וכדי להבהיר היטב במה מדובר, אצטט מדבריו שפורסמו היום בעיתון "הארץ". ציטוט: בעת מלחמה מי שלא נלחם בכל ליבו ובכל נפשו יש עליו קללת ארור אם הוא מונע חרב מדם, כשהוא חס על האויב במקום שלא צריך לחוס על האויב. ארור מי שבמלחמה חס על האויב.

דעתי היא שאנשים האומרים דברים חשוכים ומזעזעים כגון אלה שציטטתי לא יכולים לייצג את המדינה בפני העולם הנאור, שלאחרונה החל להטיל ספק בניקיון כפינו. והאיש הזה, ועוד רבים מדי כמוהו, בדרך כלל כוהני דת, אך לא רק, הם עובדי מדינה שמקבלים שכר מהמדינה. לא רק יהודים, ישנם גם מוסלמים כאלה, לא פחות גרועים.

ואני שואל, מדוע משלם המסים צריך לממן כוהני דת, צרכי דת. מי שרוצה לעסוק בדת והבליה, שישלם את הוצאותיו מכיסו הפרטי. המדינה צריכה לממן ביטחון, חינוך, בריאות, רווחה לחלשים ותשתיות - נקודה. כל יתר צרכי הקיום אנשים צריכים לעבוד ולשלם עבורם. 

בכל הארצות הנאורות, הליברליות, הדת מופרדת מהמדינה. מי שצריך אנשים כמו תת-אלוף עמיחי רונצקי כדי לקשט את קיומו וליהנות מהמרגליות שפיו מפיק - שישלם לו מכיסו. בדיוק כפי שמשלם כל מי שזקוק ליפות את חייו עם שיריו של משורר, יצירות של ציירים, סופרים, מלחינים, פזמונאים, רוקרים או ראפרים, משלם להם ממיטב כספו, ברצון ובחדווה ולא מצפה מהמדינה שתממן את הנאותיו.

את הצרה הזו, חיוב האזרחים לפרנס את הדת וצרכניה, הביא בן גוריון על ישראל ביום הקמתה כדי לקבל את תמיכתם בשלטונו ללא מצרים. את הטעות הזו של בן גוריון ישלמו כנראה מאות דורות של ישראלים ולא יצליחו לחיות חיים חופשיים מהמועקה של הדת על חייהם.