אין לי הרבה מה לכתוב היום.

שמת לב שקל לי לבצע משימות לא אהובות אם אני מקציבה להן זמן, נגיד שעה. זה תמיד נותן לי הרגשה שהנה תכף זה נגמר.

מה שהכי נחמד זה שבדרך כל אני מסיימת לפני שהזמן שקצבתי נגמר, או שהספקתי הרבה יותר ממה שתיכננתי בפרק הזמן הזה.

כמו בכל יום שישי תקפו אותי היום מחשבות וזכרונות מסופי שבוע קסומים.

גם היום לא אצא ככל הנראה.

יש מקומות בבית שאני מרגישה בהם לא נוח, ויש מקומות שאני ממש אוהבת להיות בהם, למשל במטבח ( אם אף אחד לא מסתובב סביבי בגיחות למקרר).

באופן כללי מצב הרוח שלי לא בשחקים.

בדרך לסופר חשבתי על החיבור של הרוחניות למציאות, לחיי היומיום. אני חושבת שזהו המבחן האמיתי לדעת אם יישמנו את כל מה שקראנו שמענו למדנו הפנמנו בלענו.

האם ההתנהלות נינוחה והתוצאות טובות. 

חברה אמרה לי היום שעלי להיות מרוצה ולהפסיק לקטר מפני שיש לי עבודה, ילדים בבית, חברות, משפחה, תחומי עניין מגווונים, ושאני מקבלת את כל אלה כמובן מאליו.

אז מה בכל זאת מטריד את מנוחתי, מה גורם לי להרגשת חסר כל כך גדול.