גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
צמר גפן!
איזו התרגשות.
כיתה ה', מסיבה ראשונה עם די.ג'יי וערב שתחילתו רק בשעה תשע.
הגדול שלי כבר לא קטן.
הוא גדל.
מזל שמדובר על מסיבה בתוך היישוב ולא באיזה חור או יישוב סמוך, כי בשעה תשע וחצי לערך צילצל הטלפון ושכנתי, האמא של בעלת השימחה התקשרה אלי:
"גלית, הוא נורא רוצה לחגוג אבל קשה לו עם הרעש את יכולה להביא לו פקקים או צמר גפן?".
הלכתי לחפש את הסטוקים של הפקקים שאבי צייד אותי כאדם שמתעסק כל היום עם פצצות (שיט זה נשמע כמו קזנובה, אבל הוא כזנובה של פצצות מסוג אחר, לא המטאפורה הציורית של 120 60 90) לא מצאתי אז התפשרתי על חצי חבילת צמר גפן והתנעתי אל עבר המועדון.
הבן שלי כבר חיכה לי בחוץ לאחר שמבחינתו מיצה את הדציבלים הקיימים שם בפנים.
"אמא" אמר לי "הם רוקדים עכשיו בזוגות ולא יכולתי לסבול את הרעש".
"הנה בוא נסדר את זה" אמרתי ומוללתי טיל בליסטי של ענן לבן לתוך אוזניו.
"תגיד רוצה שאני אבוא איתך לרקוד זוגות?" שאלתי בכמיהה.
"לא, לא אמא, זה פדיחה, לא?".
(תעבור עוד שנה בקירוב עד שסימן השאלה יתחף בסימן קריאה והמשפט ינוסח באופן החלטתי כך: "אמא לכי מפה את עושה לי פדיחות, בחיאת!")
אז מיתנתי את התלהבותי, כי בכל זאת לילד עוד אין שיקול דעת מגובש בקשר לנוכחותי שם ואמרתי לו: "לא לא, זו לא המסיבה שלי חמוד, אני לא רוצה להפריע י".
תגידו, חשבתם שסתם הגעתי עם חצי חבילת צמר גפן? אני מקווה שלא עלה בדעתכם שדחפתי לכל אוזן רבע ממנה.
הנה הסוד, הסיבה לזה שהצטיידתי בצי של צמר גפן היא כי אני כבר מזהה הפרעות מהסוג של בני גם אצל אחרים ולא היה לי ספק שיש שם עוד כמה שמבחינתם המוסיקה מרגישה כמו פרומו ל 2012.
ואכן, בדיוק אז יצא המתוק הזה, חבר של הבן שלי ואני אפילו לא שאלתי אותו, פשוט אמרתי לו: "בוא בוא מתוק אשים לך משהו שיצמצם את הבומ ים" זהו, כולם נכנסו להם פנימה בלי הקושי החושי הזה ואני התפוגגתי הביתה.
רק מחשבה אחת ריצדה במוחי הקודח, המחשבה על האפקט המדהים שהיה לגללי צמר הגפן באוזניהם של שני נערים צעירים לצד תאורת האולטרה סגול הנפלאה שהעניקה להם מן הסתם מראה אקזוטי חייזרי משהו...אבל מה כפת לי היו מאושרים, זה העיקר.
הבן שלי פרץ בסביבות חצות הביתה והאדרנלין לא פסק מלהתפרץ מפיו: "אמא, עשיתי להם מופע בריקדנס, אני בכלל לא עייף ואכלתי רק...."
נו, נחשו מה?
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן: "....אכלתי רק צמר גפן קטן על מקל".
:-)
שבת שלום. וברוח עונות השנה מצורף "שלכת" - אחד השירים היפים יותר שנכתבו בשנים האחרונות. לא סתם הפך עמיר לאחד המלחינים והתמלילנים שמבצעים נחשבים חפצים ביקרם...הוא מרגש כל כך (אותי בכל אופן). |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תגיד לי יא דני, האם זו הפולניות שלי שהצליחה לשבש את המשפט האחרון שלך ולקרוא: "תודה ושיהיה סופש משובש במיוחד"?
