סיפורים מהאי הפרטי שלי
פוסטים פופולאריים
-
רק הפחד מת
1/10/09 | 982 צפיות
-
אלוהי המונדיאל
14/6/10 | 922 צפיות
-
בדיוק בזמן ש...
24/8/09 | 812 צפיות
-
"הוד מלכותו, יורשה לי לפקפק? "
13/6/09 | 659 צפיות
-
שוּפְרֳא דֵשוּפְרֳא
15/6/09 | 554 צפיות
-
"אף פעם לא היה לי 0.45 "
4/9/09 | 2224 צפיות
פוסטים אחרונים
- תלוי איך מסתכלים 29/6/11
- קעקוע של סיפור 20/7/10
- שלוש מחשבות 13/7/10
- אלוהי המונדיאל 14/6/10
- הרהורים סביב השולחן 26/3/10
- עושה ריסטרט 15/11/09
עושה ריסטרט
| שבת בצהריים אני יושבת בבית קפה. קריית חורשים בצפון, אני מוקפת חברים. כולם אוכלים, שותים מדברים ונהנים. מה לא נהנים?רק מנהלים שיחה תרבותית וכמה בדיחות. על מה זה היה? המצב במדינה? הסרט החדש של טרנטינטו? המופע החדש של אביתר בנאי... לא ממש זוכרת. את הדעות שלי הגדרתי כגבב שטויות לא מנומקות. מדהים איזה פער קיים בין איך שאנשים תופסים את עצמם ובין איך שרואים אותם העולם. תמיד חשבתי שהתשובה הנכונה בעבורי היא כשהמוח שלי דל בחמצן ,מה שמרגיש לי באותו הרגע. אני נהנית להתווכח לעיתים, באופן ידידותי ומנומס. ופתאום אני מוצאת את עצמי יושבת מול פרצופיהם הפגועים של האהובים עליי ונופל לי האסימון: כן, כן הדבר הקטן המתכתי עם החריץ באמצע שמשתחל לאיטו עד שיורד למטה. אני מפלצת "צדק" שימו לב המילה " מנומס" לא הופיע במשפט של נפילת האסימון ואת התובנה חטפתי כמו בוקס בבטן. זה קורה שאני נותנת לאמונה שלי תוקף להיצמד למציאות-מדומה. במקרה זה "צדק" אינו הדבר הנהדר הזה שעושים בבית המשפט, אלא זה הצדק הקטנוני שלי אולי אני צריכה לשתוק לפעמים ולא להסתבך במילים. נדיבות הלב שלי לא יכולה לקחת משהו של מישהו אחר.ואם אתה נותן דבר למישהו אחר זה לא באמת על חשבונך. זה קורה לי ,מפני שהמקום שאני הכי אוהבת הוא בדרך כלל המקום בו אני נמצאת.
שלוש חודשים של ניסיון חדש על קו ר"ג- יבנה קריירה בדיונית שהסתיימה ברגע אחד. כאשר החלטה אגרסיבית אחת משנה לי מסלול חדש לא מוכר . הודות למקבלי ההחלטה אני והוא, כמובן. אחד כזה ששולח הרבה אי-מיילים בשעה מהבלקברי שלו, מוטרף כזה וקדחתני. מזל שאני לא טיפוס מידיי נוסטלגי כי אני עכשיו מתחילה שוב מחדש. חשבתי שמפלצת השוויון הגיע גם אליי, כן אני מוכנה לקבל הכול, אבל אף אחד לא ייקח את "כוכב הצדק" שלי, זה האנטיתזה המוחלט שלי של ה-בסדר-מה כבר יקרה ?! ההחלטות שלי לפעמים כלואות בטירה רחוקה ,לא תמיד הן משתחררות והדברים נעשים מעצמם וע"י אחרים. מוזר איך המציאות מחלחלת בסוף גם לאחרון התוהים. הלוואי ויכולנו להמשיך לשגות באשליות, אבל כנראה שהמציאות חזקה מכל דמיון מודרך מראש. משום שדווקא כאשר עולם כמנהגו נוהג, על רקע המונוטוניות של הזמן החולף, אני יכולה לגשת אל הנפש שלי הרחק מהמשברים הגדולים ורגעי השיא, ניסיונות וטעייה, עליה וירידה כל אלה מתמסרים אל שיחה פנימית שחושפת את התנועה הכנה ביותר של עצמי.
לאט לאט אני יוצאת מהגומחה העמוקה של הנפש המופרעת שלי. סתם, בצחוק. כשעלה בראשי הרעיון להתחיל שוב מחדש וללחוץ על כפתור ה"ריסטרט" , אני מדמיינת את זה כספר זיכרונות המכיל את הרשימה השחורה שלי, אבל הפעם עם הנחיות מתוקנות להתנהגות נכונה, מתי כן ומתי לא.כזו שתתמלא בתשוקות חדשות, זיונים, החלטות, אהבות, בחירות,רצונות ... אין לי רגשות בושה, ואני לא מפעילה יותר צנזורה על עצמי אני פותחת את הפה.לשתוק? אני ? לא שומרת יותר בבטן. אלו החיים שלי, והם חייבים להיתרגם ולהיות כדי שתהיה להם משמעות. אני לא מתעניינת בשעשועים, בחבישת מסכות יפות, בעשיית רושם. אני לא מקשטת את החיים שלי. כנות היא תנאי הכרחי ושם אני נמצאת. את האכזבות המרוסקים שלי אני משאירה מאחור גם כשהם נראים בתכתובות הסמסים שלי אני דואגת למחוק כל פעם ש"הסמסונג" שלי גוער בי שנגמר לו הזיכרון .למרות שלחלקן יש הארד קופי בראשי.זה זיכרון כירורגי חד אבחנה, תמיד מאפשר לי לגולל את סודותיי הכמוסים של היומיום, של תנועת העולם העובר, על הבדידות שצפונה בה, כפירת הגוף ותשוקת הנפש.
סבא שלי ז"ל היה אומר :" שבחיים צריך להתקדם כמו נהיגה בתוך רכב. מסתכלים תמיד במראה האחורית אבל הדרך היחידה להתקדם היא עם המבט קדימה".. כי להתחלה אין סוף!
שבוע טוב ! |
תגובות אחרונות
-
gil gol
בתגובה על יצירת המופת שלי
-
נקודה ירוקה
בתגובה על ירושלים 11.7.11
-
נקודה ירוקה
בתגובה על תלוי איך מסתכלים
-
DramaQueen
בתגובה על קעקוע של סיפור
-
behind blue eyes
בתגובה על בשמלה אדומה בלי צמות
-
rangil
בתגובה על שלוש מחשבות
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איש חכם היה סבא שלך...
:)
למה מלחמה? אני בעד שלום ..ואם כבר מלחמה אז שיהיה "מלחמת כריות" ;-)
לצערנו הרב, אנחנו נולדים טיפשים ומתים חכמים ..ושם זה כבר לא ממש תורם
שמחה שקפצת לביקור
חג שמח
למה אנשים מתווכחים / דנים / מדברים על דברים שאין סיכוי שאף אחד מהצדדים ישנה את דעתו.
בערך כמו מלחמת הביצורים במלחמת העולם ה-I. שבו במשך שנים אף אחד לא זז מהשוחה שלו.
חכם סבא שלך.
למה התובנות הללו לא מגיעות אלינו בגיל 16 אלא, אולי, בגיל 61?
חג שמח :).
כנות אה?!
הלוואי שהאנשים הקרובים לנו שחיים אתנו\סביבנו ביום יום יהיו באמת כנים עם עצמם
ואח"כ אתנו. כנות בעיניי זו חוויה סינרגטית שמטרתה לממש את האמת הפשוטה שלך...
נכון, אין על זה!! ;-))
מסתתרת ? אני ? מה פתאום ...חח...מצחיקולה
נשיקות אירית וסופ"ש מדהים
טוב לשמוע ממך
כשהכנות והאמת הם נר לרגליך
אתה חי את החיים האמיתיים
ואין עליהם!
.
.
וסבא'לה ז"ל צדק מאוד
.
התגעגעתי אליך י'מסתתרת
את יודעת לכל אדם יש את הנרטיב שלו, כנראה שאנחנו נמצאות על אותו ציר זמן
ובאותו סרט רק במקומות שונים...
ולא משנה אם לרכב יש בו הכל: גג, אוויר, מקום,בטיחות, נוחות, תחכום, יופי ומנוע טוב..העיקר שיניע ויסע קדימה ;-)
חייכת אותי!!
לא יודעת איך, אבל כנראה שאנחנו מסונכרנות בתקופה האחרונה,
לא פתחתי לי פוסט משלי, עשית זאת בשבילי ותודה שכך על הדרך.
כנראה שישנם דברים שלא חשוב כמה תהייה כנה לגבם,
מישהו אחר "יוכיח" לי שאני לא כנה מספיק כי...כי זה נוח להאמין כך.
אז קדימה, הפעלתי אחרייך מנועים :
בחיים צריך להתקדם כמו נהיגה בתוך רכב. מסתכלים תמיד במראה האחורית אבל הדרך היחידה להתקדם היא עם המבט קדימה".. כי להתחלה אין סוף:))
איזה סבא חכם היה לך.הודות לסבא !
תודה
:-)
ומישהו הציע לי שעדיף גם לא ללחוץ על הברקס....
יאללה...אני נוסעת
:-)
שבחיים צריך להתקדם כמו נהיגה בתוך רכב.
מסתכלים תמיד במראה האחורית
אבל הדרך היחידה להתקדם היא עם המבט קדימה"..
כי להתחלה אין סוף!
סבא שלך היה חכם, ובמשפט תימצת את התשובה לכל הפלונטר:)
והייתי מוסיף... לא לשכוח להתבונן גם לצדדים. סתם ככה כדי להינות מהדרך!
סבא שלי ז"ל היה אומר :" שבחיים צריך להתקדם כמו נהיגה בתוך רכב. מסתכלים תמיד במראה האחורית אבל הדרך היחידה להתקדם היא עם המבט קדימה".. כי להתחלה אין סוף!
אני חושב שסיכמת את הפוסט הזה בציטוט הכי טוב שיכול להיות, הציטוט של סבך ז"ל.
אומרים שכוח ההתנגדות זו "ה" דרך לשינוי .....אז תתנגד מותק !!!
כנות , אופטימיות לשמא ..לא כולם אוהבים להשתמש בה
ומעדיפים אותם בד"כ שם...
אני אתך בובה!
אני נגד התמיד
:)
נכון!
לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט במצב..והמצב והזמן קובע את גורלנו.
אני בעד התחדשות..שמובילה להתרגשות וסקרנות כל פעם מחדש
כמיהה ללא צפוי .
עכשיו מסקרן אותי ..איזו דלת חדשה תיפתח בפניי
אמממ....
:-)
שבוע נהדר גם לך!!
אני מאמינה שצריכים לסמוך על החושים וניצול הזדמנויות ופחות במזל.
כנות ולהיות מה שהננו זו תוכלת החיים...
לזכור שחיים מתוך מחשבה נוסטלגית עלולים להוביל אותנו לשקיעה לכן , אני בוחרת
להפסיק לעשות מה שמצפים ממני ולהיות-מי שאני!!
שבוע נפלא יקירה ..תודה על הפירגון ;)
אני תמיד בעד הכנות,
גמ אמ לפעמימ עדיפ שהיא לא תהיה שמ :)
לפעמים צריך לעשות "ריסטרט"
לא תמיד זה כי אנחנו רוצים,
לפעמים זה כי דברים גרמו לכך
אבל הגעתי למסקנה שלא משנה מתי,
ה"ריסטרט" הזה עושה רק טוב...
שבוע נפלא מותק... (-:
*
אני לא מקשטת את החיים שלי. כנות היא תנאי הכרחי ושם אני נמצאת.
אהבתי.
אם כי, למדתי שהכנות שלי היא בעיקר ביני לביני ולא תמיד אלה שסביבי ראויים/מוכנים/יכולים
להכיל את המתנה הנפלאה הזו.
למדתי, שלנצור את לשוני...לחפון את רחשי לבי...להסות...לשתוק!
זו מעלה שאין גדולה ממנה.
או..בלי להגזים
זו עוצמה!
שבוע-טוב, טלי/ה
(השם האהוב עלי, זהו שמה של אחותי)