אין לי אריה בחדר כשאני הולך לישון, האור בחוץ כבה ראשון. השקט והירח מכינים לי את החלום, נכנסים לחדר שלי וסוגרים את החלון. הבובה זהבה נרדמת עם חוה, האוטו האדום נכנס לקופסה של תום, חמים ונעים לי כמו בתוך סוודר ואין לי שום אריה בתוך החדר. רק שקט וקצת אור לבן מהחלון, רעש של טלוויזיה ואור מנורה מהסלון, אמא קוראת עיתונים ואבא רוחץ כלים אחר כך מדברים הם ורואים טלויזיה, אולי, ושומרים עד הבוקר על החדר שלי ועלי. למה פתאום?...סתם, ככה! |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יכול להיות שאת צודקת. אולי אנסה פעם.יכול להיות שזה שווה הרחבה משיר לסיפור.
הקטע הזה הוא אחד מתוך 22 שנכתבו לילדים ומחכים שאיזה מו"ל ישכח שאני לא "הבת של..." וירצה להוציא לאור.
22 קטעים שמדברים על עולמו של הילד מתוך ראות של ילד.
תודה איריס.
חוץ מזה, אנחנו נשארים ילדים...לא?
אז את מהרוחצות כלים או מהקוראות עיתונים?
תודה דנה
תודה זוהר.
חייכת אותי,
הבת שלי, אריה אמיתי, בודקת לעיתים באמצע הלילה שאני עדיין שומרת עליה כשהיא ישנה...
מקסים!
אני אוהבת את הרעש של הטלויזיה מהחדר הסמוך, כילדה אהבתי את זה.
תודה, לקח אותי למקומות,
נעים.
חיוך
זוהר
תודה רחלי.
אין לך אריה בחדר, נכון?
מקסים, מלא חן והומור.
אהבתי.
את בסדר את דרור
שמחה ומודה.
(יש לי עוד כמה על ירח...זה בגלל השם שלי...)
נפלא!
עוד אני קוראת את שכתבת
עולה לי בראש השיר
של מרים ילן שטקליס
"ירח..ירח...
ספר לי סיפור
ספר לי סיפור שמח.
ואל נא תגיד עתה אין לי פנאי
ואל נא תגיד סיפרתי לך די.
ספר לי סיפור ירח
כי אמא איננה ואבא הלך
וריק הבית...ריק כל-כך...
**
מציאויות שונות, הוויות שונות
ונפש הילד
אחת היא.
**
תודה לך, רותי