הוא חזר!!! על אפכם ועל חמתכם.

20 תגובות   יום רביעי, 11/11/09, 17:22

 פוסט שטוף הורמונים, שנכתב בעת חזרתו המתוקשרת של המחזור החודשי, לאחר הריון הורמונלי להפליא.

מאז עברה שנה אך ליחו לא ינוס ל ע ו ל ם:
***

אתמול הוא חזר, הוא חזר ב ג ד ו ל, דה וון אנד אונלי, האחד שבלעדיו היתה נשללת מציבור גברים גדול וכמה נשים, ביניהן אני, לומר שכל תלונה לגבי התנהגות לא נאותה, נא להפנות אליו, הוא האחראי.
תאמינו לי, כאשר הוא חוזר אחרי כשנה וחצי, הוא מביא קאם באק מטורף וגורף את כל התשואות ובמקרה הזה את כל הריקושטים.
אותו האחד שכבר כתבתי עליו שיר אהבה, ההוא שבגינו כדאי מאוד להשאר נאמנה לרופא הנשים לעוד עשור או משהו כזה, אותו האחד שגורם לכל אישה בשלב מסויים, בעיקר לאחר חודשים של חוסר שינה לבקש משנה זהירות מבן זוגה הקבוע, החופשי החודשי, שמגיע בדרך כלל בפעם הראשונה, אי שם ליד מועד הדרשה של: "תודה להוריי שהביאוני עד הלום" ונגמר לעיתים באמצע נחשול חום גדול המשולב בפגישה ריגשית ביותר עם הרופא והמלצה חמה להחדרת אסטרוגנים ופרוגסטרונים סינטטיים אל תוך גוף שמתחיל לפתח תסמינים גבריים כתוקפנות, דילול בלוריות המפנות מקומן לבלוריות חדשות באיזורים שהיו עד כה משוללי מדשאות.
כן כן אתמול הוא חזר, המחזור החודשי.

ומה בעצם קורה כעת? זה ברור.
לא עוד: "גלית עוד לא חזרה לעצמה, ההורמונים של ההריון עדיין משתוללים..." לא, לא עוד.

מעתה: "גלית חזרה לעצמה, ההורמונים החודשיים שוב משתוללים".

ובין השתוללות להשתוללות אני שוב נטרפת לי על גל הורמונלי חדש וכל זאת כעשור או משהו לפני תחילת גל הורמונים גבריים שיחליפו את הגל הזה והמסקנה:

מה שלא יהיה, תמיד יגיע איזה הורמון משתולל ויהפוך את גלית על פיה ובעצם, מה פתאום גל יבוא, יבואו כמה אנשים מעצבנים שיאמרו:

"זה שוב ההורמונים?"

אז יש לי משהו לומר להם:

לא, זה לא ההורמונים, זו אני ויש לי פתיל קצר, כשמעצבנים אותי אתעצבן, וכש"מהרמנים" אותי אני נפיצה ויורה, אלו לא גידופין, אלא הורמונים טבעיים במינונים של מעל הממוצע ו....חוץ מזה, גם אם יגידו לבודהה או למנהל ערוץ החיים הטובים והשאנטים: מה אתה מתעצבן? תרגע", בערך עשר פעמים, יש סיכוי לא קטן שהשואל יסיים עם כחול עמוק ליד העין הימנית, כי כמה אפשר להתמיד בהתרגעות כשכולם מנסים כמו סוכני מכירות של נשים הורמונליות, להגיד לך אתה עצבני בגלל הורמונים", בסוף יש סיכוי שבאמת תתעצבן.

אז אתמול זה קרה ואני מוצאת שאין יפה מלסיים בשיר שכתבתי ללחן של דתיה בן דור ("איך יודעים שבא אביב"), אחלה שיר למסיבת פיג`מות, נשים, מפגש חד מיני בבית קפה או כל אופצייה אחרת משוללת גברים...ומצד שני, גם גברים במילואים או סתם במצוקה יכולים לזמר ו...בעבור תשלום סימלי אני גם מופיעה איתו במסיבות של ועדי עובדים, אז כולם איתי:

איך יודעים שבא מחזור?

איך יודעים שבא מחזור?
מסתכלים היטב אחור.
ואם רואים שנעלמו הילדים
ואם רואים שבן הזוג לובש מדים
ואם לצו הוא לא נקרא
הקרב בבית, לא בגיזרה
פזמון:

אז יודעים, אז יודעים
שהנה כבר ימים באים
אז יודעים שהם באים


(X2)


איך יודעים שבא מחזור?
מסתכלים שוב לאחור
ואם הטישו נעלם כבר בקופסא
ואם בסל כבר נערמו הרי כביסה
ואם הוא רק הולך זקוף
מתחת לשולחן שפוף
פזמון:.....................

איך יודעים שתם מחזור?
כשבראש כבר אין שום חור
ושום מיגרנה לא מורטת עצבים
ושוב חוזרים גם בן הזוג והילדים
ושוב אומרים "שמחה רבה"
שכפ"ץ חוזר למגירה

אז יודעים אז יודעים
שאת שוב בן אדם נעים
אז יודעים שכבר נעים


(X2)


אזהרה: השיר והקליפ לא מומלצים לבעלי לב חלש או לאנשים לפני טיפול שורש 
(המציגים ישראלים וכפי שניתן להתרשם זהו קליפ ציוני להפליא)

דרג את התוכן: