מחר (15.11) זה קורה. מחר אני חוגגת 37 שנים על פני כדור הארץ.

מדהים אותי המספר הזה.

תמיד בני 37 נראו לי קשישי יום שאוטוטו זקוקים למקל הליכה או קלנועית מפוארת לנסיעה בעיר.

מדהים.

ועכשיו אני כזאת. בת פאקינג 37.

אז קלנועית אני עדיין לא צריכה, מקל הליכה לא קיים בלקסיקון שלי ואני מרגישה בת 27 ומקבלת מחמאות תמיד על זה שאני נראית 10 שנים פחות מגילי, וזה סבבה לגמרי.

אבל הגיל הזה.

הגיל הזה גורם לי לחשוב כל פעם מחדש איך החיים האלה טסים לנו מול העיניים, כמו זבוב מאותגר מול שאריות שוקולד למריחה.

הגיל הזה גורם לי לחשוב שאני חייבת לעשות בחיים שלי רק את אותם דברים שגורמים לי להרגיש חיה, כי החיים האלה יכולים להסתיים בעוד רגע. בעוד דקה.

החיים רחוקים מלהיות מובנים מאליהם, בייחוד לי, שגדלתי בתוך בית מכה עד זוב דם נפש, ילדה מוכה, שהייתה תלמידה טובה ואפילו מצטיינת, כזאת שעזרה לאמא בבית וסייעה בגידול האח הקטן, כזאת שקבלה מכות, חניקות, קללות, רק אם פצתה את פיה מול אבא שהכה והפך את ילדותה, ילדותי - לדבר הכי רע שבעולם.

מאז עברתי המון. הבנתי את המירמור, הכאב וחוסר היכולת שלו להתמודד עם תסכול חייו הממושך.

לפני שנתיים וחצי איבד ליבו של אבי את רצונו להמשיך לפעום.

ביום שבו אבא מת, מתתי אני.

מתה הילדה הכואבת, מתה הבחורה שהייתה תמיד קורבן מול מסע החיים. אט אט, בשנתיים האחרונות- ניפיתי חלקים מהכאב הזה, סדרתי את חיי בקופסאות הארד דיסק ותיקיות והבנתי שהכאב לעולם יהיה חלק ממני, ואיתו אלך בגאווה - על כי חייתי חיים לא רגילים. ונכון, אני לא רגילה ולעולם לא אהיה.

כבר שלוש שנים שאני עובדת על ספר אוטוביוגרפי.

שלוש פעמים שיכתבתי אותו ודפים רבים עוד יתווספו לקודמיהם בעתיד הקרוב רחוק.

הסיפור שלי ייצא אל העולם, בזאת אני בטוחה. במאת האחוזים. סיפור על ילדה שרצתה חיבוק וקבלה בזו אחר זו מכות מהאיש שהביא אותה אל העולם.

והילדה הזו בת 37.

והיא גדולה מהחיים, והיא מלאת אמונה בעצמה, והיא מודעת ליכולות שבה, והיא מצחיקה, והיא עצובה, והיא מלאת חיים ומלאת מוות והיא אני.

זהו פוסט לשנה שנגמרה, בה עברתי כל כך הרבה. שנה בה חוויתי על בשרי את השקר הגדול ביותר בחיים, הרגשתי מהי אהבה אמיתית, הבנתי מה חשוב לי באמת, למדתי שברגע שאנו עוזרים לעצמנו, אלוהים מגיע אל חיינו מהר יותר ממה שחשבנו ומושיט לנו יד.

זהו פוסט לשנה חדשה בחיי, בה אחיה כל רגע את שרון האמיתית, שנה בה אממש את חלומותיי הכמוסים, שנה בה תגיע אל חיי אהבה מלאת אמת, שנה בה אחווה הצלחות בכל תחומי חיי, שנה בה ליבי יתרגש כל פעם מחדש מאותן מתנות שיתדפקו על דלתי.

זהו פוסט יום הולדת.

 זה הפוסט שלי.

מזל טוב ילדה.