אלו שהגיעו, זה עדיין לא מספיק. אנחנו רוצים יותר. ואפשר יותר. רק שיבנו מספיק תשתיות לפני כן.

       

      שבוע נפלא!

       

        20/12/09 22:36:
      שרה תודה על הכוכב!
        20/12/09 08:19:


      הקלישאה ש'צריך להיות הרבה יותר גרוע כדי שיהיה מעט יותר טוב' תתפוס כנראה גם כאן.

      גם בבחירות  הבאות ידחקו כל הנושאים הבוערים כמו מצב החינוך, העוני, הדרת הפריפריה, הקנאות הדתית, אלימות נגד נשים ועוד 1000 נושאי פנים וכל הדיונים יסובו על מה כן/לא ניתן לפלסטינים כאשר אם ובכלל יהיה איזה רבע הסכם צולע. שוב יסממו הפוליטיקאים את דעתם של המקופחים באמת עם שנאה ופחד וישכיחו מכולנו את העובדה שהכל מילים ובין כך איש אינו מתכוון ברצינות ל-10% ממה שהוא אומר.

        20/12/09 01:24:

      היי לרמי ולמיקי,

       

      קפצתי לכמה דקות וכרגיל הדיונים שלכם מאד מעניינים.

      רציתי רק להעיר את עיניכם בעוד פרדוקס. 2009 מצטיירת כשנת התיירות הטובה ביותר לישראל אפילו יותר משנת 2000 והמפתיע הוא שיש המוני תיירים מאירופה: איטליה וספרד בעיקר. לא בדקתי סטטיסטיקה אבל לפי המצב בשטח יש המוני אירופיים.

       

      אגב, מיקי, יכול להיות שבסקנדינביה הכנסיה הלותרנית עוזרת  ללבות את האנטישמיות?

      למרות שיש תנועה לא מבוטלת של תומכי ישראל בכנסיה.

       

      שבוע טוב

        12/11/09 21:33:
      דורון תודה על הכוכב!
        12/11/09 11:16:

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2009-11-12 06:42:54

      צטט: רמי הסמן 2009-11-11 16:30:14

      מיקי תודה על הכוכב!

      מיקי אהלן, תודה על דבריך! נפלאים ההסברים המלמדים כמו תמיד.

      הייתי מאוד שמח אם היו מתחילים לעשות משהו. אבל להערכתי לא יקרה דבר. הממשלה הזאת בתפקיד קצת פחות משנה. שום דבר לא קרה. האם יעשו משהו? אני לא מאמין. אני אפילו מעריך, כפי שהסברתי לך בשיחות בינינו, כי הם אפילו נהנים מהמצב של 'עם לבדד ישכון'. זה מועיל בקלפי לכוחות הימין. טראומת מצדה הינו קונספט יעיל באמצעוות ניתן להשתלט על ציבורים גדולים.

        12/11/09 06:42:

      צטט: רמי הסמן 2009-11-11 16:30:14

      מיקי תודה על הכוכב!

       

      אהלן רמי, אין בעד מה,

       

      אני אתחיל בכל זאת עם האנטישמיות. סיפר לי עמית שעוסק בהיבטים היסטוריים של עלילות דם, שלא פעם הוא נשאל על ידי עמיתים מכובדים מאוניברסטאות מהמובילות בעולם, משהו בדומה ל: "או. קיי. לא כל עלילות הדם היו נכונות, אבל בשוליים לא היו דברים כאלה?" והוא עונה להם שלא, שלא זו בלבד שרצח אסור מהתורה, אלא שגם כל דם, ובוודאי דם אדם איננו כשר. ולמרות שככל שידוע לי מעולם לא היה בסיס אפילו למקרה יחיד שבו השתמשו יהודים בימי הבינים בבשר אדם או בדמו למטרות פולחן, שום דבר לא מנע את התפשטות העלילה המרושעת הזאת בקרב ציבור גדול ובמשך מאות שנים. כשיש דעה קדומה, לא הסברה ולא מעשים יכולים להועיל יותר מדי.

      אחרי שהתחלנו עם "צד הזכות" של הרפרנטים באוצר, נעבור למציאות: דעת הקהל בארצות סקנדינביה פעם מאוד אהדה את ישראל. כלומר, לא בימי הביניים, ממש בימינו, היה מצב שונה בתכלית ממה שאתה מתאר. מאחר ודעת הקהל השתנתה לרעה, ניתן לבדוק מה קרה וכיצד ניתן לתקן זאת. נכון, יש דברים שיהיה קשה להחזיר לקדמותם: למשל העובדה שבארצות מסוימות יש כיום קהילה מוסלמית משמעותית היא בעייתית. עם זאת, מאחר שלפחות חלק משמעותי מאלה שאינם מוסלמים מבועתים מכך, לא בטוח שמבחינת יחסי החוץ של ישראל זה רע במיוחד.

      לגבי אנגליה וספרד; אלה שתי מדינות מאוד שונות האחת מהשנייה. אני מודה שאני מתקשה לפענח את מודל ההתנהגות של אנגליה כלפי ישראל. יש לי הרגשה שהם מעולם לא סלחו לנו על כך שהעפנו אותם מארץ הקודש ומירושלים. יתר על כן, במשך שנים, העמדה של השלטון הייתה צוננת כלפי ישראל, בעוד שחלקים ניכרים בציבור היו בעלי גישה חיובית הרבה יותר. נדמה לי   שרק יחסי הקרבה בין אנגליה לארה"ב גרמו להתחממות מה גם ביחסים בין ישראל לאנגליה. הנכון הוא, שכמו במקרה של עלילת הדם, יחסים גרועים מעולם לא מנעו עסקים. רוב מדינות אירופה מתעבות את ארצות ערב, אבל שמחות מאוד להנות מכספי הנפט (כולם חכמים על חלשים: למה מדברים על "יהלומי דם" ואף אחד לא מדבר על "נפט-דם"?). הדבר המדאיג הוא החלחול אל עבר שכבות ציבור גדולות.

      בספרד המצב הוא הפוך. זאת מדינה עם מסורת אנטישמית ארוכת שנים, שבימי הממשלה הקודמת פיתחה יחסים טובים עם ישראל. מבחינה מסוימת, כעת המצב חזר לקדמותו. היחס לישראל בקרב הציבור היה ונשאר גרוע, מה שמשתנה הוא היחס של השלטון שמושפע מאוד מזהותו הפוליטית: סוציאליסטים - שלילי למדי (או פרו-ערבי), שמרני - חיובי יותר (לא להגזים).

      בקיצור, יש הרבה מה לעשות: מקצת הפעולות אינן יקרות וקצתן עשויות אפילו להיות רווחיות. קודם כל צריך פשוט לעשות ולהפסיק ליילל העולם כולו נגדנו, ששונאים אותנו וכו'. זה עשוי להיות נכון במקרים מסוימים; בהרבה מקרים אחרים זה לא נכון בכלל ורק מחדל מתמשך מאפשר למצב להתדרדר.

       

       

      כל טוב,

       

      מיקי

       

        12/11/09 00:34:

      צטט: Mrcola 2009-11-11 21:55:37

      דוד תודה לך על הדברים. האנטישמיות זה רק תירוץ שאנחנו אוהבים להשתמש בו. וכמו תירוץ הוא רק תירוץ. לא זה מה שקובע את עמדות דעת הקהל כלפינו. מה שקובע זה מה שהם רואים באמצעי התקשורת, בעיקר. ומכל היתקלות שלילית עם ישראלי, או עם משהו שקשור לישראל.

        12/11/09 00:31:
      אילן אהלן. תודה על הכוכב! חזרתי לביקור קצר. נבדוק מה יקרה.
        11/11/09 21:55:


      לפי דעתי לא צריך להשקיע כ"כ הרבה כסף בהסברה בינלאומית פוליטית על ישראלית, כי אין מצב שזה באמת יישנה בעשרות אחוזים את דעתם של האירופאים (או במילים אחרות לקוחות). האנטישמיות באירופה גוברת ככל הנראה באזורים שיש מגמת עלייה פרו-פלסטינית.

      לעומת זאת זה לא מנתק את האפשרות להסברה עסקית ושיתוף בינלאומי של מדינות אירופה עם ישראל.

        11/11/09 16:30:
      מיקי תודה על הכוכב!
        11/11/09 16:29:

      צחי אהלן,

      תודה על דבריך ותודה על הכוכב!

      כנראה עד שזה לא יבוא לביטוי ישירות בכיס, שום דבר לא יזוז.

      או לחכות, או להזיז את הכיס.אין לי ממש תשובה.

      תודה!

        11/11/09 16:26:


      חשוב, חשוב ועוד פעם חשוב.

       

      בתור אחד שבילה 4 שנים בשבדיה אני לגמרי מסכים איתך.

       

      מה ואיך לפי דעתך צריך לעשות בשביל לשכנע את נערי האוצר בחשיבות ההסברה ובגודל התקציבים הנחוצים לעניין?

        11/11/09 09:54:

      רות אהלן, תודה על הדברים ותודה על הכוכב!

      זו אכן שאלת הבסיס כיצד כל כך מעטים שלטו על כל כך רבים.

      תשובת הבסיס, היא כנראה שמשהו לא מתפקד אצל הרבים.

        11/11/09 02:44:

      מפלס הכנרת תלוי בחסדי שמים

      מפלס איכות חיים אזרחי מדינת ישראל תלוי בחסדיהם של נערי האוצר

       

      אני מסרבת לקרא להם בתואר התפקיד "רפרנטים".

       

      קריאת סעיפי התקציב שמוגש להצבעה מעוררת חלחלה

      נדמה כי המורשת של ישחקו הנערים לפנינו גוברת על התודעה שכאן לא מדובר במשחק בהצגה בתיאטרון

      אלא בחיים עצמם, ובקלות שדורות של נערי אוצר הרשו לעצמם לרוץ גורלות לחיים ולמוות של אזרחי מדינת ישראל,

      צריך לקרות נס על מנת שיכול שינוי. 

      פרופיל

      רמי הסמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      אפשר למצוא אותי

      הספר - דרכו של לוחם האסטרטגיה