בדרך כלל תחילה נקבע הנושא, יופי...עצב...אהבה...רעיון מופשט... או תערובת של נושאים. כל יצירה, אם במלל, או בצבע - היא כלי, ולעיתים המטרה מוגדרת... המיועד לעורר חוויה חד-פעמית מיוחדת ושונה, לגעת בנימים החשופים או אולי הנעלמים מעין, לפני זמן מה, קבלתי מתנה מחברתי היקרה מירה, צילום של כתב ידה המקורי של רחל המשוררת, שיר מוכר היטב ומצוטט לא אחת, "רק על עצמי". התרגשותי הגדולה נבעה מהעובדה שבכתב-יד זה ניתן לחדור אל עולמה הפנימי, המאוד אינטימי של רחל. ניתן לראות את כתב ידה, לזהות את לבטיה וניסיונותיה של רחל המשוררת לאמר את האמת שלה במדויק מאוד. אפשר ממש לחוש על הדף את האינטנסיביות של כתיבתה, את מאמציה...
את השתקותיה אל השתקותי, הרחקותיה אל הרחקותי בחרתי ממבחר שיריה הידועים וצררתי אותם בצרור אל צבעי.
רחל המשוררת 1890-1931
"רחל נחשבת אחת המשוררות המקובלות על שוחרי השירה העברית. שירתה תופסת מקום נכבד בתרבות העברית, נלמדת דרך קבע בבתי-הספר, ומושרת רבות במפגשי שירה בציבור.שיריה, שליחם לא נס עם הזמן, מצטיינים בתמציתיות ובבהירות, למרות שפתם הגבוהה המבוססת על השפה המקראית. נושאיהם מגוונים, אך אפשר לומר שכולם "יוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב".רבים משיריה הולחנו בידי טובי המלחינים העבריים, ביניהם נעמי שמר, שהלחינה את השיר "כנרת", ויהודה שרת, אשר הלחין בין היתר את השיר "ואולי לא היו הדברים מעולם" ואת "שי" - שירהּ היחיד שזכתה רחל לשמוע מולחן."[6] ויקיפדיה.
כחלק בלתי נפרד מהפוסט ניתן לראות את הקולאז' "איני רואה אותו אבל אני זוכרת"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1321857
"ששוני הזעיר"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1329020
"בגני נטעתיך"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1347512
"באחד גלגולי"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1351040
"לא שרתי לך"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1353481&p=0
רק על עצמי
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1372233
עם רדת היום
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1397212
אתם מוזמנים לצפות להנאתכם. אסתר שמיר
|