כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    עלבון וירטואלי

    16 תגובות   יום ראשון, 15/11/09, 06:02

    בניגוד גמור לרוב בני האנוש אינני חובב את הספאמים שמציפים את תיבת הדואר שלי.

     

    מכיוון שמדובר בבעיה מאוד נדירה מצאתי את עצמי מחפש דרכים קריאטיביות להתמודד עם המטרד.

     

    בין שאר האמצעים שנוסו כתבתי  הזהרה בפרופיל שלי, אבל כלום לא ממש עזר.

     

    הבעיה התפתחה למימדי ענק ומשפיעה על חיי הפרטיים, עד כדי כך שפתחתי נטיה מגונה ובלתי רצונית להעיף חברים שלא שולטים בעצמם.

     

    אני מנסה להשתלט על עצמי גם כי זה ממש מנהג מרושע וגם כי אני מאבד חברים במהירות מסחררת. החלטתי לפחות לתת הזדמנות שניה.

     

    וכך לאחר לקיחת ווליום כתבתי את המכתב הבא:

     

     

    ציטוט: איתמר פרחי

     כפי שכתוב בפרופיל שלי אני לא מעריך את השיטה הזאת של קידום בלוגים.

     

    במידה ואת לא מסוגלת לשלוט על עצמך אני אבקש שתורידי אתי מרשימת החברים שלך.

     

    בברכה,

    איתמר

     

    ציפיתי כמובן לבקשת סליחה או לכל הפחות להורדה מחוצפת מרשימת חבריה ללא כל תגובה אבל המציאות היתה הרבה יותר כואבת.

     

    לא רק שהוסרתי מרשימת החברים אלא שגם הוספתי לרשימת החסומים.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/11/09 20:49:

      רילקס בייבי
        15/11/09 18:24:

      צטט: איתמר פרחי 2009-11-15 18:09:45

      צטט: חץ עין נץ 2009-11-15 11:02:05

      יש לי פתרון נהדר.

      אני במסגרת מספר הפרעות נפשיות שאני סובל מהן יש אחתש אני מתבייש להודות בה אבל אין בררה...

       

      אני מודה שזה מוזר  אבל אני אוהב בעקרון דואר זבל. אבל יש גבול לכמויות לא?  אני לא ארד אתך לעומק המחלה אני רק אדגים לך את הסימפטומים בכך שזה כפי הנראה קשור גם לעובדה שאני אוהב לנהוג בRUSH HOUR ולפעמים שיהיה יוצא לי הג'ננה הייתי יורד לאוטו בניו יורק בשישי ככה ב4:30 ועושה סיבוב קטן נגיד FDR ברולקין ברידג וחזרה ואותו הדבר אולי גם בקווינס בורו. אני מניח שאני אחד האנשים היחדיים שלפעמים היה נוהג ממידטאון לאפר ווסט סיד דרך הלואור איסט סיד  לFDR כל הדרך מסביב יורד ביציאה האחרונה לפני הGWB יורד חזרה בווסט סיד היווי עד 57 וחזרה דרך ברודואי  ל108 . זה ככה היה לוקח קצת זמן אבל בדרך הייתי שומע רדיו ומדבר בטלפון ועוד כמה דברים. פה בתל אביב אין בעצם אף פקק טוב שאפשר להיגרע איתו ושאני תקוע בפקק זה כשאני ממהר ואז אני מתעצבן עוד יותר ולא נירגע. לא שזה חשוב רק כאילוסטרציה. 

      אז תאר לך שגם לי נמאסו עלי הספאמים הללו מה שמראה שהבעיה באמת חמורה.  פה זה בכלל אסון בלתי ניתן לתאור. יש איזה חמישה שישה אנשים אתה למשל בינהם שאני דווקא רוצה שתעשה לי ספאם בכל פעם שאתה מעלה פוסט והם אף פעם לא שולחים,  אבל דווקא יש לי עוד כמה מאות חברים  וחברות "אמיתים"  שמתוכם כמה עשרות מרגישים צריכים גופניים מיוחדים בכל פעם שהם כותבים הגיג לשתף אותי בחדשה המרעישה ויש אפילו כאלה שהם לא חברים  שלי אבל טורחים להודיע לי על האירוע הכי אני אוהב את אלה שמודיעים שלוש פעמים. 

      בדואר הרגיל זה לא בעיה כל שנה שנתיים אני עובר כתובת דואל. ועם המאזינים סליחה. אבל  פה אין שום דרך למנוע את זה ומכתבים מהסוג שכתבת ברור שיענו בצורה הזאת ולחסום הרי אני לא חוסם. ככה שחוץ מכמה פתרונות טכנולגים שאם הפלטפורמה הזאת היה לה צורה של משהו  רציני היו יכולים להיות מיושמים 1 2 3 אבל זה אני ואתה כבר הבנו שזה לא  יקרה , אז יש לי בעבורך פיתרון נפלא שעזר לי כבר הרבה זמן.

      למחוק ולהתעצבן למחוק ולהתעצבן. ככה עד שאתה גומר למחוק. 

       

      תנסה תיראה שזה עוזר.

       

       

       אני מעדיף את הטילטולים של השב"כ מאשר פקק בניו יורק.

       

      ההבדל בין ניו יורק לתל אביב זה שאצלכם זה לא רק מעצבן אלא גם חם. אם יש סיבה לא לחזור לארץ זה הפקקים החמים האילו שבהם המזגן מתחיל לקרטע מרוב שחם לו. זה מעצבן אותי אפילו לחשוב על זה.

       

       

       

       אין בעיה. אפשר גם וגם...

        15/11/09 18:22:

      צטט: ענת** 2009-11-15 15:21:37

      לי אין בעיה עם כאלה שכותבים פעם בשבוע ושולחים אלי לינק.

      אותי מטריפים אלה שכותבים שני פוסטים ביום ושולחים לי מייל עם קישור.

      אני פשוט מתעלמת.

       

       

      אם כל מי שברשימת החברים שלי היה שולח לי לינק בשבוע הייתי מקבל בערך 40 ליום. אם הייתי מקבל 40 ליום הייתי מתעלם מכולם ולעולם לא פותח את תיבת הדואר כאן.

       

      מכיוון שכך זה אומר שמדובר בסוג של מרפקנות מכוערת שמיועדת להשתלט על תשומת הלב שלי ולנצל את זה שהרוב עומדים בתור יפה כדי להדחף. אין מעשה מכוער מזה לדעתי.

        15/11/09 18:19:

      צטט: Yaeli_Berlin 2009-11-15 14:09:41


      כתבת מאוד בגסות. לכן התגובה מאוד מתקבלת על הדעת.

       

      הפכת חבר לאויב ועל מה?

       

      ששלח לך לינק חברי כדי שתקרא פוסט חדש?

       

      אני מקבלת המון פרסום על בלוגים חדשים מחברים וגם מלא חברים

       

      ואני מבינה שזה רוח האתר, שאנשים כותבים כדי שיקראו אותם.

       

      ואתה יודע מה? אני אפילו משתדלת לקרוא וגם לככב בירוק שאני אוהבת את התוכן.

       

       

       

      אין שאלה על זה שאני גס רוח נוראי אבל נשאלת השאלה למה בכלל הם רוצים להיות חברים שלי ?

       

      הרי כתוב לי בפרופיל שני דברים, האחד זה שאני חושב שכולם חרות והשני זה שאני לא אסבול לינקים אפילו לשירים. 

       

      מי גס יותר, אני או מי שקרא את הפרופיל שלי ועדיין שלח לי שיר ?

       

      אני לא חושב שהעבודה שלי זה לקרוא ולככב את החברים שלי, יש לי שיטות משל עצמי לקרוא את מי שמעניין אותי. אני לא צריך "עזרה".

        15/11/09 18:10:

      צטט: איתי פורמן 2009-11-15 13:33:05

      אני ממש לא מבין למה לאנשים כל כך חשוב לשלוח פרסום ברשימות תפוצה. מי שרוצה לקרוא את הדברים שלהם יודע לעשות את זה ומי שלא רוצה, רק מתעצבן מזה. התופעה לא ברורה לי.

       

       אני חשבתי שאני היחידי שמתעצבן....

        15/11/09 18:09:

      צטט: חץ עין נץ 2009-11-15 11:02:05

      יש לי פתרון נהדר.

      אני במסגרת מספר הפרעות נפשיות שאני סובל מהן יש אחתש אני מתבייש להודות בה אבל אין בררה...

       

      אני מודה שזה מוזר  אבל אני אוהב בעקרון דואר זבל. אבל יש גבול לכמויות לא?  אני לא ארד אתך לעומק המחלה אני רק אדגים לך את הסימפטומים בכך שזה כפי הנראה קשור גם לעובדה שאני אוהב לנהוג בRUSH HOUR ולפעמים שיהיה יוצא לי הג'ננה הייתי יורד לאוטו בניו יורק בשישי ככה ב4:30 ועושה סיבוב קטן נגיד FDR ברולקין ברידג וחזרה ואותו הדבר אולי גם בקווינס בורו. אני מניח שאני אחד האנשים היחדיים שלפעמים היה נוהג ממידטאון לאפר ווסט סיד דרך הלואור איסט סיד  לFDR כל הדרך מסביב יורד ביציאה האחרונה לפני הGWB יורד חזרה בווסט סיד היווי עד 57 וחזרה דרך ברודואי  ל108 . זה ככה היה לוקח קצת זמן אבל בדרך הייתי שומע רדיו ומדבר בטלפון ועוד כמה דברים. פה בתל אביב אין בעצם אף פקק טוב שאפשר להיגרע איתו ושאני תקוע בפקק זה כשאני ממהר ואז אני מתעצבן עוד יותר ולא נירגע. לא שזה חשוב רק כאילוסטרציה. 

      אז תאר לך שגם לי נמאסו עלי הספאמים הללו מה שמראה שהבעיה באמת חמורה.  פה זה בכלל אסון בלתי ניתן לתאור. יש איזה חמישה שישה אנשים אתה למשל בינהם שאני דווקא רוצה שתעשה לי ספאם בכל פעם שאתה מעלה פוסט והם אף פעם לא שולחים,  אבל דווקא יש לי עוד כמה מאות חברים  וחברות "אמיתים"  שמתוכם כמה עשרות מרגישים צריכים גופניים מיוחדים בכל פעם שהם כותבים הגיג לשתף אותי בחדשה המרעישה ויש אפילו כאלה שהם לא חברים  שלי אבל טורחים להודיע לי על האירוע הכי אני אוהב את אלה שמודיעים שלוש פעמים. 

      בדואר הרגיל זה לא בעיה כל שנה שנתיים אני עובר כתובת דואל. ועם המאזינים סליחה. אבל  פה אין שום דרך למנוע את זה ומכתבים מהסוג שכתבת ברור שיענו בצורה הזאת ולחסום הרי אני לא חוסם. ככה שחוץ מכמה פתרונות טכנולגים שאם הפלטפורמה הזאת היה לה צורה של משהו  רציני היו יכולים להיות מיושמים 1 2 3 אבל זה אני ואתה כבר הבנו שזה לא  יקרה , אז יש לי בעבורך פיתרון נפלא שעזר לי כבר הרבה זמן.

      למחוק ולהתעצבן למחוק ולהתעצבן. ככה עד שאתה גומר למחוק. 

       

      תנסה תיראה שזה עוזר.

       

       

       אני מעדיף את הטילטולים של השב"כ מאשר פקק בניו יורק.

       

      ההבדל בין ניו יורק לתל אביב זה שאצלכם זה לא רק מעצבן אלא גם חם. אם יש סיבה לא לחזור לארץ זה הפקקים החמים האילו שבהם המזגן מתחיל לקרטע מרוב שחם לו. זה מעצבן אותי אפילו לחשוב על זה.

       

       

        15/11/09 15:21:

      לי אין בעיה עם כאלה שכותבים פעם בשבוע ושולחים אלי לינק.

      אותי מטריפים אלה שכותבים שני פוסטים ביום ושולחים לי מייל עם קישור.

      אני פשוט מתעלמת.

        15/11/09 14:09:


      כתבת מאוד בגסות. לכן התגובה מאוד מתקבלת על הדעת.

       

      הפכת חבר לאויב ועל מה?

       

      ששלח לך לינק חברי כדי שתקרא פוסט חדש?

       

      אני מקבלת המון פרסום על בלוגים חדשים מחברים וגם מלא חברים

       

      ואני מבינה שזה רוח האתר, שאנשים כותבים כדי שיקראו אותם.

       

      ואתה יודע מה? אני אפילו משתדלת לקרוא וגם לככב בירוק שאני אוהבת את התוכן.

       

       

       

       

       

       

       

       

        15/11/09 13:33:
      אני ממש לא מבין למה לאנשים כל כך חשוב לשלוח פרסום ברשימות תפוצה. מי שרוצה לקרוא את הדברים שלהם יודע לעשות את זה ומי שלא רוצה, רק מתעצבן מזה. התופעה לא ברורה לי.
        15/11/09 11:02:

      יש לי פתרון נהדר.

      אני במסגרת מספר הפרעות נפשיות שאני סובל מהן יש אחתש אני מתבייש להודות בה אבל אין בררה...

       

      אני מודה שזה מוזר  אבל אני אוהב בעקרון דואר זבל. אבל יש גבול לכמויות לא?  אני לא ארד אתך לעומק המחלה אני רק אדגים לך את הסימפטומים בכך שזה כפי הנראה קשור גם לעובדה שאני אוהב לנהוג בRUSH HOUR ולפעמים שיהיה יוצא לי הג'ננה הייתי יורד לאוטו בניו יורק בשישי ככה ב4:30 ועושה סיבוב קטן נגיד FDR ברולקין ברידג וחזרה ואותו הדבר אולי גם בקווינס בורו. אני מניח שאני אחד האנשים היחדיים שלפעמים היה נוהג ממידטאון לאפר ווסט סיד דרך הלואור איסט סיד  לFDR כל הדרך מסביב יורד ביציאה האחרונה לפני הGWB יורד חזרה בווסט סיד היווי עד 57 וחזרה דרך ברודואי  ל108 . זה ככה היה לוקח קצת זמן אבל בדרך הייתי שומע רדיו ומדבר בטלפון ועוד כמה דברים. פה בתל אביב אין בעצם אף פקק טוב שאפשר להיגרע איתו ושאני תקוע בפקק זה כשאני ממהר ואז אני מתעצבן עוד יותר ולא נירגע. לא שזה חשוב רק כאילוסטרציה. 

      אז תאר לך שגם לי נמאסו עלי הספאמים הללו מה שמראה שהבעיה באמת חמורה.  פה זה בכלל אסון בלתי ניתן לתאור. יש איזה חמישה שישה אנשים אתה למשל בינהם שאני דווקא רוצה שתעשה לי ספאם בכל פעם שאתה מעלה פוסט והם אף פעם לא שולחים,  אבל דווקא יש לי עוד כמה מאות חברים  וחברות "אמיתים"  שמתוכם כמה עשרות מרגישים צריכים גופניים מיוחדים בכל פעם שהם כותבים הגיג לשתף אותי בחדשה המרעישה ויש אפילו כאלה שהם לא חברים  שלי אבל טורחים להודיע לי על האירוע הכי אני אוהב את אלה שמודיעים שלוש פעמים. 

      בדואר הרגיל זה לא בעיה כל שנה שנתיים אני עובר כתובת דואל. ועם המאזינים סליחה. אבל  פה אין שום דרך למנוע את זה ומכתבים מהסוג שכתבת ברור שיענו בצורה הזאת ולחסום הרי אני לא חוסם. ככה שחוץ מכמה פתרונות טכנולגים שאם הפלטפורמה הזאת היה לה צורה של משהו  רציני היו יכולים להיות מיושמים 1 2 3 אבל זה אני ואתה כבר הבנו שזה לא  יקרה , אז יש לי בעבורך פיתרון נפלא שעזר לי כבר הרבה זמן.

      למחוק ולהתעצבן למחוק ולהתעצבן. ככה עד שאתה גומר למחוק. 

       

      תנסה תיראה שזה עוזר.

       

        15/11/09 07:46:

      צטט: אחר40 2009-11-15 07:24:13

      אני מבקש ואחר כך מוחק

       

      לכן מימדי הספאם אצלי קטנים למדיי 

       

       בד"כ אני מוחק, לפעמים מבקש

       

      דווקא לבקשות יש שיעור הצלחה לא מבוטל בד"כ.

        15/11/09 07:44:

      צטט: flicker 2009-11-15 07:10:01

       

      איתמר - הפטנט הוא התמדה.

      וגם דובר על זה רבות - אישור זהיר של בקשות חברות.

       

      בסוף תראה  את האור :)

       

      אני מאשר ללא הבדל דת צבע או מין.

       

      אני גם מוחק באותה מהירות בד"כ, אבל לפעמים יש לי יסורי מצפון :)

        15/11/09 07:24:

      אני מבקש ואחר כך מוחק

       

      לכן מימדי הספאם אצלי קטנים למדיי 

        15/11/09 07:10:

       

      איתמר - הפטנט הוא התמדה.

      וגם דובר על זה רבות - אישור זהיר של בקשות חברות.

       

      בסוף תראה  את האור :)

        15/11/09 06:17:

      צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2009-11-15 06:10:59


      יש לפעמים תגובות לא פרופורציונליות...

       

      אתמול חבר ניסה להסביר לי שתגובות כאלה יכולות לנבוע מכל מיני דברים

      אבל זה לא משנה את התגובה שזה יכול להעליב...

       

       

       

      באמת שאני מנסה לרסן את עצמי :)

       

       


      יש לפעמים תגובות לא פרופורציונליות...

       

      אתמול חבר ניסה להסביר לי שתגובות כאלה יכולות לנבוע מכל מיני דברים

      אבל זה לא משנה את התגובה שזה יכול להעליב...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איתמר פרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין