בטח תבואי בשמלה. את יודעת שהן מחמיאות לך. עם מחשוף, את גאה בשדיים הגדולים והיפים שלך. אני אנחש אם יש או אין תחתונים מתחת, אבל מהר מאוד אאבד סבלנות ואבדוק. פעם היינו צריכים זמן כדי להתגבר על המבוכה. היום כבר לא. אנחנו ניצמד, נתנשק, ידיים יישלחו. אצבע תחקור את הרטיבות שלך, היד שלך תגשש ותיסגר על הזין הקשה שלי.
נשב על הספה, אני אחלץ שד אחד מהחזייה ואתחיל לינוק, בעדינות, את לא אוהבת נשיכות. האצבעות שלי מטפלות בכוס שלך. גם שם, את אוהבת את זה מרפרף ועדין. בהתחלה עוד תלטפי אותי, אחר כך תתרכזי בעונג שלך, עד שתגמרי. זו הדרך היחידה שבה את גומרת איתי, כמעט.
ואז נעבור למיטה, ואני אלקק ואנשק את הגוף המלא שלך, ואת תמצצי לי, יודעת בדיוק איך ומה אני אוהב. ואחר כך? אם נהיה שיכורים או מסטולים מספיק אולי אשכיב אותך על בטנך, ואחדור אלייך מאחור, לישבן הגדול והכבד, האקט שמפחיד אותך אבל את כל כך רוצה לנסות. או ש"נסתפק" בזיון סוער בדרך הטבע.
ואחר כך נשכב ונדבר. ואולי נתעורר ונזדיין שוב. ואולי לא. ואז תתלבשי, ותלכי, ותחזרי לעיר שלך. עד הפעם הבאה. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולכל מי שישאל אענה שלתל-אביב היא עיר לבנה באמת
ממש כמו התחתונים שלא טרחתי ללבוש בבואי אליך
כדרכך, מקומי וממצה
:-)
<Lace מחויכת>