לכל השואלים, הדוקטורט מתקדם בקצב משביע רצון. עכשיו אני כותבת את התיזה ומקווה לסיים בעוד כמה חודשים.

רציתי לבקש את עזרתכם לגבי עניין שגיליתי ועורר בי כמה תהיות.

המחקר שביצעתי נסוב סביב חברויות בין נשים והדרכים בהן הן משתמשות כדי לשמר חברויות אלה. בדקתי ארבע שיטות תקשורת: פנים מול פנים, טלפון, אינטרנט וטלפון נייד. ועכשיו הגעתי לשלב ניתוח ממצאי התקשורת בין חברות בטלפון הנייד.

באופן די מפתיע (אבל אולי ייחודי לאזור בו אני גרה: עיירה קטנה ורגועה), נשים המעיטו להשתמש בטלפון הנייד באופן כללי, אבל מה שעוד יותר הפתיע - הרוב המוחלט של הפעילות בטלפון הנייד היתה לצורך סידורים ותיאומים בעיקר מול בן הזוג והילדים. זה די מסתדר עם העבודה שהנשים אותן ראיינתי הן מעל גיל 35,רובן אימהות, חלקן בנות זוג ועדיין האחראיות העיקריות לטיפול בילדים ולניהול הבית.

והכי הפתיע - שהמרואיינות כמעט לא עשו שימוש בטלפון הנייד לצרכי "שיחות נפש" עם חברות (מה שכינתה חוקרת אוסטרלית 20 שנה קודמת: intrinsic communication). הסיבה העיקרית שמנעה מהן לעשות כן - היא עלות הטלפון הנייד. מכיוון ששיחות נפש הן בדרך כלל ארוכות, ולכן עולות יותר, הן נמנעו מלקיים אותן בטלפון. רובן העדיפו פשוט להיפגש פיסית עם החברות. במקרה של ריחוק גיאוגרפי מהחברות - האינטרנט תחילה והטלפון אחר כך היו אמצעי התקשורת הפופולאריים יותר לשם כך. זאת אומרת, שיחות הנפש והתמיכה הרגשית היו עדיין מאוד חשובות, אך הן התממשו באמצעים שונים ובעיקר לא באמצעות הטלפון הנייד.

אני מבינה שאני חיה במקום עם קצב אחר לגמרי במציאות שונה למדי, אבל כשניסיתי לשחזר את השימוש בטלפון הנייד בישראל - גיליתי שגם אני נמנעתי משיחות נפש בטלפון הנייד. אמנם, הסיבה לא היתה כלכלית בעיקרה, אבל משהו במדיום הזה, אולי הדיבור תוך כדי תנועה לא כל כך התאים בעיני לקיום שיחות נפש.

האם זאת רק אני? אשמח לשמוע מחוויות השימוש שלכם בטלפון הנייד- גברים ונשים, במיוחד לגבי שימוש בטלפון הנייד לצורך שיחות נפש שכאלו - כן?לא? למה? כל המרחיב הרי זה משובח