כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (21)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/3/10 11:25:

    מאמר מצויין- תודה!

    נראה לי שדווקא בתהליכי החשיבה TP של תורת האילוצים טמונה החדשנות המעשית במיטבה

      8/2/10 22:33:

    אכן...

     

    תושה שאתם פה

     

    פיני

      8/2/10 01:10:

    הספרים  של  אליהו  גולדראט  נחמדים  ואינטיליגנטיים, כולם  משלבים  הרפתקאות  מתודיקות וסגנון  אישי.

    אבל  בעוד  שבמטרה  הוא  התעלה על  עצמו,  האחרונים כמו מספרים את תורת הבקרה לאלו  שהנושא  חדש  להם.

    כל מי  שיודע לסגור  חוג  ספרתי,  או  לינארי,  וודאי  בבקרה לא  לינארית  מכיר  את כל  הפרמטרים  בצורה  המתמטית  שלהם.

    אבל  סיפור  תמיד  ינצח,  ובפרט  אם  מישהו כמוהו  עוטפו  בצעיף אישי 

      14/1/10 22:23:

    ה"מטרה" של גולדרט הוא ספר מרתק, נעים לקריאה ומלא תובנות.

    לבושתי הרבה, די שכחתי חלק מהן, ותודה לפוסט על הרענון וההרחבה.

    כנראה שבהזדמנות אני אתפוס אותו לקריאה חוזרת...

    תודה !

      4/1/10 09:02:

    האדם, בניגוד לכל שאר החיות על הכדור הזה, נוצר עם מנגנון של Relaxed Stability, שאיפשר לו לפרוץ קדימה בזכות השונות (הטרוגניות) הגדולה בין הפרטים. "הצד האפל" בתכונה זו הוא הההסתברות הכמעט ודאית של קבוצה של אנשים לגלות התבדרות של האינטרסים המשותפים - מה שבתחילה נראה הסכמה על דרך משותפת, מתברר בחלוף הזמן כפניה איש לדרכו (בין היתר עקב המורכבות הגדולה ורבת-השכבות של המוח האנושי). כמו ששני כדורים שאפילו נזרקים לאותו כיוון בדיוק, יגיעו לנקודות שונות עם הזמן.

     

    לא צריף להתפלא או לבוא בטענות. ההליכה המשותפת תתקיים כל עוד קיים אינטרס סובייקטיבי (נתפש) בקרב השותפים לקיים את החבילה. אותי מעניין האם ניתן לחזות מראש (מן הסתם באמצעים מתחומי הפסיכולוגיה הסוציולוגיה ותורת המשחקים) מה תהיה הדינמיקה של גיבוש מול התפוררות החבילה. זה יכול להיות שימושי (למשל) לסטאראפים, ולהבדיל לגיבושי צוותי פעולה וועדות במגזר הציבורי (או אף קואליציות שלמות). דוגמא מהתקופה האחרונה היא הועדה לאיתור היועץ המשפטי שכשלה עקב ויכוחים ותככים בין חבריה.

      4/1/10 00:27:

     

    פיני,

     

    קרא [או קרא שנית] את הכתבה בדה מרקר על ההסתבכות של פטריק דרהי  בהוטhttp://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?

    ementId=skira20100103_1139427

     כותר: מסתבך בכבלים   [מדור מדיה ופרסום]

     

    ותראה שגם אם השותפים בהוט מעונינים שתהיה רווחית - זאת לא המטרה הראשית.

    הרווחים יכולים להיות יותר חשובים להם דוקא דרך החברות הפרטיות שלהם או של בני משפחותיהם שמספקים שרותים לחברה הציבורית.

    [אוי כמה שזה מסביר את העליבות שהיא הגיעה אליה] .

     

    בעניין הקיבוצים - ברור שבאין יכולת להוסיף להחזיק את המפעל לקשישים - המפעל יקרוס.

    מצד שני

    [א]. היו מפעלים שהוקמו לשם תעסוקה לקשישים - והפכו להצלחה מסחרית שלא נחזתה מראש.

    [ב] כל עוד העסק בכללי [=הקיבוץ למשל, או חב' הוט בדוגמא לעיל] יכול ומוכן לשאת בהפסד כי יש לו רווח [או ציפיה לרווח] במקום אחר - המפעל המפסיד נקודתית, יכול להחזיק מעמד. 

     

    מה שניסיתי לומר זה שלפעמים יש לאנשים גם מטרות אחרות שהם מנסים להשיג - שאינן כספיות בלבד.

    רווחה חברתית או נפשית של המשתתפים שחשובים בעיני המחליטים - נחשבת בעיני מטרה ראויה [לדוגמא]. 

     

    חקלאים בישראל, למשל, מעבדים לפעמים בהפסד את אדמתם - בין השאר כי הם לא תמיד יכולים לעמוד במחירי המים ובקיצוצי המים שהמדינה מחליטה עליהם מדי פעם - אבל גם אינם יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבד- כי אז מינהל מקרקעי ישראל יקח להם את האדמה, ורשות המים את שרידי הקצבת המים. אז סוחבים כמה שאפשר בתקוה לשינוי בכוון השיפור. 

      3/1/10 23:49:
    אולי הזברות הופיעו בבלוג ולא בדיון.
      3/1/10 20:42:

    גם אני מעדיף דיון (מרתק) על מכות... 

     

    לגבי מנהל טוב יותר - המנהלים היותר טובים שהיו לי היו נשים. אגב, נקודות התורפה שלהן היו תמיד באותו מקום, אבל זה לא היה בשום אופן היעדר ההתמקדות בעיקר.

    אני נוטה להסכים שהרווח איננו חזות הכל. אבל ההישרדות היא כן. ואין הישרדות ללא רווח. האם הקשישים בקיבוצים יכולים היו לעבוד, לאורך זמן, במפעל מפסיד?

     

    רק בריאות

     

    פיני

     

    דנ"ב: לא מצאתי ת'דיון על הזברות...

     

     

     

      2/1/10 15:04:

     

    למה להכות- כשהרבה יותר עדיף להשתתף בדיון מרתק?

     

    דרך אגב, היה דיון בקפה בשאלה מי מנהל טוב יותר - נשים או גברים, והמסקנה היתה [אם הבנתי נכון[ שגברים- כי הם יותר נחושים לקראת שורת הרווח, שהיא היא מטרת הארגון  [וזה בהחלט הזכיר לי דיון אחר שעסק בשאלה האם אנחנו מתמקדים בזברות (ומחמיצים כל דבר אחר שקורה בשטח)]

     

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=1366043

     

     

    אני חושבת שלא רק במגזר הציבורי מטרת הרווח אינה הכל [למרות שזו האפנה לטעון שכן].

    גם במגזר הפרטי עסק יכול להתקיים מטעמים רגשיים כאלה או אחרים, או מתוך תקוה לגלות משהו חדש, או להצטיין במשהו,  או להביא גאולה לעולם או לפחות לחלק ממנו [ר' יד שרה למשל].

    הקיבוצים, כשעוד יכלו להחזיק משהו, החזיקו מפעלים גם כדי לאפשר לקשישים שלהם להוסיף לעבוד בגילאים שמעסיק קפיטליסטי כבר מזמן היה זורק אותם לפח. לפעמים זה גם הביא רוח. 

      2/1/10 13:56:

    פנינה יקרה,

     

    טיעון מבריק לדעתי, ששווה פוסט נפרד.

     

    אבל, על רגל אחת, במערכות מורכבות אנו נוהגים לומר שלמערכת יש "מטרת על", שהיא שורש קיומה.

    בטבע, מטרת העל הזו היא ההישרדות בדרך של התאמה למציאות המשתנה.

    במערכות בעסקים, נראה לי שהמטרה שבשורש קיומם גם הוא ההישרדות.

     

    מתי מערכת כזו מאבדת את הזכות לקיומה? כשאיננה מרוויחה כסף.

    בשירות הציבורי, אגב, זה סיפור אחר לגמרי.

     

    ברור לי שעשיתי עכשיו הכללה הגונה, ואני מזמין אותך להכות בי.

     

    תודה על ההערה. למדתי.

     

    כל אהבתי

     

    פיני

      31/12/09 12:01:

    פיני שלום,

     

    היה מרתק, כרגיל ברשימותיך.

     

    ישלי רק שאלה קטנטנה - האם הגדרת מטרת המפעל כ"עשיית כסף" בלבד - אינה מייצרת אף היא חשיבה לינארית במובן מסוים?

    [הרי אם תוסיף למפעל מטרות קיום נוספות, כפי שבד"כ יש בחיים, התמונה תהיה הרבה יותר מסובכת ומורכבת ויצטרכו למצא איזון בין יותר גורמים. מכאן- שאי הכללת הגורמים הנוספים - מקטינה את הבעיה אולי לא לחשיבה לינארית ממש, אבל בודאי לבעיה הרבה פחות מורכבת]. 

      6/12/09 19:02:


    פיני, אין כמוך...

     מרתק, מעניין ומחכים!

     

    עומר :)

      22/11/09 22:37:

    תודה על דבריך המרתקים. גם עבורי הספר, המטרה היה ציון דרך. ואני מיישם עד היום את מה שלמדתי שם.
      19/11/09 22:25:


    לשרה המיוחדת שלום

    הצצתי לראות מי מגיב

    ולהפתעתי ואני מניח שידידי פיני

    מצטרף אלי להביע תודה על

    יצירת קשר בין שתי היצירות

    .

    נראה לי שהספונטניות שלך

    בבחירה היתה מאד לא אקראית

    .

    המשותף האחד בין שתי העבודות

    שבשתיהן ישנם אילוצים כמו צוארי-בקבוק

    המונעים אין-סוף.

    אבל בתמונה עצמה ישנם אילוצים

    שאני יכול לשארם אבל את בודאי יודעת

    אותם על בוריים.

    רק לדוגמא צואר-בקבוק ביצירה שלך

    היא מסגרתה.  גודלה. למה נקבעה כך ?

    .ודוגמאות אחרות הן בחירת הצבעים,

    הדגמים ועוד ועוד

    עכשיו החזרתי לך את האתגר לראות היבטים

    משותפים נוספים

    בין עבודתך לזו של פיני

    בהערכה רבה

    עפרון רזי

      19/11/09 11:55:

    הי חבר יקר,

     

    תודה לך על הפוסט ,

    אתה     משהו........משהו............

    בחיי , ניסיתי להבין,באמת,אבל לא הבנתי מילה.אפילו שאני רק בוגרת אוניברסיטה, אמנם בחוג לכלכלה, אבל..............מאומה,פשוט לא הבנתי. אבל היה נחמד לבקר,ולראות שיש דברים חשובים שאותם לא אצליח להבין גם בעוד מליון שנה.  

    שמחה שביקרתי אותך, חבר.   יום נפלא, שרה קונפורטי, 

    www.sarakonforty.com

    אריחי קרמיקה מצוירים עבודת יד - מתנה וירטואלית לפוסט שיצרת,

    ליצור קצת אווירה אמנותית.

      16/11/09 18:37:

    לרונן  גלית ואלי

    תגובותיכם מעלות שתי שאלות

    האחת מהם הרובדים הנוספים ששתי

    התורות מציפות.

    השנייה ההענות הנמוכה של חברים

    כשהמדובר בתכנים המחייבים לא פעם

    שינוי בעיסוקים (יעוץ למשל) היום יומים.

    .

    הקשר הבו זמני בין כל המשתנים המושפעים

    ע"י מהלכים ניהוליים, אינו קל להסכמה ולמימוש.

    אך מה לעשות אלא הם החיים.

    אשמח לשמוע על כלים ניהוליים המספקים מענה

    לבעיתיות הזו, אשר הוצפה כאמור על ידי

    שתיהתורות .

     .

    שוב תודה לשלשתכם

    עפרון רזי

     

     

     

     

     

     

      16/11/09 18:08:

     

     

    פיני יקירי,

    יפה כתבת. הספר הזה עדיין זכור לי היטב כי הותיר בי רושם רב. מצדיע לך בכוכב :)

      15/11/09 23:14:


    מעניין מאוד הקשר של תורת האילוצים לבין רשתות ומורכבות.

    לגבי ניתוח של צוארי בקבוק - זה דווקא ניראה לי פעמים רבות פשוטני וטכני מאוד ומתעלם מהמורכבות של תהליכים.

    אך כניראה טעיתי. מודה שלא מכירה מספיק לעומק את תורת האילוצים.

     

    תודה

    גלית

     

      15/11/09 11:01:
    ומה עם "ערמת השחת", "זה לא מזל", ו- "שרשרת קריטית"....?
      15/11/09 11:00:

    מסכים...

     

    רק בריאות

    פיני

      15/11/09 10:58:
    אכן, לא זאת בלבד שאני חסיד של התורה, אני עדיין בטוח שיש בה הרבה מעבר למה שנכתב, אפילו על-ידי גולדרט עצמו...

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    הצדעה ל"תורת האילוצים" הוותיקה של ד"ר אלי גולדרט

    21 תגובות   יום שבת, 14/11/09, 16:21

    פוסט זה הוכן ביחד עם אינג' שרית אונגר אשר שקדה בעיקר על ההמחשות ממערכת ה- DNA

     

    תמיהות רבות העלינו בבלוג שלנו באשר לעובדה שמנהלים רבים עדיין אוחזים בגישות ניהול פשטניות ובראיה ליניארית של הדברים. זאת, למרות שהמציאות הופכת דינאמית יותר ויותר, והתובנות של "מורכבות" ו"מערכות מורכבות" קיימות מאז אמצע המאה העשרים לערך.

    יחד עם זאת, היו לא מעט ניסיונות להטמיע את התובנות הללו בעולם הניהול, בעיקר בסקטור העסקי הזקוק להן הרבה יותר מהציבורי. יוזמיהן לא באו, בדרך כלל, מעולם הניהול, אלא מעולמות תוכן אחרים, שבהם מורכבות היא דרך חיים, כמו מדעי הטבע, הפיסיקה, המתמטיקה וכדומה. המעבר הזה היה טבעי להם בשל ההנחה הקיימת ב"תורת המערכות המורכבות" שמערכות מורכבות באשר הן – מערכות בטבע או מערכות אנושיות – חולקות את אותן תכונות בסיסיות. על כן, ניתן להשליך ממערכות בטבע על הארגונים ולפתח את תורות הניהול בהתאמה.

     

    היום ברצוננו להצדיע לאחת התיאוריות פורצות הדרך הללו, משנות ה-80 של המאה הקודמת – "תורת האילוצים" (Theory of Constraints –  TOC) – ולמייסדה – ד"ר אליהו גולדרט.

     

    אלי ולדרטג

     

    הרעיון לכתיבתו של הפוסט הוא כולו של רב פקד עומר רסיסי מאגף התכנון במשטרת ישראל, שבתבונה רבה הצביע בפנינו על ההקשרים הללו, ואנו מודים לו על כך מקרב לב.

     

    ד"ר אליהו מ' גולדרט הוא פיזיקאי ישראלי, אשר התפרסם בזכות מחקרים שערך בניסיון להחיל חוקים מעולם המדע על עולם הניהול. בסוף שנות השבעים של המאה העשרים עסק גולדרט בפיתוחה של תכנה בשם OPT, אשר היוותה פריצת דרך בתחום של זימון משאבי ייצור. מחקריו בסוף שנות השמונים עסקו בהשפעתם של מדדי התמחיר והביצוע הנהוגים בארגונים עסקיים, ובנייה של מדדים חדשים שבאמצעותם יוכלו המנהלים לנהל טוב יותר את עסקיהם. מחקרים אלו התגבשו בשנת 1985 למה שמכונה "תורת האילוצים" התורה גורסת כי כל ארגון פועל במסגרת אילוצים המגבילים אותו. התורה מציעה כשלב ראשון דרכים לאיתורם של אילוצים אלו. בשלב שני מציעה התורה דרכים להשתמש באילוצים על מנת להגביר את התרומה לרווח ולהפחית עלויות.

     

    גולדרט פרסם מספר ספרים שעוסקים בנושאי מנהל עסקים, ארגון ושיטות. כמה מספריו נכתבו בצורה של רומנים, אשר גיבוריהם הם מנהלים בכירים בארגונים שונים או אנשי אקדמיה. דרך סיפורם ולקחיהם של הגיבורים לומד הקורא את תורתו של גולדרט.

    הספר החשוב מכולם ראה אור ב- 1988 –  "המטרה" (The Goal) (ראה אור בעברית ב- 2001 בהוצאת ספריית המרכז הישראלי לניהול), מתאר בדרך של רומן (מרתק) מנהל המקבל לידיו מפעל כושל עם אולטימאטום של שלושה חודשים להבריא אותו בטרם ייסגר, כמו גם את חיי הנישואים שלו שקרסו במקביל. בעזרתו של ה"מנטור" שלו – מורהו הוותיק לפיסיקה שהוא ישראלי (אלא מה...) – הוא מצליח בשתי משימותיו. המפתח להצלחה היא ההבנה שלכל תהליך ישנן מספר מועט של "חוליות חלשות". אתר אותן והתגבר עליהן, ודרכך להצלחה מובטחת...

     

    המטרה 

     

    גולדרט מלמד אותנו את חשיבות המפגש בין דיסציפלינות (רצוי, הדיסציפלינות ה"נכונות"). למנהל המפעל בספר, אלכס רוגו, יש "מנטור" בשם יונה. כמו גולדרט עצמו, הוא איננו איש עסקים אלא פיזיקאי. מדוע פיזיקאי? משום שעבור אנשי מקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה וכדומה, גורמים הבנת ה"מורכבות" ו"המערכות המורכבות" היא דרך חיים. לא בכדי היה רוס אשבי (Ashby, 1957, ע' 4) – זה אשר טבע לראשונה את המונח "מערכות מורכבות" – מתמטיקאי ופיסיקאי. בעובדה, מראה הספר כיצד מפר גיבורו כמעט כל כלל מכללי הניהול המקובלים על מנת להצליח. על כן, לא ה"מנטור" לא יכול לבוא מתורת הניהול. הוא חייב לבוא מעולם המערכות המורכבות.

     

    נקודת המוצא של גולדרט היא כשמו של הספר – "המטרה", וזו גם נקודת המוצא של "תורת המערכות המורכבות". מערכת מורכבת מוגדרת כאוסף של מרכיבים אוטונומיים שמקיימים יחסי גומלין זה עם זה ועם הסביבה, תוך שהם פועלים במשותף להשגת מטרה. הבנת המטרה היא הצעד הראשון בדרך להשגת אפקטיביות ארגונית ולהיפך. שגיאה בזיהוי המטרה תוביל בהכרח לחוסר אפקטיביות בהשגתה.

     לכאורה, מה קל יותר להבנה מהעובדה שמפעל נועד "לעשות כסף"? אבל, הס פר מלמד אותנו, שזוהי משימה לא פשוטה כלל ועיקר בעולם שבו הכללים הנקבעים על ידי הביורוקרטיה הארגונית מטשטשים את הגבולות עד שקשה לאנשים בתוך הארגון להפריד בין מטרות שווא מדומות למטרה ה"אמיתית". 

     

    לאחר שהבנו מהי המטרה, מלמד אותנו גולדרט תכונה אופיינית של מערכות מורכבות: עובדת היותן מושפעות ממש רק ממספר קטן של גורמים. על כן מלמד ה"מנטור" שלנו את המנהל להתמקד בשלושה מדדים בלבד שילמדו על המרחק של המפעל מהמטרה:

    ה"מטרה" – לעשות כסף – תושג בדרך של העלאת התפוקה, תוך צמצום המלאי והוצאות התפעול. זו כל התורה כולה, כשתפקידו של המנהל הוא לא לעסוק ב"תת ניהול", אלא להתמקד בשלושת הגורמים הללו, תוך שהוא רואה את מכלול הפעילויות בארגון לאורן...

    עתה, נאמנים לאותו כלל שרק מספר מועט של גורמים משפיע באמת על המערכת, מפנה אותנו גולדרט לחפש את אותם אילוצים או "צווארי בקבוק" המשפיעים על המערכת ומאטים אותה. הרעיון הכללי הוא, שבכל תהליך ארגוני קיימים אחד או מעט יותר אילוצים, או "צווארי בקבוק", אשר מפריעים לארגון לממש את מטרתו. "צווארי הבקבוק" הללו יכולים להיות פיסיים כמו תהליך מסוים בתוך שרשרת תהליכים, אולם, הם יכולים להיות גם מדדים, מדיניות, נהלים, תבניות התנהגותיות המושרשות בתרבות הארגונית ועוד...

    אם מאתרים נכונה את ה"אילוץ" ופורצים את מגבלותיו, מסירים את המגבלות שהגבילו את התהליך ויוצרים "קפיצת מדרגה" ביכולות הארגון להשיג את מטרותיו.

     

    אולם, איך מאתרים את אותם "אילוצים"?

    לעיתים, הדבר פשוט, בעיקר כיום, כאשר יש לנו מערכות המתרגמות תהליכים ומבנים ארגוניים לרשת. לאחר ש"נתרגם" תהליך אחד, ובאופן מובהק יותר – תהליכים רבים, על גבי רשת, נקבל משהו דמוי התרשים שבתחילת הפוסט. מעין "מעבר הכרחי", שבו כל הפעילויות חייבות "לעבור" דרך צוואר בקבוק אחד  (זוהי דוגמה קלאסית בכל קורס מבוא ב"תורת הרשתות"). מרגע ששרטטנו את הרשת, "צווארי הבקבוק" פשוט "קופצים" מתוך הרשת לעינינו.

    להלן המחשה מתוך רשת "אמיתית" של תהליך שנלקח מתוך מערכת ה- DNA, שכבר הדגמנו ממנה בפוסט קודם:

     

    אילוץ א'

     

    התרשים מתאר מצב שבו תהליך הרכש בארגון "נשלט" כולו, מסיבות כלשהן, בידי "סוכן עצמאי" אחד.

     

    אילוץ יכול להיות מוצג לא רק ברשת המייצגת תהליך, אלא גם בכזו המייצגת מבנה ארגוני. למשל:

     

    אילוץ ברשת 2

     

     

    בעוד בדוגמאות הקודמות ברור שחסרים קשרי גומלין כיוון שכל קשרי הגומלין מנותבים ל"מעבר הכרחי" (למשל, מכונה במפעל שכל התוצרים חייבים לעבור דרכה או גורם אנושי המנתב את הכל דרכו); הרי שיש מצבים אחרים שבהם, כדרכן של מערכות מורכבות, הקשר שבין הרשת ל"צוואר הבקבוק" איננו ניתן לאיתור באופן ויזואלי. מצבים אלה קורים כאשר, למשל, נפח התעבורה בקשרי הגומלין (שלא ניתן לצפייה) גדול יותר מקיבולתם.

     

    בספר "המטרה" אנו למדים על החשיבות של "ייצור הידע" בארגון, ועל העובדה שזה נמצא בשפע בידי אנשי הייצור במפעל ואין צורך לייבאו מן החוץ. בספר, מנסים המנהלים לשווא לאתר את "צווארי הבקבוק" בעזרת חישובים. הפתרון נמצא בדרך של פניה לעובדי הקו על מנת לקבל את האינפורמציה.

    בתחום זה לא השתנה הרבה מאז שנות ה- 80 של המאה הקודמת. עדיין, העובדים הם המקור הזמין והטוב ביותר לידע חיוני (שמנהלים רבים נוטים לזלזל בו...). בעובדה, מערכות מתקדמות נוסח ה- DNA כוללות בתוכן פונקציות של שאילתות לעובדים במקרים שבהם זיהינו צורך בהשלמה של ידע חיוני.

     

    עוד אנו למדים בספר על חשיבותה של היצירתיות ועל העובדה שהיא פורצת גבולות. בעלילה שטווה גולדרט, ההיצמדות למה שמכונה בספר "הנוהג המקובל" הייתה מתכון לאסון עבור המפעל. אנו בטוחים שרבים מאיתנו מכירים היטב את התופעה הזו מהארגונים המוכרים להם...

     

    מרכיב חשוב ב"תורת האילוצים", כמו גם ב"תורת המערכות המורכבות" הוא ההבדל שבין "אופטימום מקומי (לוקאלי)" ל"אופטימום גלובאלי". למשל, האופטימיזציה של "תת מערכת" מול האופטימיזציה של "מערכת העל" ו/או האופטימיזציה של הטווח הקצר מול האופטימיזציה של הטווח הארוך. גולדרט טוען, כי השיטות שמונהגות בארגונים רבים מבכרות שיפור של ביצועים מקומיים וזמניים על פני שיפור המערכת כולה לטווח ארוך.

    דוגמה לקונפליקטים הללו יש בשפע. למשל, אם נייצר כמויות זהות בפרקי זמן קבועים נוזיל את עלויות הייצור ליחידה, אולם נעלה את עלות המלאי. כך נוצר קונפליקט לוקאלי בין שתי תתי מערכות בתוך מערכת אם אחת. לעומת זאת התייחסות לקונפליקט באופטימיזציה גלובאלית מחייבת השוואה דינאמית של שתי האפשרויות ובחירה תקופתית באופציה הזולה ביותר, לפי תנאי השוק באותה עת (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 153).

    בדומה, מלמד אותנו גולדרט כי את ה"מטרה" של הארגון יש להשיג על כל מרכיביה, באופן סימולטני. מה שהביא כמעט לקריסת המפעל בספר "המטרה", הייתה אותה גישת ניהול שדאגה לאזן את כושר הייצור של כל משאב ומשאב בנפרד מהמשאבים שעומדים לרשות הארגון עם ביקושי השוק.

    דוגמה נוספת: המטרה איננה הקטנת הוצאות תפעול כצעד בפני עצמו, מתוך הנחה שאם נשנה מרכיב אחד נעלה את הרווח, אלא בעת ובעונה אחת הקטנת הוצאות תפעול, הקטנת מלאי, ובו זמנית, הגדלת התפוקה. ניצול יעיל של אמצעי יצור פירושו שימוש מיטבי באמצעי היצור בדרך שמקדמת את המערכת לקראת המטרה ולא השגת  האופטימום  המקומי שלו זו מערכת מאוד לא יעילה...

     

    ולבסוף, בעיה נוספת של מערכות מורכבות, העולה בספר ורלוונטית מאוד גם כיום, היא הקשר שבין מה שגולדרט מכנה "התנודות הסטטיסטיות" ו"הפעולות התלויות". בתהליכי הארגון ישנם אירועים התלויים זה בזה: שפעולה אחת חייבת להסתיים לפני שהשנייה יכולה לצאת לפועל: מכונה א' חייבת לסיים את שלב 1 לפני שפועל ב' יכול להמשיך לשלב מס' 2; יש לסיים את כל החלקים לפני שאפשר להרכיב את המוצר עצמו. יש לסיים את הרכבת המוצר לפני ששולחים אותו וכדומה.

    הבעיה היא שמשך הזמן, שבו אורכות פעולות בתהליך, נתון לתנודות סטטיסטיות המשפיעות על ה"פעולות התלויות". עיכוב בפעולה מסוימת יכול למנוע השתחררות של כוח אדם ומשאבים הדרושים לפעילויות אחרות, וקיים קושי לעקוב אחר מכלול השינויים הנגרמים מעיכוב מסוים ולעדכן בזמן אמת את לוח הזמנים הארגוני.

    אחד היתרונות הגדולים של תוכנות מתקדמות כ- DNA, היא היכולת שלה לאפשר לראות, מה עיכוב בפעילות אחת בתהליך אחד יכול לעשות לגאנט הפעילויות הכלל ארגוני.

     

    כל המרכיבים הללו בתורתו של ד"ר אלי גולדרט הינם מרכיבים בסיסיים בתורת המערכות המורכבות, וניתנים לאיתור ולהסבר על ידי תורת הרשתות והויזואליזציה. על כן יש הגורסים, ש"תורת האילוצים" הקדימה את זמנה ו"נפלה" על עולם הניהול בלב שבו טרם הייתה הבנה מספקת ופתיחות מתחייבת על מנת לקלוט את הדברים.

    אולם, אחרים יטענו, כי במצב שבו העולם, עבור מנהלים רבים, עדיין ליניארי, רחוק עדיין עולם הניהול ככלל, מלהבין מורכבות מהי. מבחינה זו עלולה "תורת האילוצים" כמו אחיותיה – תורת המערכות המורכבות ותורת הרשתות – להמתין לתורה עוד ימים רבים...

     

    תורת האילוצים

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/10 11:25:

      מאמר מצויין- תודה!

      נראה לי שדווקא בתהליכי החשיבה TP של תורת האילוצים טמונה החדשנות המעשית במיטבה

        8/2/10 22:33:

      אכן...

       

      תושה שאתם פה

       

      פיני

        8/2/10 01:10:

      הספרים  של  אליהו  גולדראט  נחמדים  ואינטיליגנטיים, כולם  משלבים  הרפתקאות  מתודיקות וסגנון  אישי.

      אבל  בעוד  שבמטרה  הוא  התעלה על  עצמו,  האחרונים כמו מספרים את תורת הבקרה לאלו  שהנושא  חדש  להם.

      כל מי  שיודע לסגור  חוג  ספרתי,  או  לינארי,  וודאי  בבקרה לא  לינארית  מכיר  את כל  הפרמטרים  בצורה  המתמטית  שלהם.

      אבל  סיפור  תמיד  ינצח,  ובפרט  אם  מישהו כמוהו  עוטפו  בצעיף אישי 

        14/1/10 22:23:

      ה"מטרה" של גולדרט הוא ספר מרתק, נעים לקריאה ומלא תובנות.

      לבושתי הרבה, די שכחתי חלק מהן, ותודה לפוסט על הרענון וההרחבה.

      כנראה שבהזדמנות אני אתפוס אותו לקריאה חוזרת...

      תודה !

        4/1/10 09:02:

      האדם, בניגוד לכל שאר החיות על הכדור הזה, נוצר עם מנגנון של Relaxed Stability, שאיפשר לו לפרוץ קדימה בזכות השונות (הטרוגניות) הגדולה בין הפרטים. "הצד האפל" בתכונה זו הוא הההסתברות הכמעט ודאית של קבוצה של אנשים לגלות התבדרות של האינטרסים המשותפים - מה שבתחילה נראה הסכמה על דרך משותפת, מתברר בחלוף הזמן כפניה איש לדרכו (בין היתר עקב המורכבות הגדולה ורבת-השכבות של המוח האנושי). כמו ששני כדורים שאפילו נזרקים לאותו כיוון בדיוק, יגיעו לנקודות שונות עם הזמן.

       

      לא צריף להתפלא או לבוא בטענות. ההליכה המשותפת תתקיים כל עוד קיים אינטרס סובייקטיבי (נתפש) בקרב השותפים לקיים את החבילה. אותי מעניין האם ניתן לחזות מראש (מן הסתם באמצעים מתחומי הפסיכולוגיה הסוציולוגיה ותורת המשחקים) מה תהיה הדינמיקה של גיבוש מול התפוררות החבילה. זה יכול להיות שימושי (למשל) לסטאראפים, ולהבדיל לגיבושי צוותי פעולה וועדות במגזר הציבורי (או אף קואליציות שלמות). דוגמא מהתקופה האחרונה היא הועדה לאיתור היועץ המשפטי שכשלה עקב ויכוחים ותככים בין חבריה.

        4/1/10 00:27:

       

      פיני,

       

      קרא [או קרא שנית] את הכתבה בדה מרקר על ההסתבכות של פטריק דרהי  בהוטhttp://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?

      ementId=skira20100103_1139427

       כותר: מסתבך בכבלים   [מדור מדיה ופרסום]

       

      ותראה שגם אם השותפים בהוט מעונינים שתהיה רווחית - זאת לא המטרה הראשית.

      הרווחים יכולים להיות יותר חשובים להם דוקא דרך החברות הפרטיות שלהם או של בני משפחותיהם שמספקים שרותים לחברה הציבורית.

      [אוי כמה שזה מסביר את העליבות שהיא הגיעה אליה] .

       

      בעניין הקיבוצים - ברור שבאין יכולת להוסיף להחזיק את המפעל לקשישים - המפעל יקרוס.

      מצד שני

      [א]. היו מפעלים שהוקמו לשם תעסוקה לקשישים - והפכו להצלחה מסחרית שלא נחזתה מראש.

      [ב] כל עוד העסק בכללי [=הקיבוץ למשל, או חב' הוט בדוגמא לעיל] יכול ומוכן לשאת בהפסד כי יש לו רווח [או ציפיה לרווח] במקום אחר - המפעל המפסיד נקודתית, יכול להחזיק מעמד. 

       

      מה שניסיתי לומר זה שלפעמים יש לאנשים גם מטרות אחרות שהם מנסים להשיג - שאינן כספיות בלבד.

      רווחה חברתית או נפשית של המשתתפים שחשובים בעיני המחליטים - נחשבת בעיני מטרה ראויה [לדוגמא]. 

       

      חקלאים בישראל, למשל, מעבדים לפעמים בהפסד את אדמתם - בין השאר כי הם לא תמיד יכולים לעמוד במחירי המים ובקיצוצי המים שהמדינה מחליטה עליהם מדי פעם - אבל גם אינם יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבד- כי אז מינהל מקרקעי ישראל יקח להם את האדמה, ורשות המים את שרידי הקצבת המים. אז סוחבים כמה שאפשר בתקוה לשינוי בכוון השיפור. 

        3/1/10 23:49:
      אולי הזברות הופיעו בבלוג ולא בדיון.
        3/1/10 20:42:

      גם אני מעדיף דיון (מרתק) על מכות... 

       

      לגבי מנהל טוב יותר - המנהלים היותר טובים שהיו לי היו נשים. אגב, נקודות התורפה שלהן היו תמיד באותו מקום, אבל זה לא היה בשום אופן היעדר ההתמקדות בעיקר.

      אני נוטה להסכים שהרווח איננו חזות הכל. אבל ההישרדות היא כן. ואין הישרדות ללא רווח. האם הקשישים בקיבוצים יכולים היו לעבוד, לאורך זמן, במפעל מפסיד?

       

      רק בריאות

       

      פיני

       

      דנ"ב: לא מצאתי ת'דיון על הזברות...

       

       

       

        2/1/10 15:04:

       

      למה להכות- כשהרבה יותר עדיף להשתתף בדיון מרתק?

       

      דרך אגב, היה דיון בקפה בשאלה מי מנהל טוב יותר - נשים או גברים, והמסקנה היתה [אם הבנתי נכון[ שגברים- כי הם יותר נחושים לקראת שורת הרווח, שהיא היא מטרת הארגון  [וזה בהחלט הזכיר לי דיון אחר שעסק בשאלה האם אנחנו מתמקדים בזברות (ומחמיצים כל דבר אחר שקורה בשטח)]

       

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=1366043

       

       

      אני חושבת שלא רק במגזר הציבורי מטרת הרווח אינה הכל [למרות שזו האפנה לטעון שכן].

      גם במגזר הפרטי עסק יכול להתקיים מטעמים רגשיים כאלה או אחרים, או מתוך תקוה לגלות משהו חדש, או להצטיין במשהו,  או להביא גאולה לעולם או לפחות לחלק ממנו [ר' יד שרה למשל].

      הקיבוצים, כשעוד יכלו להחזיק משהו, החזיקו מפעלים גם כדי לאפשר לקשישים שלהם להוסיף לעבוד בגילאים שמעסיק קפיטליסטי כבר מזמן היה זורק אותם לפח. לפעמים זה גם הביא רוח. 

        2/1/10 13:56:

      פנינה יקרה,

       

      טיעון מבריק לדעתי, ששווה פוסט נפרד.

       

      אבל, על רגל אחת, במערכות מורכבות אנו נוהגים לומר שלמערכת יש "מטרת על", שהיא שורש קיומה.

      בטבע, מטרת העל הזו היא ההישרדות בדרך של התאמה למציאות המשתנה.

      במערכות בעסקים, נראה לי שהמטרה שבשורש קיומם גם הוא ההישרדות.

       

      מתי מערכת כזו מאבדת את הזכות לקיומה? כשאיננה מרוויחה כסף.

      בשירות הציבורי, אגב, זה סיפור אחר לגמרי.

       

      ברור לי שעשיתי עכשיו הכללה הגונה, ואני מזמין אותך להכות בי.

       

      תודה על ההערה. למדתי.

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        31/12/09 12:01:

      פיני שלום,

       

      היה מרתק, כרגיל ברשימותיך.

       

      ישלי רק שאלה קטנטנה - האם הגדרת מטרת המפעל כ"עשיית כסף" בלבד - אינה מייצרת אף היא חשיבה לינארית במובן מסוים?

      [הרי אם תוסיף למפעל מטרות קיום נוספות, כפי שבד"כ יש בחיים, התמונה תהיה הרבה יותר מסובכת ומורכבת ויצטרכו למצא איזון בין יותר גורמים. מכאן- שאי הכללת הגורמים הנוספים - מקטינה את הבעיה אולי לא לחשיבה לינארית ממש, אבל בודאי לבעיה הרבה פחות מורכבת]. 

        6/12/09 19:02:


      פיני, אין כמוך...

       מרתק, מעניין ומחכים!

       

      עומר :)

        22/11/09 22:37:

      תודה על דבריך המרתקים. גם עבורי הספר, המטרה היה ציון דרך. ואני מיישם עד היום את מה שלמדתי שם.
        19/11/09 22:25:


      לשרה המיוחדת שלום

      הצצתי לראות מי מגיב

      ולהפתעתי ואני מניח שידידי פיני

      מצטרף אלי להביע תודה על

      יצירת קשר בין שתי היצירות

      .

      נראה לי שהספונטניות שלך

      בבחירה היתה מאד לא אקראית

      .

      המשותף האחד בין שתי העבודות

      שבשתיהן ישנם אילוצים כמו צוארי-בקבוק

      המונעים אין-סוף.

      אבל בתמונה עצמה ישנם אילוצים

      שאני יכול לשארם אבל את בודאי יודעת

      אותם על בוריים.

      רק לדוגמא צואר-בקבוק ביצירה שלך

      היא מסגרתה.  גודלה. למה נקבעה כך ?

      .ודוגמאות אחרות הן בחירת הצבעים,

      הדגמים ועוד ועוד

      עכשיו החזרתי לך את האתגר לראות היבטים

      משותפים נוספים

      בין עבודתך לזו של פיני

      בהערכה רבה

      עפרון רזי

        19/11/09 11:55:

      הי חבר יקר,

       

      תודה לך על הפוסט ,

      אתה     משהו........משהו............

      בחיי , ניסיתי להבין,באמת,אבל לא הבנתי מילה.אפילו שאני רק בוגרת אוניברסיטה, אמנם בחוג לכלכלה, אבל..............מאומה,פשוט לא הבנתי. אבל היה נחמד לבקר,ולראות שיש דברים חשובים שאותם לא אצליח להבין גם בעוד מליון שנה.  

      שמחה שביקרתי אותך, חבר.   יום נפלא, שרה קונפורטי, 

      www.sarakonforty.com

      אריחי קרמיקה מצוירים עבודת יד - מתנה וירטואלית לפוסט שיצרת,

      ליצור קצת אווירה אמנותית.

        16/11/09 18:37:

      לרונן  גלית ואלי

      תגובותיכם מעלות שתי שאלות

      האחת מהם הרובדים הנוספים ששתי

      התורות מציפות.

      השנייה ההענות הנמוכה של חברים

      כשהמדובר בתכנים המחייבים לא פעם

      שינוי בעיסוקים (יעוץ למשל) היום יומים.

      .

      הקשר הבו זמני בין כל המשתנים המושפעים

      ע"י מהלכים ניהוליים, אינו קל להסכמה ולמימוש.

      אך מה לעשות אלא הם החיים.

      אשמח לשמוע על כלים ניהוליים המספקים מענה

      לבעיתיות הזו, אשר הוצפה כאמור על ידי

      שתיהתורות .

       .

      שוב תודה לשלשתכם

      עפרון רזי

       

       

       

       

       

       

        16/11/09 18:08:

       

       

      פיני יקירי,

      יפה כתבת. הספר הזה עדיין זכור לי היטב כי הותיר בי רושם רב. מצדיע לך בכוכב :)

        15/11/09 23:14:


      מעניין מאוד הקשר של תורת האילוצים לבין רשתות ומורכבות.

      לגבי ניתוח של צוארי בקבוק - זה דווקא ניראה לי פעמים רבות פשוטני וטכני מאוד ומתעלם מהמורכבות של תהליכים.

      אך כניראה טעיתי. מודה שלא מכירה מספיק לעומק את תורת האילוצים.

       

      תודה

      גלית

       

        15/11/09 11:01:
      ומה עם "ערמת השחת", "זה לא מזל", ו- "שרשרת קריטית"....?
        15/11/09 11:00:

      מסכים...

       

      רק בריאות

      פיני

        15/11/09 10:58:
      אכן, לא זאת בלבד שאני חסיד של התורה, אני עדיין בטוח שיש בה הרבה מעבר למה שנכתב, אפילו על-ידי גולדרט עצמו...

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין