הלילה התעוררתי מחלום שאיני זוכרת אותו כלל

אולם משפטים אחדים  הדהדו  אי שם במעמקים

קוראים לי להביט אל מסע החיים בכלל ושל הוריי בפרט:

"כל אחד הנמצא במסע החיים של עצמו כשהוא משתף אנשים אחרים.

לעיתים מצטלבים הקווים בין המסעות של קבוצת נשמות,ביחוד של הורים וילדים,

אחים ואחיות.

משתם הזמן והגיע הזמן ללכת,שמחו בשמחתם של אלו ההולכים

כבדו אותם על חייהם ועל ששתפו אתכם במסעם.

גם אם נעלמו הם כך לפתע וירדו מן השביל,

אל תצטערו בשבילם.אל תבכו בשבילכם.

זהו זמן חגיגה גדולה, זמן השיבה אל הנצח

כי הכל רק זמני ואתם חווים בכל פעם מחדש פיסה קטנה של אלוהותנו.

אל תשכחו לאהוב,אל תפסיקו לחמול על השונים מכם"

תודה לכל אלו הקוראים.תגובות תתקבלנה בברכה!