יהי זיכרו ברוך    

במורד המדרגות

בהמשך השביל

מעבר לכמה עשרות שיחי קוצים

בקצה הטרסה, המשקיפה אל המסגד

שני מטר למטה בקו ישר

בתוך ציפה לבנה

שוכב הכלב שלי  

**

נשתול פה קטלב, אתה אומר

ואני מייחלת שתמעד לתוך הבור שחפרנו

כאילו עץ ישנה את מה שקרה 

 **

הרצפה מתריסה בעירומה

השטיח שהיה, נזרק

המוות פה

האם ניתן, אבל באמת, להתרגל

לנוכחות הזאת?  

 **

שלוש שעות

הצלחתי לא לחשוב עליך

ואז קמתי מהספה  

**

יש קרע בבית החזה שלי

אם תדחוף יד פנימה

תגלה שחסר איבר חיוני   

** 

מילים מילים מילים

אין בן דבר

ובן יש קול  

**

קולות משאית מהתלים בי, 

החוצה,

מעבר לחדר הזה,

עם השטיח המרופט,

הספות הכחולות,

ערמת הטישואים המגולגלים לידי כדורים של וורוד- לבן,

והאישה שמבקשת ממני

להרפות ממך

כי אינך.