גם לסוסי הקרבות הותיקים ביותר המכירים כל פאסאג' נסתר בעיר, כל שורה בתפריט של אלן דוקאס, ושותים את הקפה השכונתי ה"רגיל" שלהם בסן סולפיס, קוסם לעיתים לראות את פאריז ממש כמו בפעם הראשונה. יש משהו ראשוני ומרגש בלעשות שוב את כל הפרוגראמה התיירותית מחדש. להתעכב אפילו על הדברים הבנאליים ביותר, כמו שייט על הסיין בלילה כשכל העיר מוארת אור יקרות. לעבור מתחת לגשרים המופלאים, ולשמוע את המדריכה מספרת על כל גשר בשלוש שפות.

זוהי הזדמנות נהדרת לראות ,למשל, את מגדל האייפל חוגג את יום הולדתו המאה העשרים בתאורה מתחלפת ומנצנצת, קיטשית אך מלהיבה למדי, של כוכבים וצבעים. בכל שעה עגולה החל משמונה בערב ועד חצות. מי יכול לדמיין את העיר ללא הצללית הכה מוכרת של המגדל, שלפני מאה ועשרים שנה עורר מחלוקת וביקורת על היותו מכוער וחדשני.

 לאחר השייט אפשר לטפס במדרגות שער הניצחון ולצפות מהמרפסת שלמעלה על כל פאריז. לראות את  הרחובות המקיפים את השער בצורת כוכב ולצפות בשער המקביל בלה דפנס. כששבעים מלסקור את חלונות השאנז אליזה, עוברים ומציצים לרגע בקונקורד, ובפירמידה של הלובר. אפשר גם לעבור דרך הרובע הלטיני, ולהגיע בלי בושה למונטמרטר. להיכנס שוב לסקרה קר,  להקשיב למוסיקת האורגן, לצפות באמנים המציירים קריקטורות של תיירים שאף פעם לא נמאס להם. לחפש את הבר של אודרי טוטו, לחוות נופים של הכפר בתוך עיר, לשוטט בין הגלריות והמסעדות ולצפות בקהל החוגג.

כשמתעייפים אפשר להיכנס לאחת המסעדות ולהזמין דווקא מרק בצל ויין. מומלץ לשבת באחת מהן שבאופן רגיל  לא הייתם נכנסים אליה, בה זמר בגיל העמידה מנעים ליושבים משירי איב מונטאן ואדית פיאף, ומתעכב לרגע ליד שולחנכם לשיר שיר פרטי לאחת מכן. לאחר כוס יין שנייה, יש בזה משהו כובש המכריח גם את הציניקנים הגדולים ביתר לשחרר הימהום של צליל  מוכר. זה מה שעושה הקסם הרומנטי של העיר, בה לכל דבר יש טעם אחר, ואפילו הדברים המוכרים נראים פתאום יפים כמו פעם. לא ללכת לישון לפני שמקנחים בקרפ סן מרינייר או ערמונים, בקרן רחוב ערפילי.

למחרת אפשר כבר לעשות תכנית למתקדמים. כמו לדוגמא לבחור סיור מוצלח של אחת החברות המתמחות בסיורים רגליים בפריז כגון היסטוריה של המאריי,או גנים בפריז או גשרים, ולהסתובב כמה שעות עם מדריך בעל רכילות פנימית על אנשי העיר מהמאה השש עשרה והרפתקאות החצר שלהם.

מומלץ גם להציץ לתערוכה המיוחדת של פליני המוצגת במוזיאון- Jeu de pomme
בה ניתן לראות את כלהסיפורים הקטנים מאחורי הסרטים הגדולים. תמונות השחקנים שצולמו על ידי הפפרצי של פעם, הסקנדלים שלוו אותם, והרישומים הגרוטסקיים של פליני ששימשו אותו בבימוי.

ביום גשום במיוחד אפשר להיכנס שוב לראות את חבצלות המים הבלתי נשכחות של מונה. בכל עונה יש לגני הטיולרי את הקסם המיוחד שלהם. אל תתנו לעלים המתחלפים להשפיע על מצב הרוח שלכם שכן פריז בסתיו היא מלנכולית וחיננית כמו אשה שעברה את הגיל בו היא חייבת להקסים את כל רואיה.