קורונה
פוסטים אחרונים
- כמו העץ גם אדם נגדע 15/1/14
- פרק יג' יומן בשליחות 15/4/10
- פרק יב' יומן בשליחות 12/4/10
- פרק יא' יומן בשליחות 10/4/10
- פרק י' יומן בשליחות 8/4/10
- פרק ט' יומן בשליחות 6/4/10
ארכיון
מסך ומחיקה
בדרך כלל תחילה נקבע הנושא, יופי...עצב...אהבה...רעיון מופשט... או תערובת של נושאים. כל יצירה, אם במלל, או בצבע - היא כלי, ולעיתים המטרה מוגדרת... המיועד לעורר חוויה חד-פעמית מיוחדת ושונה, לגעת בנימים החשופים או אולי הנעלמים מעין, לפני זמן מה, קבלתי מתנה מחברתי היקרה מירה, צילום של כתב ידה המקורי של רחל המשוררת, שיר מוכר היטב ומצוטט לא אחת, "רק על עצמי". התרגשותי הגדולה נבעה מהעובדה שבכתב-יד זה ניתן לחדור אל עולמה הפנימי, המאוד אינטימי של רחל. ניתן לראות את כתב ידה, לזהות את לבטיה וניסיונותיה של רחל המשוררת לאמר את האמת שלה במדויק מאוד. אפשר ממש לחוש על הדף את האינטנסיביות של כתיבתה, את מאמציה...
את השתקותיה אל השתקותי, הרחקותיה אל הרחקותי בחרתי ממבחר שיריה הידועים וצררתי אותם בצרור אל צבעי.
רחל המשוררת 1890-1931
"רחל נחשבת אחת המשוררות המקובלות על שוחרי השירה העברית. שירתה תופסת מקום נכבד בתרבות העברית, נלמדת דרך קבע בבתי-הספר, ומושרת רבות במפגשי שירה בציבור.שיריה, שליחם לא נס עם הזמן, מצטיינים בתמציתיות ובבהירות, למרות שפתם הגבוהה המבוססת על השפה המקראית. נושאיהם מגוונים, אך אפשר לומר שכולם "יוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב".רבים משיריה הולחנו בידי טובי המלחינים העבריים, ביניהם נעמי שמר, שהלחינה את השיר "כנרת", ויהודה שרת, אשר הלחין בין היתר את השיר "ואולי לא היו הדברים מעולם" ואת "שי" - שירהּ היחיד שזכתה רחל לשמוע מולחן."[6] ויקיפדיה.
כחלק בלתי נפרד מהפוסט ניתן לראות את הקולאז' "איני רואה אותו אבל אני זוכרת"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1321857
"ששוני הזעיר"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1329020
"בגני נטעתיך"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1347512
"באחד גלגולי"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1351040
"לא שרתי לך"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1353481&p=0
רק על עצמי
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1372233
עם רדת היום
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1397212
אתם מוזמנים לצפות להנאתכם. אסתר שמיר
|
תגובות (66)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לכל המבקרים
מילינה יקרה!
תודה לך!!
למילים הטובות, לתגובתך וכוכבך
אסתר
לשירת ירח יקרה!
תגובתך היא שירה! שירה נוגה וחכמה.
גם אני חשה כך כלפי רחל, ומה שהיא מסמלת בדרכה אל נופיה הראשוניים של הארץ המיוסרת הזו.
תודה לך
לתגובתך וכוכבך
אסתר
תודה על הפוסט היפיפה.
היא הייתה אישיות תמה עם לב גדול שביר ושבור
לב ונשמה שהזכירו ומזכירים את נימי העצב ורגישותם של אנשים שחיו פה
כוחה המילולי חיבר בין תחושות ורגישות האנשים אל אופיים הנוגה של נופיה הפתוחים והראשוניים של ארץ ישראל.
לכל המבקרים והמככבים
אסתר שמיר
לצלילי הלב היקרה!
השתנו הזמנים, "אין זכר למחיקות ולסודות" כפי שאת אומרת.
אין זכר להתחבטויות ולפעמים אפילו נשכח המקור, או נקודת המוצא של השיר.
האם זה טוב? האם זה רע? נשאיר את השאלה הזאת פתוחה...
תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך
שבת שלום
אסתר
לאנטון היקר!
סוד הוא בעיני המחיקה. אישית, יש לי "בעייה" עם מחיקות.
חבל שאינך מגלה לנו מהבנותיך.;)
תודה לך לתגובתך המחמיאה וכוכבך.
שבת שלום
אסתר
לנעמה היקר!
זה קורה לפעמים ששולחים תגובה ועד שהיא מגיעה ליעדה היא "נבלעת" אי שם. אני מכירה זאת מניסיון אישי לצערי. לא פעם הייתי צריכה לכתוב את תגובתי שוב וזה דווקא לא מצא חן בעיני... לכן, תודה לך נעמה שטרחת לכתוב שוב את תגובתך.
אני שמחה שהחזרתי לך מעט מתחושותיך הראשוניות לשיריה של רחל. את רואה נעמה שגם המחיקות הן דרך להתקרבות, להזדהות ולחשיפת "הפנים" של המשורר/ת.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
שבת שלום
אסתר
לדורית היקרה
כמה טוב שאת באה לבקר ולברך!
תגובתך מחמיאה מאוד ומעודדת... חיממת את לבי.
לא היה ספק בלבי שאת מכבדת את פרטיותו של האדם, המבקרים בבלוג שלך רואים ומזהים זאת היטב.
שבת שלום יקירתי
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
הלנה היפה והיקרה!
חביבתי! עכשיו גילית לעין כל את "סודותיך" את תהליך היצירה שלך.
ומה שאת מספרת לנו על דרך כתיבת השירים שלך, דוקא תומך בתיאור התהליך שהעליתי... את כותבת, "רב השירים שלי התחילו משורה שהסתובבה לי בתודעה" זה בדיוק ה"רעיון" שאני מדברת עליו... לפעמים זו שורה... לפעמים מילה שמקפלת בתוכה נושא. ואחר כך את בונה את ה"שלד"..."בוחנת"... ומתלבטת...
בתגובתך הקודמת ציינת את האגו... ובעניין זה הייתי רוצה להרחיב ולומר ששיר הוא לא תמיד אגו, לפעמים הוא ההפך מכך ונקרא לו "אנטי אגו" לא תמיד האגו הוא נקודת המוצא.
התגובה שלך הרשימה אותי מאוד, בניסוחה וחוכמתה!
תודה לך על ההתייחסות הרצינית.
לתגובתך וכוכבך.
אסתר
ותראי אסתר
היום עם המקלדת אין ולא יהיה זכר לסודות:)
הכול במחי העכבר או המקש נמצא מעל פני המסך
לפעמים זה כל כך אכזרי שאפילו אני לא מכירה את השיר שמחקתי כתבתי ומחקתי שוב
הוא משתנה לי בין רגע מבין קצות אצבעותיי
פוסט יפה ומסקרן
:)
תודה לך יקרה
יופי של פוסט... תודה למחיקה שרשמה בפני כל כך הרבה הבנות...
אנטון
מאד מתפלאה על עצמי - אני זוכרת שקראתי את הפוסט הזה לפני כמה זמן. אבל לא רואה את עקבותי. משונה.
פעם רחל היתה משוררת אהובה במיוחד עלי. אחר כך, לא אהבתי את תכניה הכנועים, הסובלים.
והיום החזרת לי מעט מהרגש הראשוני שהיה לי - באמצעות "המחיקות"
*
נעמה
אסתר יקרה,
חוזרת על עצמי בכל פעם אבל,,,
זו האמת. נהנת, אוהבת להגיע לביקור,
תמיד אני קוראת משהו מעניין או רואה ציור
המפעיל את דימיוני. אוהבת מאוד לבקר.
ומאוד אהבתי את שמירת הפרטיות של רחל.
חבל שאנשים אנשים מבינים עד כמה זה חשוב
לשמור על פרטיות האדם.
כל טוב וסופ"ש נפלא
דורית
אני רוצה להצטרף לדבריה של צ.ה. רמזתי בקצרה בתגובה שלי, שאצלי הכתיבה לא מתחילה מרעיון, אז אולי כאן המקום להרחיב מעט. אצלי, כל שיר אסתר, מבקש לעצמו את דרך הכתיבה שלו. בדיוק כמו שהפסל קיים כבר בתוך האבן והפסל תפקידו להסיר את העודפים, כך גם השיר. הוא קיים ומתגלה באופנים רבים אל המשורר. רב השירים שלי התחילו משורה שהסתובבה לי בתודעה ולא הניחה לי, מכאן אני צריכה להחליט האם ללכת אחרי השורה או לסגת. לרב אני הולכת איתה וממשיכה וכך מתגלה לי השיר. רק אחרי שכל השלד של השיר מוכן כבר אני בוחנת מה יש לי כאן, מה הנושא וכאן מתחיל תהליך העבודה הקשה ביותר, המחיקות, התיקונים, המבנה וכל יתר התחומים שהם מושכלים, אותם ניתן ללמוד אבל לפני כן בא השיר ומתגלה בפני. מעולם לא התחלתי לכתוב על "נושא" שרציתי לכתוב. זה תמיד יוצא מאולץ ולא אמיתי.
תודה
לאה
אסתר יקרה, הבאת לנו הפעם פוסט מעולה במיוחד על המשוררת הכי אהובה בארץ, משוררת שהיא קונצנזוס. תהליך הכתיבה אותו תארת החל מנושא, הוא לא נחלת כל הכותבים, על כל פנים אצלי זה מתחיל אחרת, אבל לא אכנס לזה עכשיו. אדם יוצר מתוך האגו שלו ומתוך נסיון עם התלמידים שלי בסדנאות כתיבה, הדבר הכי קשה זה ללמד אותם למחוק. אדם שיודע למחוק פשוט מרכין את האגו שלו בפני היצירה ומגיע למחיקה, זה מה שאנחנו רואים בדף שהבאת לנו משירה הידוע של רחל, המחיקות. בולטות כל כך חזק, אנו רואים את רחל כנועה בפני היצירה שלה ובנמיכות רוח מוחקת את מילותיה.
תודה אסתר על עוד פוסט מרתק מאוד
תודה ו*
לאה
לצבע השרב היקרה!
הפעם אני חייבת להתחיל דווקא במילה תודה!
ולענינינו;-
אני מציינת את "הזרימה" במילים קצת אחרות, אני קוראת לכך "דילמה", כי הכתיבה לא תמיד "זרימה" אבל לעולם זו תהיה דילמה.
לצערי אין באפשרותי להעתיק מתוך עצמי... אבל זה כתוב בערך כך;
"לאחר ההחלטה לכתוב, מגיעה הדילמה, אשר בה אפשר לכלול את ההגיון, הצליל, צירופי דימויים, האורך...משקעים שעולים" וכו'
כ"כ נוצרים דיאלוגים מענינים ובעלי השפעה כאשר היצירה משתחררת ועומדת למבחנם של אחרים.
צבע השרב היקרה!
תודה לך מאוד להתייחסותך הרצינית.
אסתר
לרבקה היקרה!
תודה לך על המילים הטובות והכוונה הטובה.
תודה לתגובתך וכוכבך
אסתי
שמחה בשמחתך ילדה יקרה!
שיהיה לך לילה קסום.
אסתר
ליריתוש יקרה!
אין ספק שרחל היא משוררת עדינת רגש ושברירית, כל מילה שלה נכתבה בדם לבה... ובמילותיה היא מצליחה להעביר את הקוראים מימי חול לימי יופי והבנה חדשה. הערכה רבה יש לי כלפי יוצרים של אמת וצנעה, אמנים שהצער היה מנת חלקם והאהבה נר לרגליהם.
תודה לך ליריתוש לתגובתך וכוכבך
אסתר
אני מתכוונת לכך שהתהליך עצמו אינו מובנה
הוא לא נקבע מראש באופן מודע
וגם אם לפני יש איזושהי נקודת התחלה
הרי שבזרימה עצמה (הן בכתיבה, הן בציור, הן בצילום)
מתווספים אליה דברים נוספים.
אחרי שהיא מוגמרת והאמן מתבונן
הוא מגלה את כל השכבות
הוא מנהל דו-שיח עם יצירתו
כשהיא מתפרסמת ברבים
היא מנהלת מגוון דיאלוגים
עם כל אינדיבידואל שקורא/מביט/מתבונן
ועם עולמו
כל זה על קצה המזלג...
וטוב שהעלית את הנושא היקר הזה
בהוקרה, צ"ה
לרויטל היקרה!
כבודו של אדם חשוב לי. בחירתו וסודו הם חלק מכבודו.
תודה לך ששמת לב לדבר הזה, ושגם לך איכפת בכל הנוגע לשמירת סודות. בעיני זה דבר בסיסי כבוד האדם.
תודה לך לתגובתך וכוכבך.
אסתר
לטובה היקרה!
המחיקה היא רבת משמעויות ופנים. וכל מחיקה היא עולם ומלואו.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
צבע השרב היקרה!
אם את מתכוונת לכך שלפני ההתחלה, האדם עובר סערות נפש ומתחבט בהן זה מובן מאליו.
ובכלל, אני מוכנה ללמוד ממך בהערכה רבה...
תודה לך לתגובתך
אסתר
פוסט יפה ורגיש הבאת בטוב וענווה..
תודה אסתי יקרה
תודה על הקישור, אכן מרתק!
יום נפלא אסתר יקירתי.
כפי שרחל הביעה בנימים העדינות ביותר את הרגשות, כך את מבטאת את רגשותייך כלפיה -
וזה קסמו וחינו של התוכן הזה, אותו כתבת ביראת כבוד ואהבה אל אחת המשוררות הנפלאות ביותר שקמו לנו.
ועל אלו תבואי על הברכה, הערכה מכל הלב וגם על התודה, שאת מזכירה לנו מי היא הייתה.
אסתי יקרה
כל כך אהבתי את איך שכבדת אותה, לא חשפת את פרטיותה גם אם זה יכול היה לעניין רבים.
סודה שמור אצלך באהבה. מוגן.
יום מקסים :)
ברייקי יקרה,
דיברתי על השורות הללו שכתבת:
בדרך כלל תחילה נקבע הנושא,
יופי...עצב...אהבה...רעיון מופשט...
או תערובת של נושאים.
אחר כך מגיעה הדילמה של בניית השיר,
הגיונו הפנימי, מקצבו, צליליו, צירופי דימוייו,
אורך השיר. צריך שייקרא כמובן בנשימה אחת,
ויחד עם זאת לא ארוך מדי, לא קצר מדי.
זה לא הולך ככה...
לצבע השרב היקרה!
ניכר בך שאת דוברת מנסיון.
על פי הבנתי, אם משורר רוצה שהשיר יקרא, אין דרך אחרת אלא לגשת אל דף הנייר או אל מסך המחשב. רק כך הוא יכול להתבונן ביצירתו המוגמרת ולאפשר לאחרים לחוות חוויה באמצעות השיר שכתב. אם השיר לא יכתב איפה שהוא, לא ישמר דבר מהשיר.
יופי נוסף נקשר אל השיר אם עוד אנשים מעבירים את השיר דרך הפריזמה שלהם. ככל שרבים האנשים הקוראים אותו השפעתו של השיר מתרחבת ומעמיקה.
תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך.
אסתר
רחל היא אחת המשוררות האהובות עליי
זה יפה לראות את האותנטיות הזו
זה מקרב אל האדם שהייתה
יצירה היא כלי.
לא תמיד ניגש היוצר אל הדף, אל כן הציור, או אל כל
'כלי' אחר - בידיעה.
אחרי שמתהווה שיר, ציור, צילום
מתבונן האמן על המוגמר
ופנימה, אל תוך עצמו
דו-שיח...
היופי שביצירה הוא שכל אדם נוסף שמתבונן בה
מתבונן מתוך עולמו שלו, ועל ידי כך, יוצר לה משמעות נוספת
היום, בעידן הטכנולוגי, מרענן לראות כתב-יד
תודה ברייקי יקרה, צ"ה
לאורית היקרה!
תמיד שמחה להצטרפותך!
לא אאכזב אותך {אני מקווה}. ההמשך יבוא...
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לשרי היקרה!
זרי פרחים זו החולשה שלי!
תודה לך מאוד!
לפרחים, לחייכנים המעונבים ולכוכבים.
אסתר
לאליקו היקר!
לכל מילה משמעות שונה, מסקרן לדעת מה נמחק , מה השתנה... איך השיר היה במקור ואיזה משמעות הועדפה על ידה.
נכון שהיום בגלל המקלדת לא ניתן לראות תיקונים שכאלה, ואני זוכרת את הימים שמזכירה כתבנית נבחנה אם המסמכים שהיא מדפיסה הם ללא טעויות, ואם חלילה היו, היה צורך להדפיס מבראשית.
נוסטלגיה...
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לבלהה היקרה!
מסכימה אתך שזה מסמך מרגש, המאפשר לקלף רבדים סמויים מעין הקורא. כמו שאת אומרת "ולהיווכח בהולדתו של שיר".
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
מצטרפת לתגובות .
מסוקרנת ,
אנא המשיכי ..
תודה .
יפה מאוד
שרי*
אסתר, הכללתן של המחיקות היא זו המוסיפה את האותנטיות לעבודה שלך. הרי באותם ימים אנשים עשו את מרבית עבודות ההכנה וניסוחים בכתב ידם, ומי מאתנו לא מבצע תיקונים והערכות מחדש למה שכבר כתבנו. באותם ימים גם לא היה דבר כמו טיפקס או נוזלי תיקון אחרים.
יופי של עבודה.
"בכתב-יד זה ניתן לחדור אל עולמה הפנימי, המאוד אינטימי של רחל. ניתן לראות את כתב ידה, לזהות את לבטיה וניסיונותיה של רחל המשוררת לאמר את האמת שלה במדויק מאוד. אפשר ממש לחוש על הדף את האינטנסיביות של כתיבתה, את מאמציה..."
אכן מרגש מאד לראות את הדף האותנטי עם המחיקות ולהווכח איך שיר נולד...
תודה שהבאת, אסתר!
לצ'רי היקר!
ההנאה כולה שלי! התגובות שלך חכמות, רציניות, אמינות, חבריות.
גם אני לומדת ממך ומנועם הליכותיך.
תודה לך
אסתי
לאורית היקרה!
זו גם הנחתי, שמשורר או כל יוצר רואה ביצירתו האחרונה את יצירתו המוגמרת, אותה הוא רוצה להציג בפני הציבור להעמידה למבחן הקורא ובאמצעותה לגעת בתחושותיו.
לכן אורית יקרה לא חשפתי את סודותיה, אבל בכל זאת מעניין לראות עד כמה רחל מחקה ושינתה כל שיר שלה עד אשר הוא הוגש לדפוס.סוג של כניסה אל עולמה האוד פרטי.
תודה לך אורית יקירתי לתגובתך וכוכבך
אסתי
שירה חמודתי היקרה!
כמה טוב!
הנה גם את משוררת, ובלי תפארת, ביקורך אצלי מחמם ומשמח את לבי !
תודה לך יפתי לתגובתך וכוכבך
חיבוק
אסתי
אסתי היקרה!
תמיד כשאני מגיע לקרוא אחד הפוסטים שלך אני נהנה כי,
אני תמיד לומד משהו חדש,
תמיד מקבל זוית ראיה חדשה על הנושאים הנדונים,
תמיד מעמיקה בחקר ומביאה ידע ממקורות שונים.
המשיכי בזה ואני אהנה.
צ'רי
רחל היתה משוררת מופלאה...
יש משהו מקסים ומסקרן בניסיון להבין את תהליך היצירה - והמילים המחוקות ודאי מסייעות בכך !
אבל - מן הסתם, כל יוצר היה מעדיף שלא לחשוף את מה שהעדיף לזרוק ולהסתיר - ויפה שכיבדת את בחירתה של רחל !
תודה, אסתר, על פוסט מרתק ומחכים - ובוודאי על הבאת שיר של רחל.
מי שמביאה ל"קפה" חומרים משל רחל המשוררת, ראויה אצלי לגדולה ולתפארת !!!
לדבי היקרה!
תודה לך דבי לתשומת הלב שאת מקדישה לכל מילה!
כתבתי כפי שבאמת אני חשה ותאמיני או לא, שורות אלה נכתבו ללא מחיקות. אני מאמינה בעוצמת הספונטניות.
תודה לך דבי לתגובתך וכוכבך
אסתר
לאפרת היקרה!
רעיון מצוין! אנו יכולות לקבוע פגישה בארכיון של מפלגת העבודה!, בטוח שיש שם מה לבדוק... ולבלוש...
תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך
אסתר
אסתר,
מאוד מרגשים הדברים שכתבת,
צירפתי את מחיקותיה בענווה אל מחיקותי
את השתקותיה אל השתקותי,
הרחקותיה אל הרחקותי
בחרתי ממבחר שיריה הידועים וצררתי אותם בצרור אל צבעי.
וכה נפלא שיש ברשותך את כתב היד של רחל.
אני רואה שעברת לעבודות בילוש מזדמנות :)) אהבתי את השילוב של השיר עם הציור שלך. מאוד הרמוני ביחד. (וגם אני מתה מסקרנות, אז כנראה שאצטרך לעלות לרגל לארכיון מפלגת העבודה :))
לזה בדיוק התכוונתי בהיבטים הייחודיים,
ההתבוננות במחיקות,
המחשבה מה היא חשבה, במה התלבטה.
היבט מעניין.
ואיתך נצור הסוד.
אריאדנה היקרה!
שיריה של רחל הם מושא הערצה לרבים מאוד, לא פלא שגם את שבויה בקסמם.
מצאתי מספר שירים שמבטאים היטב את הגיגי, לכן החלטתי ליצור עמם יצירה שתהיה לי נגיעה אישית בהם.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
חיבוק
אסתי
סיקרנת אותי עכשיו מאוד.
רחל היא המשוררת הנערצת שלי, ומזדהה מאוד עם שיריה.
תודה.
בת יוסף יקרה!
אילו זה היה הסוד שלי ברצון הייתי מגלה לך אותו.
אך לדאבון לב מדובר בסוד של אחר, ועוד סוד של רחל המשוררת... אז אבקש את סליחתך...אבל, נודע לי שיהודית גילתה את סודותיה
וחוץ מזה רשמתי למעלה את הקישור לארכיון של מפלגת העבודה, הם בוודאי יעזרו לך לפענח את הסוד.;)
תודה לך יקירה לתגובתך וכוכבך
אסתר
את הסוד המעניין ביותר לא חשפת והשארת אותי מסוקרנת.
מאד יפה השילוב של יצירתך בכתביה.
ליהודית היקרה!
כמה חביב מצדך!!!;)
ובמחשבה שנייה, אולי עוד תתחרטי הלילה, אפשרי גם מחר ותגלי לי סוד קטן?
תודה לך יהודית לתגובתך וכוכבך
אסתר
לרותי היקרה!
נכון! ישנם ציירים שעושים כך,
אלא שבמקרה זה אני רוכשת כבוד כה רב לכל מילה של רחל המשוררת עד שאין לי עוז למחוק את מה שהיא לא רצתה שימחקו.
יש לי קושי במחיקות... להוציא סיטואציה בה אני מתייחסת אל הטקסט כאל כתם צבע .
תודה לך רותי לתגובתך וכוכבך
אסתר
שרי יקירתי!
ההנאה שלך היא שמחת לבי.
חשבתי שתתיחסי יותר לנושא המחיקה מבחינה פילוסופית... מעניין להביט גם מהבחינה הזו.
תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך
אסתי
תודה לך לתגובתך הנדיבה וכוכבך.
שבוע טוב ומבורך
אסתר
לשיר היקרה!
אהבתי את נדיבות לבך וקולמוסך.
מפני שאת אוהבת לנבור בהסטוריה הנה הקישור לארכיון מפלגת העבודה של אפשר למצוא עוד מכתב ידה של רחל.
http://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://archive.fav.co.il/users/40148/119867533450112204.jpg&imgrefurl=http://archive.fav.co.il/4303996_%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2599_%25D7%25A8%25D7%2597%25D7%259C_%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25A8%25D7%25AA&h=550&w=383&sz=56&tbnid=dp_bZeRJYVIp4M:&tbnh=133&tbnw=93&prev=/images%3Fq%3D%25D7%25A8%25D7%2597%25D7%259C%2B%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25A8%25D7%25AA&hl=iw&usg=__2zGkFvCowLuSE8B1wTSKif0RKvo=&ei=cCEAS92hF9CN_AaiubyYCw&sa=X&oi=image_result&resnum=16&ct=image&ved=0CDMQ9QEwDwמסך מחיקה מעניין הפוסט שלך
רק רציתי להגיד לך שמעבר למילים ולתחושות בשיריה של רחל גיליתי את כל הסודות
ולא אגלה לך
תודה על רגע של הנאה*
מעניין ויפה.
ישנם ציירים המציירים על הכתוב ומוחקים אותו בהתאם לרצונם.-
הציירת הירושלמית תרצה שהציגה לפני כחודשיים בבית האמנים בירושלים.
אסתי יקרה,
נהניתי לקרוא את ההיבטים הייחודיים שאת מביאה.
יש לך צורת התבוננות מעניינת!*
אסתר יקירתי
אהבתי מאוד! את הפוסט הזה...
גם אני אוהבת לנבור בהיסטוריה...כל כך רציתי להגדיל כדי לראות את המחיקות(:
עיצבת כל כך יפה...הפוסט המושלם לשעת בוקר זו.
תודה ושבוע מבורך!