כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רומנטיקה זה אני!

    סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...

    ארכיון

    עוזר הבית - הסיפור הרומנטי לשבת -פרודיה על טלנובלה קוריאנית

    76 תגובות   יום שבת, 14/11/09, 20:56

    הלימוזינה השחורה, המהודרת עצרה ליד הבית הדו קומתי המפואר באזור הכי יוקרתי בקוריאה. שתי רגליים ארוכות בנעלי עקב מוזהבות פסעו מתוך הלימוזינה החוצה, מחוברות לגובה בלתי מקובל בקוריאה לאישה: 1.70. גובה מייאש, שאין כל סיכוי למצוא לו בן זוג הולם, במדינה ,שבה הגובה הממוצע של גבר מלוכסן עיניים, אינו עולה על 1.60 .

      

    ג'י און , מוסתרת במשקפיים כהים ובכובע ענק, כופפה את דמותה הגמלונית ורצה ריצה שפופה,נמלטת מהבזקי מצלמות העיתונאים, נמלטת בזריזות לתוך הבית החדש שנקנה במיטב כספה בעת שהייתה בסין. סוף סוף הסתיימו צילומי הסרט החדש, ואפשר לנשום לרווחה חזרה במולדת. היא טרקה את הדלת מאחוריה, כשעדר יחצ"נים ושומרי ראש מגן עליה מצריחותיהן ההיסטריות של המוני נערות גבוהות במיוחד, שהפכו אותה לאלילתן, חיקו את לבושה והליכותיה, והושיטו אליה ידיים מתחננות לחתימה.

      

    היא השתרעה על הספה הצחורה בחדר האורחים הענק, שגודלו כאולם ספורט בינוני, השליכה את נעליה גבוה באוויר, התירה את חזייתה, ועצמה את עיניה. מחיאת כף קלה מצדה הציפה את החדר בצלילים רכים של מוסיקה רוגעת, ומחיאת כף נוספת עמעמה את האורות. ג'י און דמיינה שהיא נחה על ענן, מתקדמת לעבר קשת מרהיבה בשמים, כלפתע נשמע קול נפץ אדיר מכיוון המרתף, למטה.

      

    מזנקת ממקומה תוך ים של קללות קוריאניות עסיסיות, לחצה ג'י און על זמזם המצוקה, שידהיר לכאן תוך דקות גדוד אנשי ביטחון, ובעת ובעונה אחת ירדה במדרגות המובילות למרתף, כשאגרופיה מוכנים להלום באורח הבלתי קרוא, ולשלוח אותו לעולם הבא להצטרף לסבתו, בעזרת שליטתה המוחלטת באמנות הלחימה קונג פו.

    דרוכה וקפיצית כנמרה הדליקה את האור במרתף, מוכנה לפורץ, או רוצח סדרתי, כשמבטה נפגש בגבר הגבוה ביותר שראתה אי פעם בקוריאה. הוא היה גבוה ממנה לפחות בראש שלם, שריריו התפוחים בלטו מבעד לחולצת הטריקו הגסה שלבש, וסומק מבוכה עלה בלחייו הכהות. "אלף סליחות, אלף סליחות!", מלמל, כשהוא קד בנימוס. "חשבתי שאת עדיין בצילומים בסין...."

      

    מרוב תדהמה לעו המילים בגרונה. "מי אתה, פולש מזוהם?!", רעמה עליו בקולה, מניפה מולו את אגרופיה בתנוחת קונג פו שאין לטעות בה. אך הפולש רק חייך בשיניים צחורות כשלג, וקד שנית מלוא קומתו הגבוהה בנימוס מושלם: "שמי יאנג ג'ה, ואני ראש צוות הבנייה של הבית הזה, ענה בנועם, כשהוא מושיט לה באדיבות את תעודותיו.

      

    "לא ממש מקובל שפועל בניין יגור בבית שזה עתה נמכר!", פלטה ג'י און באי אמון. "נכון, אך פשוט אין לי לאן ללכת. זוג רמאים רוקנו את חשבון הבנק שלי, גנבו את כרטיסי האשראי שלי, ואת רואה מול עינייך כרגע פושט רגל, עני מרוד המסתתר מפני נושיו...כל שאני מבקש ממך זה קצת זמן שאול של חסד. אנא ממך, הרשי לי לגור כאן זמן מה.....".בעודו מדבר התפרצו למרתף אנשי ביטחון בנשק שלוף. "היכנע אם אתה רוצה לחיות!", צעקו.

      

    יאנג ג'ה לא איבד את קור רוחו. "העלמה ואני מכירים...זו פשוט אי הבנה", הסביר בחיוכו המסנוור שיכול היה להמיס גם קרחון. ג'י און התבוננה בו וכל שיכלה היה להנהן בראשה. "כיצד ייתכן שאין לך לאן ללכת?", תהתה ג'י און כשנותרו לבדם. "אין לך משפחה? הורים? אחים? אישה?". יאנג ג'ה הניד בראשו בעצב. הוא לבד בעולם לאחר שאיבד את כל משפחתו בתאונת דרכים. מעולם לא השאירו צוואה, לכן נאלץ לסמוך על מיומנות הבנייה שלו, שבעזרתה הצליח לחיות עד הרגע הנורא שבו הפך קרבן הונאה.

      

    "אוי, באמת! זה ממש מילה במילה הסרט שעכשיו סיימתי לעשות בסין!", קראה ג'י און בתיעוב. "לא יכולת לחשוב על סיפור פחות קיטשי? החיים זה לא טלנובלה! אין לי ספק שסיפור כמו שלך לא יכול לקרות במציאות!".היא התבוננה בפניו, אך לא מצאה בהם כל סימן לחוסר יושר. להיפך, עיניו השחורות הביעו הגינות וטוב לב. ובכל זאת, סיפור כזה....

     

    "אם חושבים על זה, אז גם סיפור חייך די מזכיר טלנובלה...", באה התשובה בחיוך קטן. "את בת 35, מעולם לא התחתנת בגלל גובהך שהבריח ממך כל גבר אפשרי...התפרסמת בקומדיות כשאת בונה דמות של אישה-מאצ'ו גבוהה ונלעגת, שמשתמשת באגרופיה בלי אבחנה כמו לוחם קוריאני מהמאה ה-16...והמעריצים היחידים שלך הם כל הנערות הגבוהות בקוריאה, שאין להן סיכוי לעולם למצוא בעל!"."שתוק, מנוול, או שתיכף תטעם את טעם אגרופיי הנלעגים!", רתחה ג'י און מזעם, כשהיא דוחפת אותו בכיוון הדלת. "עוף לי מהעיניים, כי ממש נגמרה לי הסבלנות אליך!".

      

    "רק רגע...יש לי הצעה עסקית כדאית בשבילך!", קרא יאנג ג'ה בתחנונים. "הצעה עסקית מפושט רגל? הצחקת אותי!". "בבקשה! תני לי להיות עוזר הבית שלך!". דממה השתררה ליד הדלת., דממה שאותה ניצל הגבר הצעיר להסברים מפורטים כיצד הוא בקי בכל פינה בבית שהשתתף בבנייתו, כיצד יודע בדיוק כיצד לנקות אותו, כיצד יוכל לשלם לה בעבודה קשה תמורת מגוריו עד שיצליח לצאת מהבוץ הכספי שלו....

      

    כל הלילה המשיך יאנג ג'ה במסע השכנוע שלו, עד שג'י און נשברה והסכימה. "יש לך מזל שעוד לא הספקתי לחפש צוות לבית החדש הזה. שבוע ימים! זה כל מה שתקבל, ברור? ואני דורשת ניקיון מושלם, כולל גיהוץ, כביסה, גננות בחוץ, ובישול! בישול ברמה, כמו שאני רגילה אליו.אתה תהיה עוזר בית ברמה של אם בית, ברור?". "ברור כשמש!", באה התשובה בליווי חיוך מסנוור.

      

    במהלך השבוע הפך יאנג ג'ה לצל יעיל ועמלני. הבית הבהיק מניקיון, כל ערב חיכתה לגברת אמבטיית קצף ריחנית , מוסיקה רוגעת, ונרות רכים דולקים ליד כוסית יין האורז, באמבטיה. ג'י און הסתובבה בפרצוף חמוץ קבוע, כשהיא פולטת חצאי הברות גסות לעברו כגון "טלפון! תענה!", "אבק על הספר בפינה השמאלית העליונה!", "רוטב הסויה שמן מדי!". יאנג ג'ה תיקן את טעויותיו בדממה. הגברת מצאה טעויות חדשות, והוא שוב תיקן אותם ללא אומר. לקראת סוף השבוע כבר לא הצליחה למצוא טעויות.

      

    השחר עלה על היום האחרון בשבוע. יאנג ג'ה עמד ליד הדלת, כשכל רכושו עלי אדמות צרור בתיק בד פשוט. הוא קד לעברה, מכופף את גופו הארוך באצילות, פיו ממלמל מילות תודה. ג'י און עמדה דוממת. והתבוננה בו צועד בגינה הפורחת בשלל פרחים באדום לבן, שאותם נטע במו ידיו, צועד ומתרחק. צועד ויוצא מחייה. עצבות נוראית עטפה אותה לפתע. "חכה!", צעקה בקול בוכים, שלא ידעה שיש לה כלל..."חכה! אל תלך!".

      

    יאנג ג'ה הסתובב. היא הדביקה אותו כשהיא מתנשמת. "בבקשה, הישאר! אשלם לך כפול!". "תני לי סיבה אחת טובה", באה התשובה. ג'י און חשבה בקדחתנות, והמילים פשוט לא רצו לצאת. יאנג ג'ה חיכה. ג'י און התרוממה על קצות אצבעותיה, אחזה בצווארו ונשקה ארוכות לשפתיו הנדהמות. "טוב,", אמרה בקול רך מאוד. "אני מניחה שהחיים שלי הם באמת טלנובלה קוריאנית...."

     

     

     

       * הסיפור נכתב כמחווה לטלנובלה הקוריאנית "בית מלא" (Full House ) המשודרת בימים אלה, כשבמרכזה נערה שהתרוששה בגלל רמאים, עובדת כעוזרת בית אצל כוכב סרטים מפורסם....(התמונה מהסדרה המקורית) 

       *כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)     

    דרג את התוכן:

      תגובות (76)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/11/09 10:03:

      צטט: fanny-li 2009-11-21 09:46:17

      איזה סיפור מדהים!!

      אלומה כל כך רומנטי ומדבר אל הנפש

      כה מרגש עם סוף שברור שהם נשארים יחד

      את אלופה בכתיבה של סיפורים

      אלווי ויהיה אפשר כך לבנות את החיים

      שבת קסומה לך אישה מדהימה.

       

      אני בטוחה שאפשר לבנות את החיים כמו בסיפורים שלי - עם הרבה רומנטיקה...ולך במיוחד, פאני היקרה, אני משוכנעת שזה יקרה!!!

        21/11/09 09:46:

      איזה סיפור מדהים!!

      אלומה כל כך רומנטי ומדבר אל הנפש

      כה מרגש עם סוף שברור שהם נשארים יחד

      את אלופה בכתיבה של סיפורים

      אלווי ויהיה אפשר כך לבנות את החיים

      שבת קסומה לך אישה מדהימה.

        21/11/09 07:35:

      ההשראה  פה.

       

      ספור אחר קצת קצת. 

      אהבתי*

       

        21/11/09 01:15:
      אלומה תודה על עוד סיפור נפלא עם סוף כלבבינשיקה
        20/11/09 09:14:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2009-11-19 22:32:03


      טווח יצירה ספרותית נרחב ומהנה

      תודה על/עבור הגיווןחיוך

      *

      איזה כיף לראות אותך כאן!

       


      טווח יצירה ספרותית נרחב ומהנה

      תודה על/עבור הגיווןחיוך

      *

        17/11/09 23:33:

      צטט: פשריקה 2009-11-15 13:54:44

      דרלינג...

      יש לך אחד כזה בשבילי???

      תבדקי במזווה...בבויידם....

      במרתף...בבקשה....

      שבוע נעים *חיוך*פנינה 

       

      במזווה בטוח אין לי, כי מתוק כזה כבר הייתי אוכלת מזמן..מממממ

       

        17/11/09 08:25:


      לא מכירה טלנובלות, סיניות, יפניות קוריאניות או ברזילאיות.

      אבל את הכתיבה שלך אני מכירה, והיא טובה.

      *

      נעמה

       

        16/11/09 23:12:

       

      בקוראנית זה נשמע יותר טוב?

      :)

        16/11/09 17:29:
      נשיקה
      *
        16/11/09 17:07:

      משעשע להפליא :-)

      אני מסכימה עם קודמתי לתגובות - את צריכה לכתוב טלנובלה.

      משהו מאוד רומנטי עם המון דמויות והסתבכויות. 

      הגיבור יכול להיות חקלאי עני שמגדל תות שדה אורגני,

      ווהגיבורה שחקנית בטלנובלה.

      או שחיינית אולימפית. 

      העיקר טלנובלה, עם 42 פרקים יומיים, שתגרום לכולנו להתמכר.

       

      *נשיקה

       

        16/11/09 12:06:

      יקירתי

      אולי הגיע הזמן שתהיה טלנובלה מבית היוצר שלך.....................קריצה

        15/11/09 20:00:


      אלומה היקרה, האישה בעלת המוח והעט הקולח.

      לו היית ידעת כמה הסיפור שלך הכאיב לי...פגעת בדיוק בעקב האכילס שלי, שגובהו כ 12 ס"מ!

      בחודש האחרון אני מחפשת ללא לאות עוזר-ת בית נאמנן ומהימן, ושום נר שבעולם אינו עוזר! צעקה

      יש מצב להשאיל לי את הגיבור של סיפורך?

      please...

      אפרופו פליז: אני מרשה לעצמי לצפות בטלנובלה אחת ויחידה בשבוע (צעירים חסרי מ(נ)וח חיוך), באמתלה שאני מתעדכנת דרכה בשפה האנגלית קריצה...

      שבוע טוב,

      דינה

        15/11/09 18:18:

      אלומה מדהימה,

      אוצר בלתי נדלה של כישרון

      ודמיון!

      אין כמוך!

       

      נהניתי.

       

      שבוע מקסים והמון אהבה,

      א י ל נ ה

        15/11/09 17:32:


      כוכב

      יופי של רומנטיקה

      מפרי ידייך הקסומות

      חיבוק.

        15/11/09 17:27:

      צטט: המספרית 2009-11-14 23:57:55

      צטט: דסיקה 2009-11-14 23:10:24


      *מי רואה טלנובלות!

      תודה.

      שבוע טוב.

       

       

      התגובה שלך קטועה. להלן התגובה המלאה - "מי רואה טלנובלות, כשסיפור של אלומה פעם בשבוע מספיק בהחלט....". (למי שלא הבין, אני משפצת גם את התגובות....חחחח)

       

      חחחחחח את ענקיתתתת

      אני רואה טלנובלות ...והסיפורים שלך  הם הדובדבנים שבקצפת ...ולא פחות יפים מהםנשיקה

       

        15/11/09 16:22:


      אלומה יקרה,

       

      ממש טלנובלה מהסרטים, מרגש וחמוד .

       

       

       

      אילנה

        15/11/09 15:40:

      לא מכורה לטלנובלות  אבל לסיפוריך השבועים

      בהחלט כן!

      שבוע נהדר חברתי

      פוזית*

       

        15/11/09 15:08:

      מעולה, מרתק, רומנטי כרגיל.
        15/11/09 14:33:

      דמיונך טס הרחק הפעם

      להביא לנו רומנטיקהחיוך

      אהבה זו אהבה בכל מקום בעולם

       

        15/11/09 14:32:
      אויש רומנטית חסרת תקנה שכמותי, דמעות עמדו בעיני כשביקשה ממנו להשארבוכה
        15/11/09 14:08:


      אלומה:))

      לא מכירה את הטלנובלה

      מהסיפור נהנתי כמובן:)

      החיים כטלנובלה אצלך בסיפורים

      תודה

      }{שטוטית

        15/11/09 13:55:


      וואלה ,

      טלנובלה אמיתית

      אבל גם מוסר השכל בצידה ... 

      אני אוהבת כאלו סיפורים -  לפני השינה .

      שלא ישעמם לי בחלומות שלי .

       

      לונדון

       

       

        15/11/09 13:54:

      דרלינג...

      יש לך אחד כזה בשבילי???

      תבדקי במזווה...בבויידם....

      במרתף...בבקשה....

      שבוע נעים *חיוך*פנינה 

       

        15/11/09 12:19:

      צטט: pinkason1 2009-11-15 10:53:20

      יפה שבוע טוב

      לצערי אזלו כוכבי אשתדל לשוב

      בשבילי, במאי-על שכמותך, אתה הוא הכוכב!!!

       

        15/11/09 12:18:

      צטט: רונן יחיאב 2009-11-15 10:50:05

      עבדה איתי בחורה, קוראנית, 1.72 ...

       

      וואלה!!!! אז הדמיון שלי בכל זאת לא כל כך פרוע?

        15/11/09 12:17:

      צטט: חן-לי 2009-11-15 03:29:36

      צטט: * סבתא 1 2009-11-15 01:13:17


       

       

       

      ידידה משותפת.

       

      כוכב לשבוע טוב ומבורך.

      את אשה מקסימה

      וכותבת נפלא.

      הניגון המתלווה

      מעשיר את עוצמת סיפורך.

      ברכות.

       

      רק מלקרוא את ברכותיך,אני מרגישה אישה מבורכת!!! חן חן לך, גבר רב חן!

        15/11/09 12:16:

      צטט: פיצה סמדר 2009-11-15 01:40:49


      אלומה בגללך בא לי שידפוק אצלי בדלת איזה קוריאני חמוד חחחח הכנסת אותי לסרט עמוק את אלופה!נשיקה

       

      אצלך דופקים בדלת רק סוחרי סמים...חחחח (למי שלא יודע, סמדר שלנו היא כוכבת סרטו החדש של פנקסון,על סמים ונוער, משחקת חבל על הזמן!!!)

        15/11/09 12:15:

      צטט: גרבו 2009-11-15 01:03:42


      אלומה יקרה,

      נראה לי שכל הטלנובלות זהות,

      קוריאניות אמריקאיות,אנגליות וכו'

      כתבת נהדר.

      תודה ושבוע נהדר.

      שלך,גרטה*

      אכן, אכן....ונראה לי שגם החיים זהים...

       

        15/11/09 10:53:

      יפה שבוע טוב

      לצערי אזלו כוכבי אשתדל לשוב

        15/11/09 10:50:
      עבדה איתי בחורה, קוראנית, 1.72 ...
        15/11/09 10:49:
      התרגשתי לקרוא
        15/11/09 09:17:

      קסם ליום ראשון.
        15/11/09 03:29:

      צטט: * סבתא 1 2009-11-15 01:13:17


       

       

       

      ידידה משותפת.

       

      כוכב לשבוע טוב ומבורך.

      את אשה מקסימה

      וכותבת נפלא.

      הניגון המתלווה

      מעשיר את עוצמת סיפורך.

      ברכות.

        15/11/09 01:40:

      אלומה בגללך בא לי שידפוק אצלי בדלת איזה קוריאני חמוד חחחח הכנסת אותי לסרט עמוק את אלופה!נשיקה
        15/11/09 01:13:

        15/11/09 01:09:


      מקסים, כרגיל

       

      *

        15/11/09 01:03:


      אלומה יקרה,

      נראה לי שכל הטלנובלות זהות,

      קוריאניות אמריקאיות,אנגליות וכו'

      כתבת נהדר.

      תודה ושבוע נהדר.

      שלך,גרטה*

        15/11/09 00:14:

      צטט: גוני אלמגור 2009-11-15 00:04:40

      אכן, החיים הם לא טלנובלה...

      אם כותבי הטלנובלות היו כותבים את סיפורי החיים האמיתיים -

      הצופים לא היו מאמינים להם !

      הסיבוכים, התככים, הקשיים,

      המאבקים, ההתנסויות, האהבות,

      הניסים, הסינכרוניות והפלאים

      שהחיים מזמנים לנו - הם כה מופלאים ומורכבים

      עד שהם נתפסים כ"לא אמינים".

      (מיקה ואני יכולות לספר לך כמה סיפורים כאלה... שלא יאומנו)

      ספרו, ספרו! אני תמיד מוכנה ומזומנה לרעיונות לסיפור חדש בלתי ייאמן. למה בלתי ייאמן, בעצם? אני מאמינה שהכול אפשרי!

       

        15/11/09 00:04:

      אכן, החיים הם לא טלנובלה...

      אם כותבי הטלנובלות היו כותבים את סיפורי החיים האמיתיים -

      הצופים לא היו מאמינים להם !

      הסיבוכים, התככים, הקשיים,

      המאבקים, ההתנסויות, האהבות,

      הניסים, הסינכרוניות והפלאים

      שהחיים מזמנים לנו - הם כה מופלאים ומורכבים

      עד שהם נתפסים כ"לא אמינים".

      (מיקה ואני יכולות לספר לך כמה סיפורים כאלה... שלא יאומנו)

        15/11/09 00:01:

      צטט: o historia 2009-11-14 23:55:29


      iafe ve nechmad

      neshika ve kochav lach

       

      נשיקה גם לך, חברי בדרום אמריקה!

        15/11/09 00:00:

      צטט: מיכאל 1 2009-11-14 23:36:42


      חייכת אותי, אלומה. ידעתי שהעניינים יסתדרו, ושהגובה שלא יהווה בעיה.

      גם נשותיו של תום קרוז הקטן, השתגעו עליו...

      כשיש ניצוץ, יש תקוה ללהבה.

      תודה ושבוע בכיף !

       

      ניצוץ הוא תקווה ללהבה - מזמינה ממך שיר על זה...אין לי ספק שיהיה להיט!

        14/11/09 23:59:

      צטט: קצפת... 2009-11-14 23:25:45


      תענוג לקרוא אותך!

      תודה על הסיפור כמו בכל שבת..שבוע טוב:)

       

       

      גם אותך!

        14/11/09 23:58:

      צטט: טלי פרי 2009-11-14 23:18:15


      אלומתי,

      את מעולה גם בקוריאנית.

      טלי*

      מסמיקה בתודה!

       

        14/11/09 23:57:

      צטט: דסיקה 2009-11-14 23:10:24


      *מי רואה טלנובלות!

      תודה.

      שבוע טוב.

       

       

      התגובה שלך קטועה. להלן התגובה המלאה - "מי רואה טלנובלות, כשסיפור של אלומה פעם בשבוע מספיק בהחלט....". (למי שלא הבין, אני משפצת גם את התגובות....חחחח)

        14/11/09 23:55:


      iafe ve nechmad

      neshika ve kochav lach

        14/11/09 23:54:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-11-14 22:55:09

      במקרה, אני רואה את הסדרה.הפכת את היוצרות בסיפור שלך. מרגישה בסיפור לשבת, תחושהשל החמצה. תפתיעי אותי  אלומה. תפתיעי.

       

      הפכתי את היוצרות כי כתבתי פרודיה. בכל הטלנובלות הקוריאניות תמיד הגבר הוא במעמד העליון, והאישה - למטה, כאשר הוא מואיל בטובו להושיט לה יד ולהעלות אותה במדרג החברתי. לכן החלטתי להפוך את היוצרות, ושהפעם הגבר יהיה הנחות... אם את אוהבת טלנובלות כמוני, לא הרגשת מופתעת, כי אנחנו כבר ראינו הכול בז'אנר הזה, ודי קשה להפתיע אותנו...

        14/11/09 23:51:

      צטט: debie30 2009-11-14 22:39:41

      אלומה,

      החיים הם טלנובלה,

      וטלנובלה היא החיים,

      לא מכירה את הסידרה,

      הסיפור שלך ממש נהדר.

      שבוע טוב

      דבי

       

      צודקת בול! יותר מדי יורדים על הטלנובלות. אני טוענת שהן לא כל כך דמיוניות....

        14/11/09 23:50:

      צטט: דרך הצבע 2009-11-14 22:30:10


      ועל זה אומרים...

      מצא אישה מצא טוב.....

      יופי של סיפור

      אסתי

      דרך הצבע

      יופי של תגובה!
        14/11/09 23:49:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-11-14 22:21:30

      איך יכלה לעמוד בפני גובה וחיוך מסנוור

      בנוסף לאחד שהוא עקר בית למופת

      רומנטיקה או פרקטיקה?חיוך

       

      רומנטיקה פרקטית או פרקטיקה רומנטית...

        14/11/09 23:48:

      צטט: רמיאב 2009-11-14 22:11:13

      סיפור יפה...

      מוסר השכל...

      אלה תפקידי ומבחני הבעל האידיאלי...

      אחרי המבחן והזובור הוא יידע את מקומו "הנכון"...

      אבל איפה תמצאנה כזה אוצר ??? 

      שבוע טוב,

      רמי

       

       

      שמעתי שמסתובבים כמה אוצרות כאלה, אבל לא יודעת איפה...

        14/11/09 23:48:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-11-14 22:05:17

      אלומה בישלה סיפור לשבת... תענוג לקרוא אותך לסדר

       

       

      העיקר שהיה לך טעים, מותק!
        14/11/09 23:47:

      צטט: נ.ב.א. 2009-11-14 21:45:32

      מחכה כמעט כל שבוע לסיפור המיוחד,

      נהנית מהרבגוניות שלך..

      תודה יקירה.

      לא כ"כ צופה בטלנובלות, את שלך אהבתי ממש.

      שבוע טוב.

      כדאי לך לצפות בטלנובלה הזאת, ולראות איך הפכתי אותה על פיה...(ימי שישי, ויוה פלטינה)

       

        14/11/09 23:45:

      צטט: רפאלה 2009-11-14 21:28:52

      קוסמת המילים שלי...

      את עושה לך חיים קלים..

      אולי תתחילי לכתוב טלנובלות?

      הסיפור שלך כל כך יפה..ונראה לי שאפשר להמשיך עוד פרק...


      23.gif

       

      שלך

      רפאלה

      *

       

      תודה, קוסמת שלי. בדיוק היום אמרה לי אמי שלדעתה סיפור טוב הוא זה שרוצים שיהיה לו המשך...תודה שנתת לי תחושת הצלחה!

        14/11/09 23:44:

      צטט: sari10 2009-11-14 21:23:26

      אלומה!!!*

      ----

      איזה סיפור צוחק

      ואני דווקא ציפיתי שהוא לא ייענה לבקשתה . . .

      הגיע לה קריצה - שתלמד שעור בחיים חיוך

      ---

      ולמשפט:

      לא יכולת לחשוב על סיפור פחות קיטשי? החיים זה לא טלנובלה!
      אוכל להשיב כי הטלנובלות עשויות ממרקם החיים . . .

      ---

      הכתיבה שלך היא "כל כך את".

      מרגישה את האסרטיביות שלך בסיפורים!!!

      איזה כיף לי לקרוא אותך!!! נשיקה

      אכן גם בסיפורים אני לא מצליחה לצאת מעצמי ומהאישיות שלי...כנראה שהתנתקות מוחלטת בין הכותב ליצירתו -בלתי אפשרית...

       

        14/11/09 23:42:

      צטט: אני מיכל 2009-11-14 21:08:41


      הצחקת אותי :)

      צחוק יפה לבריאות...

       

        14/11/09 23:36:


      חייכת אותי, אלומה. ידעתי שהעניינים יסתדרו, ושהגובה שלא יהווה בעיה.

      גם נשותיו של תום קרוז הקטן, השתגעו עליו...

      כשיש ניצוץ, יש תקוה ללהבה.

      תודה ושבוע בכיף !

        14/11/09 23:25:


      תענוג לקרוא אותך!

      תודה על הסיפור כמו בכל שבת..שבוע טוב:)

       

        14/11/09 23:18:


      אלומתי,

      את מעולה גם בקוריאנית.

      טלי*

        14/11/09 23:18:

      נהדרת את...כמדי שבוע ...♥*
        14/11/09 23:10:


      *מי רואה טלנובלות!

      תודה.

      שבוע טוב.

       

      במקרה, אני רואה את הסדרה.הפכת את היוצרות בסיפור שלך. מרגישה בסיפור לשבת, תחושהשל החמצה. תפתיעי אותי  אלומה. תפתיעי.
        14/11/09 22:45:

      אוהבת לקרוא אותך

      שבוע טוב

      טלי*

        14/11/09 22:39:

      אלומה,

      החיים הם טלנובלה,

      וטלנובלה היא החיים,

      לא מכירה את הסידרה,

      הסיפור שלך ממש נהדר.

      שבוע טוב

      דבי

        14/11/09 22:30:


      ועל זה אומרים...

      מצא אישה מצא טוב.....

      יופי של סיפור

      אסתי

      דרך הצבע

        14/11/09 22:28:

      יופי של סיפור.

      *

        14/11/09 22:21:

      איך יכלה לעמוד בפני גובה וחיוך מסנוור

      בנוסף לאחד שהוא עקר בית למופת

      רומנטיקה או פרקטיקה?חיוך

        14/11/09 22:12:

      אהבתי את הסיפור.

      שבת שלום.

      *

        14/11/09 22:11:

      סיפור יפה...

      מוסר השכל...

      אלה תפקידי ומבחני הבעל האידיאלי...

      אחרי המבחן והזובור הוא יידע את מקומו "הנכון"...

      אבל איפה תמצאנה כזה אוצר ??? 

      שבוע טוב,

      רמי

       

      אלומה בישלה סיפור לשבת... תענוג לקרוא אותך לסדר
        14/11/09 21:45:

      מחכה כמעט כל שבוע לסיפור המיוחד,

      נהנית מהרבגוניות שלך..

      תודה יקירה.

      לא כ"כ צופה בטלנובלות, את שלך אהבתי ממש.

      שבוע טוב.

        14/11/09 21:42:
      רומנטית אחת!
        14/11/09 21:28:

      קוסמת המילים שלי...

      את עושה לך חיים קלים..

      אולי תתחילי לכתוב טלנובלות?

      הסיפור שלך כל כך יפה..ונראה לי שאפשר להמשיך עוד פרק...


      23.gif

       

      שלך

      רפאלה

      *

        14/11/09 21:23:

      אלומה!!!*

      ----

      איזה סיפור צוחק

      ואני דווקא ציפיתי שהוא לא ייענה לבקשתה . . .

      הגיע לה קריצה - שתלמד שעור בחיים חיוך

      ---

      ולמשפט:

      לא יכולת לחשוב על סיפור פחות קיטשי? החיים זה לא טלנובלה!
      אוכל להשיב כי הטלנובלות עשויות ממרקם החיים . . .

      ---

      הכתיבה שלך היא "כל כך את".

      מרגישה את האסרטיביות שלך בסיפורים!!!

      איזה כיף לי לקרוא אותך!!! נשיקה

        14/11/09 21:23:

      ממש טלאנובלה

      שבוע טוב.

       

        14/11/09 21:08:

      הצחקת אותי :)