כותרות TheMarker >
    ';

    ניתוח התנהגות

    ארכיון

    חינוך בכל מצב, גם במצבים מאתגרים.

    32 תגובות   יום ראשון, 15/11/09, 12:21


      במהלך יומנו, ישנם מצבים רבים בהם רצונותינו כהורים מתנגשים עם רצונותיו של ילדינו. בעוד ילדנו רוצים דברים שהם אוהבים כאן ועכשיו, אנו ההורים מצפים מהם כי הם ימתינו בסבלנות לזמן מתאים יותר (אחרי הכנת שיעורי הבית, אחרי החזרה מבית הספר, כשיהיה לנו כסף וכו'). 

    כהורים, חשוב לנו כי ילדנו יעסוק בפעילויות שונות ומגוונות במהלך היום (שיעורים, קריאה, סידור חדר, אכילה, שינה)  ולא רק בפעילות מועדפת כמחשב. 

    מצבים בהם רצונותיו של בננו באים בקונפליקט עם אמונותינו החינוכיים, הם טבעיים וכמעט בלתי נמנעים.

    על אף שהילד מבין היטב את השיקולים העומדים מאחורי בקשותינו וסירובנו לדברים מסוימים ( הוא יודע שזה לא בסדר שהוא מציק לאחיו, שהוא כל היום משחק במחשב וכי השעה מאוחרת), הוא מתקשה לקבל את הסברינו המלומדים וההגיוניים היות שלרוב, הם באים בסתירה לרצונותיו שלו באותו הרגע. 

    הקושי האמיתי של ילדנו הוא בדחיית סיפוקים ולכן, ברגע שאנחנו מסרבים למלא את בקשתו, יש מצב שהוא יתווכח, יכעס, יבכה, ירביץ, יאמר שאנחנו לעולם לא מקשיבים לו ואולי אף יסגור אחריו את הדלת בטריקה או פשוט ישכב על הרצפה מבלי לקום.

    ככל שילדנו צעיר יותר וככל שבמצבים דומים בעבר נכנענו לדרישתיו, מינון, עוצמתו וסוג ההתנהגות גדולים יותר.

    במהלך קונפליקט עם בננו, אנו זקוקים לכל עוצמות הנפש הקיימות בנו ע"מ להתמיד בבקשתנו ולא להיכנע לרצונותיו למרות התנהגויותיו ותגובותיו הלא נאותות.

    כפי שציינתי קודם לכן, הוא מבין את הרציונל שעומד מאחורי דברינו, אך הוא מתקשה לתרגמו להתנהגות הולמת. פעמים רבות, הקושי שלנו להתמודד עם התנהגויותיו ואמירותיו של בננו, גורם לנו להישבר ובעצם להיכנע לדבר שאין אנו מסכימים לו.

    ישנן מס' סיבות שבעקבותיהן או מתקשים לעמוד אל מול הלחצים אותם מפעיל ילדנו:

    ילד חולה - כאשר ילדנו סובל מבעיות בריאותיות כלשהן אנו כהורים, מנסים כמיטב יכולתו לפנק אותו, כביכול כפיצוי על סבלו הנובע ממצבו הרפואי. הרבה יותר קשה לנו לעמוד מול סירובו של בננו לקבל את בקשותינו החינוכיות וההגיוניות וכמעט תמיד אנו נענים לבקשותיו גם אם אנו מאמינים שהן סותרות את צרכיו החינוכיים.

    גירושי ההורים - כאשר הורים נימצאים בתהליך גירושין, קיימים אצלם רגשי אשם והלקאה עצמית כלפי סבלם של הילדים ולכן הם ניכנעים ללחציהם ומתקשים להציב גבולות ולאוכפן. כאשר הילד עצוב (באופן טבעי ממהמצב בין ההורים ומהגירושין עצמם) חלק ניכר מההורים מוותרים מראש על דרישותיהם ואף מנסים לפצות ולקנות את אהבתו ותמיכתו של הילד ע"י נתינה בלתי פוסקת וכניעה לרצונותיו באשר הם.

     

    היעדרות מהבית- פעמים רבות אנו כהורים עובדים שעות  רבות מחוץ לבית וילדנו נאלצים במשך שעות להיות לבדם או בהשגחתו של מבוגר אחר. מחקרים מראים כי רגשי האשם על היעדרותנו  גורמת לנו להימנע מעימותים חינוכיים כאשר ילדנו מתקשים לקבל את בקשותינו ואנו הופכים ליותר מתירנים.  

