למלא ולהקיף את החיים באנשים טובים

147 תגובות   יום שישי , 13/11/09, 16:16

למלא ולהקיף את החיים באנשים טובים בכל פעם אני פוגשת אנשים טובים. לפעמים אני פוגשת אנשים טובים מאוד. זה מנחם אותי. זה בהחלט "יותר עדיף" (מלעיל) מאשר לפגוש אנשים פחות טובים.
בעבר הייתי פוגשת הרבה יותר אנשים פחות טובים. זה עבר לי. עבר מזמן.
אני יודעת, יש שיאמרו שהאנרגייה שאני שולחת אל האנשים בסביבתי היא האנרגייה שאני מקבלת בחזרה. יש שיאמרו כי למדתי להסתכל הסתכלות מסננת. שאני מחדדת את ראייתי רק לכיוון הרצוי לי ומתעלמת מן היתר. ואני אומרת- ד'. וכשאני אומרת ד', זה אומר ששקלתי את כל התשובות, את אלה שהעלתי כאן, את א' ואת ב', זה אומר גם שלקחתי בחשבון את ג' שלא העלתי כאן ואולי לא העלתי בדעתי כלל, ושלבסוף החלטתי ש- ד', היינו שכל התשובות נכונות.
ביני לביני צצה לה השאלה, מידי פעם, איך זה שהתינוקות הנולדים הם כאלה מאאאמיים... מממ... צוקר, לנשק להם, לעטוף אותם... וכל עוד זה כולל גם את ה-להחזיר להורים שלהם, כי אני כבר תרמתי- הכל נפלא. חולף לו הזמן והתינוק הופך לילד, וכל ילד הוא הכי חכם וכל ילדה לפחות הכי יפה בגן (ולהיפך) בוקר אחד אופס,אנו קמים ושומעים איך אנשים מדברים על ה- ישראלי המכוער, המשתמט, המלכלך ועוד וכן הלאה וכיוצא בהללו. הרי רק רגע לפני שנהיה "מחר כך", הם היו הכי יפים, הכי מתוקים, הכי חכמים. מה קרה שם בדרך?
אז על ילדים ובני נוער אני תמיד אומרת, ואפילו לא המצאתי את הביטוי המדהים הזה, רק שבדיוק בשנייה זו איני מצליחה לשלוף את השם של מי שהיה הראשון, ויסלחו לי כולם אם אני מעכבת כאן את הגאולה, שהרי נאמר- כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם- והביטוי (כשנותנים לי הזדמנות אני מגיעה לפואנטה) הוא -אין ילד רע יש ילד שרע לו.
התינוקות גדלים לילדים והילדים לנערים והנערים היו לאנשים. לכן הילדים של פעם הם האנשים של היום. זה לא שהחליפו לנו אותם, אפילו שעל חלק קטן באמת הייתי מוותרת. ולכן אולי אין איש רע, יש איש שרע לו. וכך כל איש ואישה.
בחיי שלי, מה בסה"כ רציתי? - אני בסה"כ רציתי להגיע בכל יום הביתה בשלום. אז החלטתי שאני אעשה רק את מה שאני יכולה, בכל פעם, כדי שהאנשים שאני פוגשת בדרך , לא אגרום להם רע ואם אוכל, אפנה להם כל מיני "רעים" מן הדרך. לא ארגיש פראיירית. לא אחשוב – למה רק אני עושה. לא אספור מי עושה יותר. פשוט אעשה. רק מה שמתאים לי אעשה. ולמען האמת מתאים לי לעשות. אני נהנית מעשייה ועוד אומרים לי תודה.
וכך, חיי התמלאו ביותר ויותר אנשים טובים. אנשים טובים מאוד. אני אומרת לכם, בפה מלא. בכל אחד ואחת מאיתנו נשאר הילד הזה, הטוב, התמים החכם היפה. הילד שרק ממתין שאנשים טובים באמצע הדרך יאפשרו לו לצאת ולהתגלות. צריך רק לעשות. והילד הזה הוא אני, ואתה ואת וכולנו. זה לא שהחליפו לי את האנשים. זו אני שגורמת לאנשים להוציא את הטוב שבהם. זו אני שמאמינה בהם, בילד ההוא שקבור שם מתחת לכל הייאושים, והפחדים, האכזבות, הכישלונות והכאבים. וכשיוצא הטוב, זה כמו סכר שנפרץ. והחיים מלאים ומוקפים באנשים טובים. איזה כיף.
דרג את התוכן: