כְּבָר קָרַעְתִּי מִלִּים מִתּוֹךְ הַזִּכְרוֹנוֹת מְרֻקֶּנֶת תְּמוּנוֹת שֶׁמִּלְּאוּ אֶת רֹאשִׁי וְאָז הֵבַנְתִּי- הָיִיתָ שָׁם כְּמוֹ תָּמִיד, כְּמוֹ גּוֹרָל שׁוֹמֵר לְבוֹא מוֹעֵד.
רַק נָגַעְתִּי בִּקְצוֹת הָרֶגֶשׁ דָּמַעְתָּ לָרִאשׁוֹנָה וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ צְרוֹר מִלִּים נִשְׁמָטוֹת שֶׁהָפְכוּ שׁוּב לְגִבְעָה מוֹרִיקָה.
וְאָחַזְנוּ יָד בְּיָד לְטַפֵּס אֵלֶיהָ צְמֵאִים לְהַשְׁקוֹת וּמַשְׁקִים אֶת הַצָּמָא.
עֵינֶיךָ מְעַנּוֹת בְּשָׂרִי לִתְשׁוּקָה וַאֲנִי שׂוֹרֶפֶת אוֹתִיּוֹת עַל מִטָּתֵנוּ בַּלַּיְלָה.
|
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
תודה יואל.
"להיות שם,
איתך...."
יפהפה.
תודה לך.
צְמֵאִים לְהַשְׁקוֹת
וּמַשְׁקִים אֶת הַצָּמָא.
נפלא לעיניי. תודה ריקי
ליאורה
תודה טאקי.
שיר יפה ומרגש מאוד.
תודה.
ערב נעים.
עֵינֶיךָ מְעַנּוֹת בְּשָׂרִי לִתְשׁוּקָה
וַאֲנִי שׂוֹרֶפֶת אוֹתִיּוֹת עַל מִטָּתֵנוּ
בַּלַּיְלָה.
ריקי יקרה
עונג צרוף לקרוא בך
זהבית
תודה!
שבת נעימה
תודה יהודית.
יום נפלאץ
רַק נָגַעְתִּי בִּקְצוֹת הָרֶגֶשׁ
דָּמַעְתָּ לָרִאשׁוֹנָה
וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ
צְרוֹר מִלִּים נִשְׁמָטוֹת
שֶׁהָפְכוּ שׁוּב לְגִבְעָה מוֹרִיקָה.
ואני נוגעת בשירך וחשה את ההיסוס, הביישנות הטבעית, ערגת הגעגוע לזוגיות כשהנשיות מתפרצת. ריקי אהובה, תודה ליופי הפנימי הזה. אשוב
תודה בני
אהבה...
וַאֲנִי שׂוֹרֶפֶת אוֹתִיּוֹת עַל מִטָּתֵנוּ
מלאכת מחשבת מילותייך,
אותיות קודש לאהבה,
לכמיהה גם לתשוקה...
בני
תודה!~
תודה.
לילה טוב.
תודה לך לאה.
שירך הענוג ועם זאת מלא התשוקה.. יפה, ריקי!
ולעתים אכן יש גורל, שאי אפשר לברוח..
כְּמוֹ גּוֹרָל שׁוֹמֵר לְבוֹא מוֹעֵד.
עֵינֶיךָ מְעַנּוֹת בְּשָׂרִי לִתְשׁוּקָה
עוצמתו של זכרון
ונוכחות
גם וגם אני חושבת
תודה לך.
מרגשת גם תגובתך
תודה לך.
תודה אביה
ערב טוב.
לקחתי רק את השורות המדברות על המילים וראי מה יצא:
כְּבָר קָרַעְתִּי מִלִּים מִתּוֹךְ הַזִּכְרוֹנוֹת
מְרֻקֶּנֶת תְּמוּנוֹת שֶׁמִּלְּאוּ אֶת רֹאשִׁי
צְרוֹר מִלִּים נִשְׁמָטוֹת
שֶׁהָפְכוּ שׁוּב לְגִבְעָה מוֹרִיקָה.
וַאֲנִי שׂוֹרֶפֶת אוֹתִיּוֹת עַל מִטָּתֵנוּ
בַּלַּיְלָה.
מה שהגורל קבע, היה יהיה...ואני לא מאמין בגורל...מאמין באדם וביכולתו להשפיע על הגורל...
כך נדמה שגם את
כתיבה נהדרת!
וְאָחַזְנוּ יָד בְּיָד
לְטַפֵּס אֵלֶיהָ
צְמֵאִים לְהַשְׁקוֹת
וּמַשְׁקִים אֶת הַצָּמָא.
הרוות צמאוני במילותייך
ריקי יקירה לי..
נוגות יפה חרזת לי.
קוראת ומתחברת,
ומבינה את שלבי הטיפוס, ומה נגלה.
כתיבתך מעולה ומרגשת בעיני.
התחברתי לסיום במיוחד.
תודה לך על השיתוף,
חיבוק ליום נעים.
ריקי יקרה
עצב הותיר בי שירך
כל מילה נוגעת
תודה
אשוב
נֶיךָ מְעַנּוֹת בְּשָׂרִי לִתְשׁוּקָה
וַאֲנִי שׂוֹרֶפֶת אוֹתִיּוֹת עַל מִטָּתֵנוּ
בַּלַּיְלָה.