ערב, מקלחת.

אתה מסבן את הגוף, מושיט את היד לשמפו, לוחץ, ריק.

אתה לא חושב הרבה ורוצה לקרוא, "מתוקה, את יכולה להביא לי את השמפו?"

ואז זה נוחת עליך שוב כמו מכה, אתה נזכר בעובדה המרה, אתה לבד, אין שם אף אחת שתגיב לקריאה שלך, היא כבר מזמן לא שם....

הלבד מכה בך שוב ושוב, מזכיר לך שהוא נמצא בכל מקום, לפעמים במקומות הכואבים יותר ולפעמים במקומות הכואבים פחות, במקומות הקטנים האלו שאתה לא ממש חושב עליהם ביום יום ואז הוא מכה בך מין מכה קטנה כזאת, מכה שמרוכזת למקום הכי כואב והוא מצליף בך בכח, באלימות ומפיל אותך לרצפה כי לרגע אחד לא חשבת עליו ולא עמדת על המשמר...