גוד ביי אפריקה מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו הנה הצגה חדשה בתיאטרון בית לסין והעוסקת בשאלת המוסר,השרות הנאמן למדינה והיחסים בתוך המשפחה.

ישראל בימיו של אידי אמין בשנות ה70 הניחה שתוכל לקשור יחסים תקינים עם מדינות אפריקה החדשות ותהיה לה דריסת רגל ביבשת אם תחזק משטרים מסוימים שם.

באותה תקופה הנוכחות הדיפלומטית של ישראל באפריקה היתה גדולה יותר מאשר המעצמות הגדולות והפכה ''לנבחרת האולימפית של המזרח התיכון במלחמת ששת הימים".

כעשרים שנה מאוחר יותר נפגשים בקמפלה בירת אוגנדה 5 איש .הם באים לאפריקה לנופש אך לכל אחד מהם גם מטרה אחרת.

אייבי-ששון גבאי ומליה אשתו-סנדר השדה היה מזכיר בשגרירות בימיו של אמין באם כי אייבי המועמד לנהל מרכז  אפריקאי בישראל חולם להיות שגריר באפריקה .אשתו שאינה יודעת דבר על כך אין ברצונה לחזור לשם.

ד"ר קמינר-רפי תבור -רופא שפעל באותם הימים למיגור מחלות מקבל אות כבוד מהממשלה האפריקאית ובא עם אשתו-נורית-דפנה רכטר לקבלת האות.היחסים ביניהם אינם תקינים והיא המכורה לטיפה המרה בוגדת בו עם דוביק.

דוביק-יורם טחב-שליח המדינה שנשלח בזמנו כדי לבצע פעולות להעמקת חדירתנו באפריקה וחיזוק שלטונו של אמין שישראל האמינה בו.כעת הוא בא בעניני עסקים.

קג'ובי-אורי מעודה הנו אינספקטור המשטרה האוגדנדית שחוקר פרשת רצח שקרתה באותה תקופה.

הפעם אתחיל מהתפאורה המרשימה-יוסי בן ארי שתכנן גם את התלבושות.חדר נאה ויפה במלון יוקרתי בקמפלה עם נוף אפריקאי מרשים הנראה מהחלונות.נהנתי לראות את התפאורה  ששמשה אכסניה מקסימה למשחקם הטוב של כל המשתתפים.

אורי מעודה נותן תפקיד אפיזודי קטן מלא צבעוניות-תרתי משמע- חן חביבות והומור ,ערמומי וחלקלק, אפריקאי אמיתי שבא לחקור פרשת רצח שקרתה לפני כעשרים שנה.

תענוג לראותו על הבמה.

יורם חטב מצוין בתפקיד "האיש הרע" השליח הלא מצפוני שעשה את העבודה המלוכלכת  במלאו את השליחות בנאמנות .אמנם המחזאי לא הצליח לפתח את הדמות מספיק במערכה הראשונה אך לא כן בשניה.

רפי תבור-הרופא המצפוני שאשתו בגדה בו והאומר אני רופא מציל חיים משביח חיים זה מפעל החיים שלי בתפשר לבסוף ומתחלק בתהילה עם המדינה.

ששון גבאי-עובר תהפוכות רבות משך ההצגה. מאיש שקידום הקריירה האישית שלו מעל הכל והמוסר חשובים לו ביותר נכנע לבסוף ומותר עליהם למען היחסים הטובים עם אישתו ותועלתו האישית.

דפנה רכטר-מצוינת כאישה שלא בא על סיפוקה מבעלה וממעשיו ומוציאת נחמה בטיפה המרה ובבגידה ומראה זאת היטב במשחקה.

 סנדרה שדה לעומתה הנמצאת באפריקה בניגוד לרצונה לוקחת את הדברים בפרופורציה ומשלימה עם רצונות בעלה היא אישה אוהבת רכה ונכנעת ההולכת אחרי בעלה באשר ילך.

המחזה בנוי בצורת דרמת מתח המחזיקה את הצופה דרוך לאורך כל ההצגה.

מדוע חוקרים את הנפשות הפועלות, מי רצח, מה היתה הסיבה. כל זה בא כדי לעסוק בעצם בשאלה המטרידה מה עדיף המוסר המצפון הדרך הישרה או הנאמנות למדינה ועשית מעשים לא מוסריים כדי לקדם את אינטרס המדינה והאישי.

למרות היותו המחזה דרמה רצינית יש בו אמירות המעוררות צחוק בקהל המפיחים קצת את המתח ומשמשים כאתנחתא מרגיעה.

לראות או לא לראות:הצגה יפה,מענינת העוסקת בשאלה שאינה מעמידה את ישראל והישראלי באור חיובי.שאלה אחרת היא האם היה נחוץ להזכיר נשכחות העלולים לפגוע במדינה.גם זו שאלה של מצפון ומוסר.

נכתב על ידי elybikoret , 2/9/2007 18:04