כותרות TheMarker >
    ';

    מעובד מתוך חוברת "מפעלי הצדיק" אודות הרה"ג חיים בן ר' משה חג'בי זצוק"ל - RABBI CHAIM BEN MOSHE CHAJBY kabbala


    חוברת "מפעלי הצדיק" הופצה ב 4000 עותקים לשם שמים ולזיכוי הרבים, ללא תשלום.
    חוברת זו יצאה לאור והודפסה לראשונה בכמות 4000 עותקים בחודש תשרי שנת תשס"ז 2006.

    הפקה ליקוט כתיבה ועריכה ישי חג'בי, נין לרה"ג. כל הזכויות שמורות למחבר הנ"ל המוציא לאור.

    * כל החומר שפורסם ויפורסם באתר זה, ברשות המו"ל.

    kabbalah.cafe.themarker.com

    ארכיון

    כָּל-כְּבוּדָּה - קניין או כבוד?

    23 תגובות   יום רביעי, 11/11/09, 14:47


    בס"ד  

     

     

    מאת: ישי חג'בי הי"ו -  כ"ד מרחשוון התש"ע   ( 11.11.2009 למיניינם).

     

     

     

      בספר תהילים מ"ה כתוב: "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ " – וידוע כי חלק מהראשונים מפרשים כבודה מלשון קניין – ודנים ואף נותנים מעמד לקניינה של האישה מפסוק זה. (וכתבתי "חלק" משום שהרמב"ם כתב ב"משנה תורה" הלכות אישיות פרק י"ג, שכבודה לישב בזוויות ביתה, ומזכיר את הפסוק "כל כבודה.." לעניין צניעות).לעומת הראשונים, ישנם דרשנים הדורשים פסוק זה מלשון כבוד, שכבודה הוא צניעותה. 

    אם כן נשאלת השאלה מניין אותם הדרשנים שדורשים מהמילה כבודה גם מלשון כבוד ולא רק קניין? הרי הניקוד במילה כְּבוּדָּה הוא ללא חולם, אלא בשורוק, וניתן להבין לפי ניקוד זה שמשמעות המילה כְּבוּדָּה מלשון מטען כבד, היינו רכושה, קניינה.

    ועוד בכדי לחזק טיעון זה ניתן לפנות לפסוק שבספר שופטים (י"ח - כ"א) " וַיִּפְנוּ, וַיֵּלֵכוּ; וַיָּשִׂימוּ אֶת-הַטַּף וְאֶת-הַמִּקְנֶה, וְאֶת-הַכְּבוּדָּה—לִפְנֵיהֶם "  

    ונראה שאפשר לחזק ולהקיש  מהכתוב בספר שופטים " וְאֶת-הַכְּבוּדָּה" - ל"כָּל-כְּבוּדָּה" שבספר תהילים, ולהסיק שבשני המקומות עולה שהמילה " כְּבוּדָּה " עוסקת ברכוש.

    אלא שיש לתמוה על אופן כתיבת המילה כבודה, שהרי אם רצה המשורר בתהילים לכתוב מלשון קניין או מטען דווקא ולא מלשון כבוד, היה עליו לכתוב כבדת (כבודת) והיינו מבינים שמדובר במטען כבד – רכוש. כמו כן במילה כְּבוּדָּה שבפסוק בתהילים  נראה שלא מדובר בשם עצם אלא נראה שמדובר ב"סביל" של הפועל כבד. אך אם מדובר ברכוש היה צריך לכתוב "כל כבדת" (שורוק מתחת לאות ב ) בסמיכות, ולא "כָּל-כְּבוּדָּה". 

    כמו כן בספר יחזקאל (כ"ג - מ"א) כתוב: "וְיָשַׁבְתְּ עַל-מִטָּה כְבוּדָּה, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ"  יוצא מפסוק זה שהמיטה מכובדת, היינו כְבוּדָּה מלשון כבוד. 

    ואם אפשר לפרש את המילה כְבוּדָּה שבספר יחזקאל גם מלשון כבוד, הרי שאפשר להסמיך פרוש זה גם למילה כְבוּדָּה שבספר תהילים מ"ה, מלשון כבוד.

    אם כן מובן שאפשר לפרש את הפסוק שבתהילים "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ "  גם מלשון כבוד "כָּל-כְּבוּדָּה"  ולא רק מלשון קניין דווקא.

    דוד המלך ע"ה כתב: " כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה". כבודה – היינו רכושה מוכנס ומונח בפנים. כל  תכשיטיה ועושרה של בת המלך נשמרים במקום חבוי ונסתר בפנים. והמשל והנמשל ברורים, בת מלך היא בת ישראל הכשרה שכל הכבודה של כל אחת מבנות ישראל הכשרות היא פנימיותה וצניעותה – צניעות פנימית וחיצונית, וזהו כיתרה.  

     כתוב בספר בראשית ב' כב': " ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה"  ודרשו חז"ל: "ניתן בה בינה יותר מן האיש"

    – ויבן, פרושו מלשון בניין וגם מלשון בינה, ויוצא שהאישה בונה את ביתה על ידי בינה יתרה, וזהו בית "ויבן", על כן נקראה האישה במדרשים רבים בית, שלבית יש מסגרת על ידי צורתו, וזו מסגרת קבועה ובתוכו התוכן הנשמתי הפנימי של בת המלך היא בת ישראל, האישה. ולאישה בינה יתרה.

     בגמרא מסופר על צדקת בשם קמחית שזכתה שכל שבעת בניה שימשו בכהונה גדולה, ושאלו את אותה צדקת במה זכתה שכל שבעת בניה שמשו בכהונה גדולה?

    ענתה להם – שלא ראו קורות ביתה את שערות ראשה מרוב הקפדתה על עניין הצניעות..

    בספר המדרש הגדול, אומר המדרש על הפסוק: " כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה " – שאישה ישראלית שאינה בת כהן ראויה להינשא לכהן גדול ותעמיד כוהנים גדולים, ובלבד ששומרת על צניעותה ומצנעת את עצמה...  בזמן שהאישה מצנעת עצמה בתוך ביתה, אפילו היא ישראלית, ראויה להינשא לכהן גדול ותעמיד כהנים גדולים, אם תתכבד בפנימיות יפה.   

    ועל המשך הפסוק בתהילים מ"ה " מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ "  שראויה להינשא למי שכתוב בו  (שמות כ"ח)"ושבצת הכותונת שש"  כהן גדול.  

    עוד כתוב בתהילים קמ"ד: " בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל " – ואף בפסוק זה נמשלו בנות ישראל בנות מלך – כזוויות היינו כיסודות הבית כפינות הבית, שהרי ידוע שבית ללא יסודות סופו למוט וליפול ואינו יכול לעמוד שאין לו על מה לעמוד ולהחזיק עצמו, אך אין הכוונה לעמודים החיצוניים המבליטים עצמם וחשופים לעיני כל, אלא לזוויות כפי שכתוב " בנותינו כזוויות.." כך בנות ישראל, בנות מלך, כזויות, כפינות הבית, הן יסוד הבית, צנועות ואינן מבליטות את עצמן.

      העמודים בבית נראים מיד לעובר דרך הפתח, אבל הזויות קבועות פנימה, בירכתי הבית, לא בגלל העדר יופיין, שהרי כתוב ".. מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל "  שהן מחוטבות ומצוירות- נאות וישרות, והמשל לבנות ישראל הצנועות שלא נמצא בהן שום דבר עבירה והן ישרות ממש "כתבנית היכל" וזאת משום שבת ישראל הכשרה שואפת להיות "כתבנית היכל" בפנימיותה.  

    תַּבְנִית הֵיכָל – תבנית המכילה קדושה וצניעות, היכל לקדוש ברוך הוא כפי שנאמר בפרשת תרומה: " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"  ויש ביכולתה של האישה להעלות את ביתה בדרגה מבית להיכל, היכל הבורא יתברך. בבחינת "אישה בונה" ככתוב בספר משלי "חוכמת נשים בנתה ביתה" וכבר פרשתי את הפסוק מספר בראשית: " ויבן ה' אלוקים את הצלע...לאשה " – ויבן, פרושו מלשון בניין היינו בית, וגם מלשון בינה, ויוצא שהאישה בונה את ביתה על ידי בינה יתרה, וזהו בית "ויבן", על כן נקראה האישה ביהדות במדרשים רבים בית, ולבית יש מסגרת על ידי צורתו, וזו מסגרת קבועה ובתוכו התוכן הנשמתי הפנימי של בת המלך היא בת ישראל, האישה. ולאישה בינה יתרה יותר מהאיש, ותעשה כחוכמתה לקרב את בעלה לעבודת השם ולבניין ביתה. 

     אם כן יוצא ש" כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה "שעל ידי ההעמקה פנימה של בת המלך היא בת ישראל, והקדשתה ליצור עצמה ככלי קיבול לקדושה - אז בוודאי תשרה עליה השכינה וזאת מכוון שהיא כלי שלם לקבל ושורה עליה השכינה, שהרי היא וביתה "כתבנית היכל". 

    ( -  אבקש את סליחתכם, מפאת קוצר הזמן, כתבתי מאמר זה בתמצות ולא הרחבתי ממש, אלא את עקרי הדברים בתמצות, וזאת בכדי שיבינו החולקים על "הדרשנים" הדורשים מהמילה "כבודה" כבוד ולא רק קניין, אלא שיש לדרוש גם קניין וגם כבוד, ולא כאלו החולקים והאומרים רק קניין. כמו כן השתדלתי להוסיף בקצרה עוד מספר נקודות הקשורות לעניין זה גם אם בעקיפין. תודה וקריאה מהנה, ישי חג'בי הי"ו)   

    ( מאמר זה, הוא בהמשך למאמר הקודם שהעליתי  

    "וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל" – צניעות האישה משרה אימנו ע"ה.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1305358  ) 

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/11/09 13:27:

      תודה ישי

      על שאתה מזכיר לנו הנשים

      את מהותינו

       

      לומדת ממך

      אסתר

        17/11/09 02:48:


      כוכב ופרח.

       

        17/11/09 00:42:


      יפה

      אני שמחה שאתה מאיר את עינינו..

      כל הכבוד..

      " ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה"  ודרשו חז"ל: "ניתן בה בינה יותר מן האיש"
      חן חן יקירי שבוע מואר מהלב והנשמה ...נשיקה
        13/11/09 13:25:


      חכם ישי הי"ו

       

       

      דבריך דברי טעם חכמה ודעת.

      הפליגה התורה בשבח נשים צנועות

      והרחיבו חז"ל בעיצות ובהלכות הבית.

      אדם הראשון נברא מיסוד העפר ומצד החסד

      ואילו חווה נבראה מצלעו, יש מאן דאמר

      שאדם וחוה נבראו דבוקים גב לגב

      ולכן חווה נחשבה לצלעו של אדם.

      ויש מאן דאמר שממש מצלע מצלעותיו נבראה.

      שמעתי דרוש נפלא מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

      האומר, שכיוון שהאדם נברא מעפר, קל לו יותר לשכוח עלבונות ובזיונות.

      אולם האישה שנבראה מצלעו, דומה לעצם.

      שאילו חלילה נשברת או סופגת מהלומה, אינה שוכחת

      ודרושה לה תקופה ארוכה יותר להחלמה ודורשת טיפול ורפואה.

      לכן הזהירו רבותינו שחייב האדם לכבד את אישתו יותר מגופו.

      ושיהיה זהיר מאד בכבודה ובעיקר בדימעתה.

      שהרי בכוחן של הנשים לרומם את הבית ולגדל כבוד וזכות בעליהן

      או חלילה להחריב את הבית ולהורידו יגון שאולה רח"ל.

      כפי שפריש רש"י  עזר כנגדו - אם זכה עוזרתו ואם לאו - כנגדו.

      בזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצריים.

      ובזכות נשים צדקניות אנו עתידין להיגאל.

       

      שבת שלום שבת עונג.

        12/11/09 18:09:

      ישי יקר ,

      כמו תמיד :

      לומדת ממך ויודעת יותר .

      ושוב , 

      תודות לך על הכל .

      שבת מבורכת !

      חיוך


       

      אכן, יפה דרשת.

       

        12/11/09 11:26:

      תודה רבה, על כל פוסט נפלא.

      נהנת לקרוא בכל פעם. 

       

        12/11/09 00:33:
      * יפה דרשת.
        11/11/09 23:23:

        11/11/09 23:08:

      *
        11/11/09 23:05:

      אשה יכולה להיות לעזר שכנגד.

      והרי אומרים אשת חיל מי ימצא.
      אישה איננה רכוש או קניין בלבד ,

       אשה היא שותפה לחיים כפי שבטאתי בשיריך..

        11/11/09 23:05:
      תודה  שהבאת ממלא בכל טוב הפסט הזה*
        11/11/09 22:34:


      מעניין!

      תודה לך...

      לימור *

        11/11/09 22:23:

      בע"ה

       

       

      נושא יפה וחשוב הבאת לכאן

       

      "כל כבודה בת מלך פנימה "

       


      תַּבְנִית הֵיכָל – תבנית המכילה קדושה וצניעות, היכל לקדוש ברוך הוא כפי שנאמר בפרשת תרומה: " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"  ויש ביכולתה של האישה להעלות את ביתה בדרגה מבית להיכל, היכל הבורא יתברך. בבחינת "אישה בונה" ככתוב בספר משלי "חוכמת נשים בנתה ביתה"

      הצניעות היא הקמיע של האישה

      כבוד מלשון כבד

      לא פשוט הנושא

      תבורך ישי.

        11/11/09 22:03:


      צוחק אני מכירה את גם את הפרשנות האחרת.

      ועדין.... כבודתה וקניינה הם על הפרק, בניגוד לנטיה הקיימת במגזר הדתי להצניע את העניין ולדבר רק על כבוד האישה פנימה במסתרים.

      אז הנה... נתת לעניין הקנייני את הבמה ההולמת, ועכשיו כולנו נשכיל לדעת שזוהי פרשנות מקובלת ושהמילה כבודה נוקדה במקור בשורוק ולא בחולם.

      (ולמרות הכל... צניעות היא מעלה מבורכת)

       

      שמחתי לדעת שהקדשת לעניין פוסט.

      וחייכתי לי בסתר לבי על עצם תרומתי לפוסט שהחלה בתגובה תמת לב !

       

      מברכת אותנו, שתהיה הצניעות קנייננו !!! (לגברים ולנשים כאחד)

        11/11/09 21:49:

      מרתק תודה

      טלי

        11/11/09 21:40:

      תודה ,זה הייה מעניין.סופ"ש

      נפלא.שושנה

        11/11/09 20:47:


      תודה.

      מעניין מאוד.

        11/11/09 19:08:
      *
        11/11/09 18:48:


      ב"ה

      שלום לחברנו הנכבד בנן של קדושים ישי

      שמחתי לדברי התורה שכתבת.

      בקשר לגמרא שהבאת על צניעות האשה, רש"י ז"ל מפרש במסכת יומא דף מז עמוד א: "לא ראו קורות ביתי כו'. ראיתי בהש"ס ירושלמי כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה אשה צנועה ראויה לצאת ממנה כהן גדול הלבוש משבצות זהב".

      תודה שהבאת

      כול טוב, ידידך שלמה

       

       

        11/11/09 17:21:


      מכבד את הפלפול בפסוקים להסקת מסקנות .

      אך יש לומר וביושר שהעולם לא קפא על שמריו אלא נשתנה .

      והיום כדי לפרנס את המשפחה חייבת גם האשה לצאת לעבודה ולהשתתף בפרנסת הבית ראה "אשת חיל"

      ואל לו לגבר לחשוש מן האשה , היא יכולה להיות מרצה , עובדת , מדענית ,וכ"ו

      אישה איננה רכוש או קניין בלבד , אשה היא שותפה לחיים כפי שבטאתי בשירי:

       

               "אשת חיל"

      ואישה אשת חיל היא הבית

      עזר לבעלה ביגונו ובששונו.

      אם ילדיו שותפתו

      צלע מצלעותיו , פנינה בכיתרו .

      חן וחסד עימה, רוך אהבה ורעות

      ונאמנות .

      ביתה כדמותה

      שהאושר  בזכותה .

                                           מתוך הספר " נופי ילדות מבית אבא " עמוד 114 

        11/11/09 16:48:


      ישי,

      לעולם לא הייתי מדמיינת שאישה נקראה בית

      מדהים ומרתק

      השכלתי ועל כך תודתי

       

      יותר מזה

      "שלא ראו קורות ביתה את שערות ראשה מרוב הקפדתה על עניין הצניעות.. "

      מזכיר לי את סבתי ז"ל, כך הייתה וכך הייתה מסבירה לי .

       

      לימור

      פרופיל

      קבלה וסגולות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין