Morrel had to pay, within half an hour, 287,500 francs. All he possessed was 15,257 francs. "Read!" said Morrel.

The young man was overwhelmed as he read. Morrel said not a word. What could he say? What need he add to such a desperate proof in figures?" And have you done all that is possible, father, to meet this disastrous result?" asked the young man, after a moment's pause. "I have," replied Morrel.

"You have no money coming in on which you can rely?"

"None."

"You have exhausted every resource?"

"All."

"And in half an hour," said Maximilian in a gloomy voice, "our name is dishonored!"

"Blood washes out dishonor," said Morrel.

(מתוך: "הרוזן ממונטה כריסטו", פרק 30, "החמישי בספטמבר", פרוייקט גוטנברג).

ועכשיו בתרגום לעברית עם קצת אקטואליה:

לבייב היה צריך לשלם, בתוך חצי שעה, 557,000,000 שקלים. כל מה שהיה לו הוא מאתיים מיליון. "קיראי!" אמר לבייב.

האשה הצעירה הייתה המומה ממה שקראה. לבייב לא אמר מילה. מה יכול היה לאמר? מה יכול היה להוסיף להוכחה הנואשת שבמספרים? "האם עשית כל מה שניתן, אבא, לטפל בתוצאה האיומה הזו?" שאלה האשה הצעירה, לאחר דקה של הפסקה. "עשיתי" ענה לבייב.

"ואין לך שום הכנסה צפויה שעליה תוכל להסתמך?"

"אין"

"ואזלו לך כל המקורות?"

"כולם"

"בתוך חצי שעה" אמרה צביה בקול נכאים "שמנו יהיה לחרפה!"

"דם רוחץ את החרפה" אמר לבייב.

גילוי נאות: אני מחזיק באג"ח ט.