     

    אבחון הילד ותיוגו - אנו כהורים נוטים לפעמים "לתרץ" עבור ילדנו את התנהגויותיו בדרכים שונות: "הוא אובחן כסובל מ- ADHD ולכן הוא מתנהג באימפולסיביות ובתוקפנות". "אנחנו צריכים להקל עליו ולהימנע  מדרישות כי הוא לא מסוגל לשלוט בהתנהגויותיו". "הילד אובחן כגאון והשיעורים משעממים אותו ולכן ברור שהוא מפריע, צריך לאתגר אותו יותר". מבלי לשים לב (ולפעמים לאחר שימת לב)  אנו מקבלים בהבנה את התפרצויותיו כלפינו, נימנעים מלהכניסו ללחצים מיותרים ומאפשרים לו לקבל את רצונותיו גם כאשר אלה אינם תואמים את צרכיו החינוכיים ולעיתים אף מסכנות אותו.  

    במצבים אותם ציינתי או במצבים מאתגרים אחרים חשוב שנקפיד על עקרונותינו החינוכיים וניפעל ליישומם: חינוך ילדינו לדחיית סיפוקים, איפוק, סובלנות, הבלגה ושליטה עצמית, ע"מ שבסופו של דבר ילדנו ייצא נישכר (למרות שבהתחלה באופן טבעי הוא מתקשה לדחות סיפוקים ואין הוא רואה בהתנהלותנו דבר חיובי).  

    ב ה צ ל ח ה  ל כ ו ל נ ו ! 

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/12/09 16:33:

      צטט: צדק2557 2009-12-03 20:29:26

      בניין בונים מהיסודות.

      אם היסודות לא חזקים, כל הבניין יתמוטט,

      כך גם ילד,

      אם מטמיעים בו יסודות יציבים,

      אם שומרים בנאמנות על החוקים והגבולות

      הילד יודע שיש לו משהו ברור להתנהל מולו

      הוא מקבל יציבות,

      הוא מרגיש שיש דמות דומיננטית שאפשר לסמוך עליה

      ואין מה לעשות,

      גם ילד, וגם אדם בוגר כשהוא מרגיש מישהו גדול ליידו הוא  נותן לו כבוד ונוטה להקשיב לו,

      כשאנחנו מגדילים מישהו, יש לנו יכולת לקבל ממנו מרות,

      אם הוא קטן בעיננו, נזלזל בו.

      אם ההורים יתנו לילד הרגשה של גדולים ואחראים באמת

      הוא ירגיש זאת ויסמוך עליהם ויקבל את רצונם מתוך הבנה.

       

      כולנו זקוקים להגדרות וגבולות בחיינו,

      בלי זה אין לנו רצפה לדרוך עליה..

      תארי לך מה היה קורה אם לא היו שמים לנו מסגרת באשראי בבנק?

      לא היה לנו גבול לבזבוזים,

      לא היתה לנו יכולת להנות מלהשיג משהו, כי הכל היה מושג..

      גבול הוא דבר טוב, עד שהוא  הופך להיות בטבע שלנו

      ואז כבר לא זקוקים ל"גדול" שיגביל אותנו.

       

      נהניתי...

       

       

      ואני נהנתי אף יותר מתגובתך המורחבת ומדוגמאותייך המסבירים נפלא את הדברים אליהם התכוונתי :)

      ת ו ד ה. 

        3/12/09 20:29:

      בניין בונים מהיסודות.

      אם היסודות לא חזקים, כל הבניין יתמוטט,

      כך גם ילד,

      אם מטמיעים בו יסודות יציבים,

      אם שומרים בנאמנות על החוקים והגבולות

      הילד יודע שיש לו משהו ברור להתנהל מולו

      הוא מקבל יציבות,

      הוא מרגיש שיש דמות דומיננטית שאפשר לסמוך עליה

      ואין מה לעשות,

      גם ילד, וגם אדם בוגר כשהוא מרגיש מישהו גדול ליידו הוא  נותן לו כבוד ונוטה להקשיב לו,

      כשאנחנו מגדילים מישהו, יש לנו יכולת לקבל ממנו מרות,

      אם הוא קטן בעיננו, נזלזל בו.

      אם ההורים יתנו לילד הרגשה של גדולים ואחראים באמת

      הוא ירגיש זאת ויסמוך עליהם ויקבל את רצונם מתוך הבנה.

       

      כולנו זקוקים להגדרות וגבולות בחיינו,

      בלי זה אין לנו רצפה לדרוך עליה..

      תארי לך מה היה קורה אם לא היו שמים לנו מסגרת באשראי בבנק?

      לא היה לנו גבול לבזבוזים,

      לא היתה לנו יכולת להנות מלהשיג משהו, כי הכל היה מושג..

      גבול הוא דבר טוב, עד שהוא  הופך להיות בטבע שלנו

      ואז כבר לא זקוקים ל"גדול" שיגביל אותנו.

       

      נהניתי...

       

        28/11/09 11:44:


      קרן פוסט מעניין כרגיל, כל יום לומדים משהו חדש :)

       

      אגב אני מכירה גם מבוגרים שלא יודעים לדחות סיפוקים :))))

        28/11/09 08:11:

      צטט: שולה החתולה 2009-11-20 16:54:54

      קרן,

      את צודקת 100%.

      אני בעד חינוך למרות הכל.

      ואת זה אני אומרת גם כאמא גרושה, וגם כילדה של הורים גרושים, וגם כאמא לילד עם ADHD.

      הבן שלי ניתן לחינוך ועוד איך. ואני מצליחה לשלב גם פינוקים, גם חופש (בגבולות סבירים) וגם חינוך.   

       

      כל הכבוד לך!

      זו בהחלט הדרך...חינוך תוך שמירה על איזון בין החינוך והפינוקיםחיוך

       

        28/11/09 08:09:

      צטט: shira_22 2009-11-20 16:43:25


      עוד אין לי ילדים....

      אבל אני לומדת ממך כל פעם מחדש...

      תודה יקרה.

      ושבת טעימה

      היי שירה,

      אני שמחה שאת מצליחה ללמוד מהפוסטי שלי.

      אני באמת מאמינה שגם אם אין לך עדיין ילדים, עוד יהיו בעתיד :) וחוץ מיזה, יש בטח אחיינים...

      שבת שלום

       

        20/11/09 16:54:

      קרן,

      את צודקת 100%.

      אני בעד חינוך למרות הכל.

      ואת זה אני אומרת גם כאמא גרושה, וגם כילדה של הורים גרושים, וגם כאמא לילד עם ADHD.

      הבן שלי ניתן לחינוך ועוד איך. ואני מצליחה לשלב גם פינוקים, גם חופש (בגבולות סבירים) וגם חינוך.   

       

        20/11/09 16:43:


      עוד אין לי ילדים....

      אבל אני לומדת ממך כל פעם מחדש...

      תודה יקרה.

      ושבת טעימה

        19/11/09 10:06:

      צטט: irisoded 2009-11-18 17:44:28

      מסכימה איתך מאוד שבעידן של מיידיות, כאן ועכשיו, חינוך לדחיית סיפוקים הוא חשוב מאין כמוהו. נ כ ו ן ...:) למרות שגם אנחנו המבוגרים לעיתים רוצים הכול כאן ועכשיו, מיומנות דחיית הסיפוקים היא הכרחית.

      יפה הבהרת ומיקדת את הדיאלוג החשוב הזה בינינו לבין ילדינו. ת ו ד ה

       

       

        18/11/09 17:44:

      מסכימה איתך מאוד שבעידן של מיידיות, כאן ועכשיו, חינוך לדחיית סיפוקים הוא חשוב מאין כמוהו.

      יפה הבהרת ומיקדת את הדיאלוג החשוב הזה בינינו לבין ילדינו.

        17/11/09 10:34:

      צטט: מאיה113 2009-11-16 19:02:03

      כוכב

      המון לומדת מהפוסטים שלך

      תודה מהלב.

      תודה לך! על המשובחיוך

       

        17/11/09 10:33:

      צטט: The Horse Whisperer 2009-11-16 16:52:38

      כותבת כתמיד מחכימה

      תודה

      חיוךכיף לשמוע, ת ו ד ה.

       

        17/11/09 10:32:

      צטט: רויטל ברזילי 2009-11-16 13:18:53


      קרן יקרה

      כתבת מקסים :)

      הגבולות האלה הם החלק הפחות נעים בהורות, אך חיוני מאין כמותו...

      המשך שבוע טוב

      בדיוק כמו שכתבת...

      הגבולות הן החלק הפחות נעים בהורות אך בהחלט הכרחי :)

      ילדינו מחפשים את הגבולות הברורים!

      תודה על תגובתך

       

        17/11/09 08:38:

      צטט: Talyashy 2009-11-15 18:29:50

      קרן, מחזקת את דברייך

      ומוסיפה אל לנו לשכוח שההורים ובני המשפחה בבית

      הם המודל לחיקוי הכי קרוב לילדנו ...גם אם נדמה שהם לא שומעים, סופגים מתחקים

      זו טעות..   כמה שאת צודקת. לפני שאנחנו מסתכלים על התנהגותו של הילד...עלינו להסתכל על התנהגותנו אנו וללקבל את ההבנה על התנהגויותיו של ילדנו חיוך

      יישר כוח ובהצלחה!

      :-)

       

       

       

        16/11/09 19:02:

      כוכב

      המון לומדת מהפוסטים שלך

      תודה מהלב.

        16/11/09 16:52:

      כותבת כתמיד מחכימה

      תודה

        16/11/09 13:18:


      קרן יקרה

      כתבת מקסים :)

      הגבולות האלה הם החלק הפחות נעים בהורות, אך חיוני מאין כמותו...

      המשך שבוע טוב

        15/11/09 18:29:

      קרן, מחזקת את דברייך

      ומוסיפה אל לנו לשכוח שההורים ובני המשפחה בבית

      הם המודל לחיקוי הכי קרוב לילדנו ...גם אם נדמה שהם לא שומעים, סופגים מתחקים

      זו טעות..

      יישר כוח ובהצלחה!

      :-)

       

        15/11/09 16:35:

      צטט: לימור ברנע 2009-11-15 16:08:17


      במהלך קונפליקט עם בננו, אנו זקוקים לכל עוצמות הנפש הקיימות בנו ע"מ להתמיד בבקשתנו ולא להיכנע לרצונותיו למרות התנהגויותיו ותגובותיו הלא נאותות.

      אין ספק שזהו החלק הקשה ביותר בהתמודדות שלנו.

      לא להיכנע ולהתמיד . צודקת. חשוב לדעת שלמרות הקושי, זה בהחלט אפשרי...

      יופי של פוסט,

      תודה,

      לימור * תודה לך

       

       

        15/11/09 16:34:

      צטט: אביה אחת 2009-11-15 15:56:10


      קרן יקרה

      תודה על הפוסט המושקע

      אוהבת  לקרוא אותך

      שבוע נפלא

      שבוע נפלא גם לך,

      מחמיא לי שאת אוהבת לקרוא אותי:)

       

        15/11/09 16:08:


      במהלך קונפליקט עם בננו, אנו זקוקים לכל עוצמות הנפש הקיימות בנו ע"מ להתמיד בבקשתנו ולא להיכנע לרצונותיו למרות התנהגויותיו ותגובותיו הלא נאותות.

      אין ספק שזהו החלק הקשה ביותר בהתמודדות שלנו.

      לא להיכנע ולהתמיד .

      יופי של פוסט,

      תודה,

      לימור *

        15/11/09 15:56:


      קרן יקרה

      תודה על הפוסט המושקע

      אוהבת  לקרוא אותך

      שבוע נפלא

        15/11/09 15:50:

      צטט: yamragua 2009-11-15 15:14:37

      צטט: קרן זקוטו 2009-11-15 14:44:43

      צטט: yamragua 2009-11-15 12:29:32

      שלום לקרן נהדרת,

      עוד פוסט של טעם
      הפותח פתח לדיון ולדיאלוג.
      אוהב את הגישה ההסברתית והבהירה.
      חשוב גם לפעמים להיזכר בילדותנו
      ולנסות לגעת בילדנו דרך זיכרון ההרגשה..  נשמע הגיוני, אך לא בטוחה שהבנתי את הכוונה. אתה מתכוון להרגשה שאנחנו חווינו כילדים כשהורינו ביקשו מאיתנו דברים שלא תאמו את רצוננו באותו הרגע?? 
      ברבו לכתיבתך
      תבורכי  ת ו ד ה :)
      חיוך
      יום אור

       

       

      כן,בדיוק..
      לנסות לחוות מחדש את אותן ההרגשות והרצונות,
      עם הניסיון כמבוגרים וכבעלי ניסיון,
      ולהתאים את שרוצים להעביר לילד..

      אוהד, אני חושבת שהיום, אחרי שנים, אני יודעת שלמרות שלא תמיד אהבתי מה שהוריי אמרו לי הם רצו את טובתי והיום, הרבה בזכותם, אני מי שאני..(בעיקר הדברים החיוביים שבי). קריצה

      מה שכן, הניסיון בהחלט יכול ללמד אותי להעביר את המסרים באופן חוויתי יותר ובדרך חיובית שאומרת מה כן עליו לעשות ופחות מה לא...

      תודה שענית על שאלתי.

        15/11/09 15:14:

      צטט: קרן זקוטו 2009-11-15 14:44:43

      צטט: yamragua 2009-11-15 12:29:32

      שלום לקרן נהדרת,

      עוד פוסט של טעם
      הפותח פתח לדיון ולדיאלוג.
      אוהב את הגישה ההסברתית והבהירה.
      חשוב גם לפעמים להיזכר בילדותנו
      ולנסות לגעת בילדנו דרך זיכרון ההרגשה..  נשמע הגיוני, אך לא בטוחה שהבנתי את הכוונה. אתה מתכוון להרגשה שאנחנו חווינו כילדים כשהורינו ביקשו מאיתנו דברים שלא תאמו את רצוננו באותו הרגע?? 
      ברבו לכתיבתך
      תבורכי  ת ו ד ה :)
      חיוך
      יום אור

       

       

      כן,בדיוק..
      לנסות לחוות מחדש את אותן ההרגשות והרצונות,
      עם הניסיון כמבוגרים וכבעלי ניסיון,
      ולהתאים את שרוצים להעביר לילד..

       

        15/11/09 14:56:

      צטט: קרן זקוטו 2009-11-15 14:49:12

      צטט: אור2009 2009-11-15 14:20:46


      כל מילה שווה זהב.

      הקושי הוא בישום.   נכון. אך עם מעט רצון, מודעות ואולי ייעוץ מבחוץ זה אפשרי :)

      תודה

       

       

       

       

        15/11/09 14:48:

      צטט: לכלילדמגיע 2009-11-15 13:13:32

      יותר מהעמידה על העקרונות במצבים ובימים כתיקונם, הסכמתי עם התייחסותך למצבים החריגים כמו מחלה, גירושין וכו', אשר דוקא בהם חשוב לשמור על שגרה שפויה, ולא לתת לנסיבות להשפיע לרעה על התנהלותו של הילד. נ כ ו ן

      למרות זאת כדאי לציין שמצב חריג יכול בהחלט להוות גם לגיטימציה והזדמנות לחוויות בעלות ערך מוסף: כמו  למידה אתגרית ייחודית במוזיאון או סוג של הישרדות והתנסות באתר טבע. זאת במצב של חופשה כפויה, כשבית הספר הוא לא אופציה. לא חסרות דוגמאות. תודה על הרעיונות, אעיין בהמשך...

              www.hashiv.net

      יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון

       

       

       

        15/11/09 14:45:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2009-11-15 14:13:41

      *

      תודה תודה על פוסט רגיש, חכם ומאיר.

       

      תודה לך שבאת, קראת והגבת :)

        15/11/09 14:44:

      צטט: yamragua 2009-11-15 12:29:32

      שלום לקרן נהדרת,

      עוד פוסט של טעם
      הפותח פתח לדיון ולדיאלוג.
      אוהב את הגישה ההסברתית והבהירה.
      חשוב גם לפעמים להיזכר בילדותנו
      ולנסות לגעת בילדנו דרך זיכרון ההרגשה..  נשמע הגיוני, אך לא בטוחה שהבנתי את הכוונה. אתה מתכוון להרגשה שאנחנו חווינו כילדים כשהורינו ביקשו מאיתנו דברים שלא תאמו את רצוננו באותו הרגע?? 
      ברבו לכתיבתך
      תבורכי  ת ו ד ה :)
      חיוך
      יום אור

       

       

        15/11/09 14:20:


      כל מילה שווה זהב.

      הקושי הוא בישום.

      תודה

      *

      תודה תודה על פוסט רגיש, חכם ומאיר.

        15/11/09 13:13:

      יותר מהעמידה על העקרונות במצבים ובימים כתיקונם, הסכמתי עם התייחסותך למצבים החריגים כמו מחלה, גירושין וכו', אשר דוקא בהם חשוב לשמור על שגרה שפויה, ולא לתת לנסיבות להשפיע לרעה על התנהלותו של הילד. למרות זאת כדאי לציין שמצב חריג יכול בהחלט להוות גם לגיטימציה והזדמנות לחוויות בעלות ערך מוסף: כמו  למידה אתגרית ייחודית במוזיאון או סוג של הישרדות והתנסות באתר טבע. זאת במצב של חופשה כפויה, כשבית הספר הוא לא אופציה. לא חסרות דוגמאות.

              www.hashiv.net

      יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון

       

        15/11/09 12:29:
      שלום לקרן נהדרת,

      עוד פוסט של טעם
      הפותח פתח לדיון ולדיאלוג.
      אוהב את הגישה ההסברתית והבהירה.
      חשוב גם לפעמים להיזכר בילדותנו
      ולנסות לגעת בילדנו דרך זיכרון ההרגשה..
      ברבו לכתיבתך
      תבורכי
      חיוך
      יום אור

      פרופיל

      קרן זקוטו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין