
השבוע, הילדה המתקשרת...הגדילה לעשות -
היא באה אל האם, ככה, בלי קשר לשום דבר...
והודיעה לה- אני יודעת מה עושים עם ילדים כשהם מתים!
ותארה לה בפרטי פרטים את התהליך... ואף נימקה והסבירה...
צמרמורת ובהלה אחזו את האם... מיותר לציין, שאף אחד לא הסביר לה, או הראה לה סרט...
הפחד של האם היה , שהילדה יודעת משהו... שהיא עושה לה הכנה, שהיא לא כאן לעוד הרבה זמן...
מה לדעתכם הסיבה, איך הייתם עונים לאם, אשמח לתגובות...
נוגה.
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
משהו לא מסתדר לי בסיפור....בגלל הסוף...כשקוברים מכסים את העניים ואת כל החורים בגוף...אוזניים פה נחיריים...ואחר כך עוטפים אותו בתכריכים...כך שחול לא יכול להכנס....(בכול אופן אצל היהודים).יש מצב שהילדה שמעה משהו ממבוגרים שדיברו...או ילדים בגן שדיברו על משהו ששמעו(הם קשקשנים הקטנים האלה).ואחר כך זה יצא בחלום ובדמיון....
מצד שני הילדה מדברת על המדריכים ....לדעתי זה שילוב של שני הדברים הילדה שמעה משהו ואז באו המדריכים להרגיע אותה ולכן היא לא מפחדת ומדברת על זה בשלווה...
ובקשר לאם היא יכולה להרגע לדעתי אין כאן שום מסר לגבי גורל הילדה....רק שהיא מאוד מאוד חכמה ורוחנית....וצריך לקחת הכול בפרופורציות.
אני מתייחסת להארות מהמקום שבא למסור מסר.....
מוות הוא מסר של צורך לסגור מעגל ולפתוח חדש......
הייתי בוחנת מה במעגל החיים של הבת והאם לא סגור....אולי קשור לאב....אולי למישהו אחר במשפחה....
תודה שהגבת לי חיים,
תראה אם התשובה שכתבתי למעלה, מספיק עניינית...
כן, יש בזה משהו... אבל אם היית שומעת אותה, היית מבינה שאין צורך לחשוש.
אז ככה...
זה כנראה היה משולב... גם חלום וגם מסרים, היא סיפרה לסבתא שלה , אחר כך לאימא ואחר כך לי...
היא מדברת על זה , בלי למצמץ... כמו היתה מספרת מה אכלה לארוחת הצהריים...
היא פשוט הכריזה שהיא יודעת איך קוברים ילד שמת!
שמים אותו בבור ומכסים... הראתה לי עם היד תנועות של את חפירה...
היא אמרה שהמדריכים אמרו שלא צריך לפחד ולדאוג, הם שומרים עליו!
ואם מישהו בא אחר כך, אי אפשר לגעת בו...
ואז היא הוסיפה, שאולי נכנס לו חול לעיניים... כי פשוט מניחים אותו שם כך...
אין עלייך בפירגונים!!! ובכלל...זה ממש מרשים, עד כדי מלחיץ.
אני לא יודעת מה הייתי אומרת לה.
אני מאמינה שעם הנסיון שלך בטוח ענית תשובה מרגיעה
מפחיד.
*
בוקר טוב נוגה,
כפי שכתבו קודמיי, לדעתי כדאי להגיד לילדה את האמת, היא הרי בין כה וכה יודעת כבר מעצמה.
העיקר הוא שהיא עצמה לא מפחדת.
שבוע טוב,
עדי.
לא רואה שום סיבה לפחד. הילדה קיבלה איזה שהוא מסר, שאותה הוא לא הפחיד כלל, ורצתה לשתף את האם. מה הבעיה כאן?
*
אלומה
אין מילים בפי
מסביר לילדים בעצמי
רוצה רק לתת להם אהבה
ושלא יפחדו מהמוות הנורא
אני חושבת שממש אין מימה לפחד הילדה לא מדברת על מוות של מישהו קרוב אלא רק מספרת על זה שהיא יודעת מה קורה כשמתים כנראה יש לה איזשהו זכרון שלא נשכח או שהיא מחוברת לתודעה אחרת שמימנה היא לומדת דברים שאחרים לא יודעים אני הייתי שואלת את הילדה מה היא יודעת ומתענינת מאוד במה שיש לה לספר הייתי מעודדת אותה לחלוק את הידיעה שלה לא הייתי מנסה לחסום אותה כדי לא להפחיד אותה כי זה מה שקורה בדכ לילדים שהמבוגרים חוסמים אותם וחבל לא צריך לתת לפחד שלנו לעצור מפני הילד לספר חויות שעוברות עליו שבוע טוב שיהיה לכולנו ענת
עם כמה שזה מצמרר...מספרים את האמת ...על החיים ועל המוות:)
מפחיד לגמרי.
בשלב מסוים בהתפתחותם, ילדים מתחילים להיות מודעים למושג המוות. זה מפחיד ומעניין אותם והם מתחילים לחפש תשובות. גם ילדים רגילים וגם בעלי יכולות על טבעיות.
ידיעת עובדות עשויה להיות תשובה חלקית נכונה. האם היא תארה נכון תהליך של הלוויה וקבורה? אני מציע התייחסות עניינית ועובדתית.
בהצלחה.
חיים
אין לי מספיק מידע כדי להגיב...מה סיפרה הילדה לאם בדיוק?
באיזה סיטואציה זה היה?היא חלמה על זה?או קיבלה מסרים?
אשמח לפרטים נוספים
נוגה יקרה שלי.
הסיפור מצמרר מאד קשה לשמוע
ילד המספר לך על המוות.
ויותר מכך את ילדך שמביא את התיאור
בצורהנ מדוייקת, ומפחידה.
מאד הבנתי את פחדיה של האם.
זה לא דבר שבשיגרה לשמוע כזה תיאור,
על מוות.
שאלתך לקחה אותי למחשבה.
מה היתי עונה לאם....
שלא לקחת את זה אליה, לחשוב חיובי.
ולידה יש יכולות שאין לאנשים בדרך כלל
והיא מביאה את מה שהיא רואה, ולא בהכרח
שזה מישהו קרוב לה.
כך אני חושבת.
אמתין לשמוע מה את ענית לה נוגה יקרה....
מאד מסקרן אותי.
תודה לך על סיפור מדהים, ומפתיע.
חיבוק לשבת נעימה, ורגועה.