| נולדתי בחיפה,עיר של עליות וירידות בנוסף הוריי התגרשו בדיוק בגיל בו אבי היה אמור ללמד אותי לרכב על אופניים(לפחות יש את מי להאשים:)כך שנוצר מצב שנשארתי עם גלגלי העזר בידיים,יותר נכון באופניים,וכמו ילדה טובה הבנתי שעל אופניים לא אלמד לרכב לכן הלכתי לפתרונות אחרים,למדתי לרכב על סקטים,אחרי כמה התרסקויות טובות,הייתי בסדר..וכך בעוד שחבריי דיוושו להם בעליות ובמורדות של השכונה אני החלקתי לי על הסקטים,רחוק מאחור,אבל הייתי שם! שנים עברו ונהייתי נערה בוגרת,פעילה בצופים וכל החברים מגיעים על האופניים ואני..במקרה הטוב הרכיבו אותי על הרמה..רציתי ללמוד אבל עכשיו אני כבר לא ילדה,איזה "פאדיחות" זה?כאילו דה?! לא יודעת לרכב על אופניים?! לא,גם עכשיו זה לא זמן מתאים ולא רק שלא מתאים זה בהרבה יותר קשה ללמוד לרכב בגיל בוגר. בגיל 18 היה לי חבר קיבוצניק ובנוסף הייתי בצבא בבסיס הכי מדהים בארץ,כמו קיבוץ,על הים וגם שם כולם מפדלים.בימי שבת היה מנסה חברי בן הקיבוץ (שרכיבה על אופניים אצלו בדם לפני שהלך כתינוק)ללמד אותי,רץ אחרי בקיבוץ ואני..מתרסקת,שוב ושוב.גם בצבא ניסו,כמה רצו אחרי...ז"א אחרי האופניים שלי ואני בשלי ממשיכה להתרסק:) אז אין לי קורדינאציה!אמרתי לעצמי,הילה תודי בזה וזהו!גם ככה שמי השני מילדות היה "נזק" או "קלמזיאלי" כי לעשות יותר מכמה פעילויות או משהו שדורש קורדינאציה היה ממני והלאה.ואז..הגעתי לתל אביב ,עיר האופניים!!אבל אני התנחמתי בקו 11 מה שאומר,ברגליי שלקחו אותי בהליכה קלה לכל מקום ולא רציתי להתנסות שוב ולגלות את עצמי מרוחה על עמוד מול כולם ברחוב דיזינגוף. כשהתחלתי ללמוד באלבאום,אמרו שנעבוד על קורדינאציה,ואני ישר חששתי,איך אעמוד בזה?לעשות תנועה שלמה של הגוף ולהוסיף לזה לשון לעין נגדית.(אל תנסו את זה בבית)אז הבנתי שקורדינאציה חשובה ולמדתי תרגילי קואורדינציה רגילה, ומורכבת (המשלבת בין 4 האינטליגנציות -אכתוב עליהם בהזדמנות אחרת) כי תרגילי הקואורדינציה שלמדתי הם תרגילי כושר למוח והם מאד חשובים מפני שמידע נקלט בצד אחד וכדאי שיצא פלט צריך חיבור לצד השני של המוח והעבודה על חיזוק המקום הזה עושה הקואורדינציה. אנו חורטים מידע לשני הצדדים ומחזקים את היכולת שלהם לעבוד ביחד, רק כאשר צידי המוח עובדים ביחד יוצא הפלט. הבנתי שאני צריכה לחזק את גופי,התחלתי לעבוד על זה,התרגילים לא קלים,מעלים תיסכול אבל אמרתי לעצמי שאם אני רוצה להיות מטפלת ולשפר חיים של אחרים קודם כל אני חייבת לשפר את שלי.זה לא רק רכיבה על אופניים!זה יציבה,נשימה,ביטחון,לסמוך על עצמי ועל גופי,להיות מחוברת לקו האמצע שלי..ובכך לאט לאט התחלתי להיות פחות קלמזיאלה ז"א הכרתי את גבולות הגוף שלי וסמכתי עליו.דברים לא עפו כ"כ מהר מהידים ואז החלטתי להיות אמיצה וביקשתי מבן זוגי דאז ללמד אותי!לשמחתי א' אהב פרוייקטים כאלו ויצאנו למשימה! התחלנו משטחים פתוחים שלא תהיה לי אופצית התרסקות זמינה ולאט לאט עברנו לרחובות תל אביב.בשבילי זה היה מרגש!אני יכולה!הינה בגיל 27 –גיל כה מופלג,אני עושה זאת,מתיצבת וסומכת על עצמי ופשוט רוכבת!אי אפשר לתאר את התחושה שאני על האופניים מסתכחת קדימה בביטחון ורוכבת קדימה ושאף אחד לא מחזיק מאחורה!זה רק בזכות עצמי:)ובשביל א' זה היה בהתחלה סטנד אפ קומדי,אבל רק בהתחלה!אח"כ זו כבר היתה גאווה!שהוא זה שהצליח!!הוא לא הבין שאם אני לא הייתי עובדת על עצמי,על המערך הגופני שלי,אין מצב שהוא היה זה שמצליח ללמד אותי!אבל נתתי לו להינות,למה לא?מגיע לו.ומאז עם גאוה וביטחון אני יוצאת לטיולי אופניים מדיי פעם,ומפדלת בכיף ברחביי העיר,עכשיו רק נשארה בעייה אחת...למצוא פיתרון לבעיית גניבת האופניים-4 זוגות כבר עברו אצלי מאז וכוחות להעלות אותם לקומה 3 כל פעם ולהיות חרדה שאני משאירה אותם לרגע קשורות בחוץ אין לי.. אבל זו בעיה קטנה כי עם הגדולה ביותר כבר התמודדתי ...בגבורה:) |
חבצלת בעיר
בתגובה על אני
אניתמר
בתגובה על מעשה באופניים ונפלאות הקורדינאציה-סיפור אמיתי!
שי כהן ...
בתגובה על האם יש לי הפרעת קשב?
.רות המואביה
בתגובה על במקום הקדמה - הפרעת קשב וריכוז או קושי בר שליטה?
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הילה יפה שלי..ילדה מתוקה שלי...
עוד תצליחי לרכב על אופניים..
את צעירה..
אני בושה אני כבר לא....
אהבתי את כתיבתך..
את מזכירה לי את אמך...כמה היא כותבת יפה..תמיד כתבה יפה..
והנה את הולכת בדרכיה וניחנת בכישרון רב.
נשיקות לך ילדתי האהובה.
רפאלה*
תודה רבה רות,מזל שיש לי אמא שכזו שהרבה אנשים נחמדים באים בעקבותיה
תודה רבה
אכן התרגיל....אבל יש לי עוד כמה שנים טובות לפני שאשתמש במשפט הזה..אני מקווה
מאחל לך הצלחה מרובה!
איך אומרים " זה לא הגיל זה התרגיל" :)
אגב- אני מכיר באופן אישי רוכבי ספינינג שלא מצליחים לרכב על אופניים בחוץ..
באתי אליך בעקבות אמך המהממת.
יופי של פוסט.
ברוכה הבאה לקפה.
*
מצטרף לכל הברכות של המגיבים לפניי. למדת משהו לכל החיים אך מה שחשוב הוא לשמור על תרגול ולשמור על המומנטום - כמו כל כך הרבה דברים אחרים.
תודה לכוווווולם
אכן לא היה קל , אבל שווה את זה
רק מראה שהכל אפשר להשיג,גם את מה שנראה בלתי אפשרי
ולמי שכתב שעדיין לא יודע....
קבוצת עבודה על קורדינציה תפתח בקרוב
פתאום שמתי לב שזאת ביתך הילה היפה....
איזו מותקית...
יפה בת יפה.
הילה יש לך את האמא הכי הכי בעולם...
אני אוהבת אותה.את האמא הזאת המקסימה שלך
שבוע טוב ברכה והצלחה
באופנים ובהכל לך ולאמא
מתוקה שלי כל הכבוד!
אצלנו באזור מי שלא נוסע על אופניים...לא מתנייד נכון,
גם אני על האופניים ,נהנית ומגיעה לכל מקום,
בתל-אביב זו אולי אופנה או נוחיות,
אצלנו זה חלק מהחיים,
גם נעה נכדתי כבר רוכבת על אופניים..
כתבת מרתק ,
אהבתי את הגישה והאמונה שכל אחד יכול,הוא צריך להחליט!
שבוע טוב מתוקה.
באמת גיבורה ((:
מסתבר שבכלל לא מובן מאליו, רכיבה על אופניים הא?
כי כשחושבים על זה, זאת קואורדינציה מורכבת מאד - לרכב על אופניים.
חשבת פעם כמה מערכות בגוף אמורות לפעול בו-זמנית בשביל לעשות פעולה
שכל ילד יכול..(?)
וזה עוד לפני הבאסה (רגש) והתובנות (חשיבה) ו..
טוב, מחכה להמשך ((:
נהדרת את.
אני עברתי את ירושלים, חיפה ועכשיו תל אביב
ולא הצלחתי ללמוד לרכב על אופניים.
יותר נכון לרכב אני רוכבת אבל לעצור אינני יכולה...
אשמח מאוד ללמוד את שיטתך לקואורדינציה גופנית ורוחנית.
חוץ מזה הכל בסדר...
כוכב ממני אלייך
שוש
זו מכה הגניבות של האפניים
ואני מחפש רכב קטן שלא נסע הרבה ובזוללל....
מקסימה . יצאת גדולה!!!
את כותבת נפלא.
פעם יודעים לרכב.זה לכל החיים...כמו פסנתר...
תהני ילדה מתוקה...זה אחלה כייף.
אני ממש אוהבת לרכב על אופניים...במיוחד ביערות לאורך אגמים ונהרות...
אוףףףףף כמה מתגעגעת לרכיבות האלה....
מתביישת לספר...
לא יודעת לרכב על אופנים (-:
כל הכבוד
לרכב על החיים זה קטן, אחרי שעשית את זה על אופניים. דרך צלחה.
הילה מתוקה כל הכבוד,
אני בטוח שתגיעי לכל יעד שתבחרי
את ממש לא סתם אחת ..
הגנטיקה מוכיחה זאת
שבוע קסום
איציק
הילה הגיבורה
ויש לי אמא ששומרת עליה כמו אווזה..
הילה ,
אז גם לי יש סיכוי לרכב
מתישהו על אופניים(-:
אשמח.
מחכה לתרגילים בקורדינציה.
ובחיים כמו באופניים,
להסתכל ,רק קדימה.
תמיד.