באמת מזל שברגע האחרון לא פצחתי איתו בסלאו סוער, יו הייתי ככה מסוגלת להפוך להיות הפדיחה שלו לרבות טיפולים ריגשיים אינטנסיבים שיגרמו בגין המקרה.
אוףףףףףףף באמת מוקש כי כי בא לי לקבצ'ץ' את הילד הזה גם כך 24/7
וואהו נכון דני אתה לגמרי סובל מרדיקלים חופשיים. סליחה מדציבלים לא אנושיים.
אני מתארת לעצמי את התינתון איתו אתה חוזר מחזרות, קצת כמו התינתון שהיה נשאר לנו באוזניים כשהיו שמים את העיגול של סוף השידורים בערוץ הממלכתי, זוכרת את הצליל הזה? שנים אחר כך לא יכולתי לשמוע קומקום רותח, זה היה גורם לי ויבראציות שליליות.
אחלה סופש גם לך אהוב.
אני דוחף חתיכות של נייר טואלט באוזניים,כל חזרה,גליתי...
זה מדהים הדציבלים שרצים היום בחוץ,זה כמו רדיקלים חופשיים...
לפעמים במהלך החזרה,הרעש כל כך גדול,שבא לי לרדת למטה ולהגיד להם שאני מזמין משטרה,כי זה לא אנושי...
אבל אני מגלה שזה די בעייתי כשאתה עורך חזרה על חומרים שלך...(:
אז מיתנתי את התלהבותי, כי בכל זאת לילד עוד אין שיקול דעת מגובש בקשר לנוכחותי שם ואמרתי לו: "לא לא, זו לא המסיבה שלי חמוד, אני לא רוצה להפריע י".
איזה מזל כפרה ....
זה חתיכת מוקש רציני זה,אסור,אסור להתקרב לשם...
לא עושים כזה דבר לילד,אפילו לא להציע לו...יזכרו לו את זה עד לחטיבה,זו התאבדות סוציאלית יזומה...(:!
אז אני מבקש מותק....
אפילו שבתור הורים,קשה לראות את הילד במצוקה...(:
את מתארת נהדר כלאחר יד ובצורה מקסימה,סיטואציות כל כך בנאליות,שזה פשוט כיף לקרוא.
זה סוג של קסם.
תודה ושיהיה סופ"ש משובח במיוחד!
למה למה סתם להגיד?:)))
סבתא שלי צבעה את השיער לצבע ורוד בזוקה וזה יאמי יאמי.
אנחנו, בתור ילדים, היינו קוראים לזה שערות סבתא.
שם לא ממש מעורר תאבון לממתק, כשאני חושב על זה עכשיו.
♥תודה ענת:)
אויש מולי נווווווווווווווווו
תמיד את עושה את זה
1. מעוררת את השפלים שבדימיונותיי
2. מתחילה לקלל באידיש.
עמיתה
אני המקבילה של אבא עושה בושות, לא ידעת?
בטח שאעשה לו
רוצה גם?
איזה מקסים, אני באמת ארחף לי על צמר גפן מתוק מתוק לכשזה יקרה רם יקר מאוד
אבל אתה יודע מה ישמח אותי בסיטואציה הזו יותר מכל?
שאם הוא ירצה וידרוש ללכת איתי לקפה, אדע שעשיתי כנראה משהו נכון וטוב ומצאתי לי בן ברית לשארית חיי.
ובאשר לנייר טואלט שנתקע שם בתעלות הסואץ באמצע תרגיל פלוגתי השם ישמור, רםםםםםםםםםםםםםםםםםם, התרגיל האמיתי לדעתי היה צריך להתבצע אצלך באוזניים על ידי נבחרי יחי' 669.
איך איך נפלו גיבורים בגלל לילי באוזן, איך?
צמר גפן על מקל...
יש לזה שם...נו....
לא חאמלה מלאנה?
רק תזהרי עם האטמים המאולתרים האלו,
אני זוכר היטב אלתור (מנייר טואלט) שנעלם לתוך האוזן (בצבא, בזמן תרגיל פלוגתי),
רמז: קשה לחלץ וכואב שלא מחלצים :)
עוד כמה שנים תצאי אתו לקפה, ותרחפי על צמר גפן מתוק שזה יקרה...
(במיוחד שתראי את המבטים מסביבך)
תהני