בבוקר נפגש, כי ככה הגורל רצה,וזימן לי אותך, מבלי שתכננתי,במקום הכי לא צפוי. בצהרים נתאהב, זיקוקי דינור יתנפצו מעל ראשנו. בערב נישן ביחד,נתקרב, ואחר כך נישאר ערים ונדבר עד שהבוקר יעלה,ואתה תחבק אותי חזק.
למחרת,אני אשכנע אותך לא ללכת לעבודה, ובמקום זאת לטוס איתי לאיסלנד בדיל של הרגע האחרון. אתה תצחקק ותשאל כלא מאמין – את צוחקת? ואני אשיב – אני רצינית לגמרי.
אני מכיר אותך יממה אחת,תהסס בשיקול דעת. YOU CAN'T HURRY LOVE , אתה תצטט לי את פיל קולינס.
בוא עכשיו,אפציר בך. לבסוף תיעתר לי וניסע מאושרים לשדה התעופה, ואתה תשאל – למה דווקא איסלנד?
ואז אספר לך שאיסלנד משכה את תשומת ליבי באמת, כשראיתי בעבר סרט דוקומנטרי שנעשה על ביורק (אהובתי) לפני כמה שנים. בסרט שולבו נופי הארץ הזו,אש הלבה האדומה שמתפרצת על הקרח הלבן הקפוא,הניגודיות המרהיבה של הצבעים, הטבע הפראי,התרבות,האנשים המיוחדים שבה,וכל זאת תוך כדי שביורק רק מלבה את הגעש המופלא הזה. ומאז הסרט - גמלה בליבי ההחלטה שאני מוכרחה לבקר שם ויהי מה. טוב,איסלנד איט איז, תחייך אלי בחום. בואי נגשים לך את החלום. ויהיה לנו טוב,כמו היינו בירח דבש קסום,אש אהבתנו תחמם אותנו בקור האיסלנדי, ובטרם נחזור לארץ אני אציע לך נישואין.
מה?! תתבונן בי מוכה הלם, מה פתאום שנתחתן? רק הכרנו! לאט לך! האטי, יקירתי. יפה שלי,אלחש ואחזיק את פניך בכפות ידי, דווקא משום כך,זה בדיוק הזמן להתחתן,אני אכריז בלהט. מהר,לפני שיגמר,בטרם נתרגל זה לזה,בטרם נשתעמם,כשהרגש עודו בשיאו,כששום דבר עדין לא התקלקל או נהרס בינינו,כשעדיין לא איכזבנו והתאכזבנו,כשהלב מנתר,לפני שנשתנה,לפני שנריב,לפני שנשנא,לפני שנשקר,לפני שנסלוד,ניגעל ונתעב,כשהחשמל עוד זורם בינינו בכל מגע של גוף בגוף,לפני שנתרחק,לפני שיימאס,בטרם צילי זיכרונות מרים יעיבו על אושרנו,בטרם ידעך הרגש החמקמק הזה ויחלוף הריגוש,כשאהבתנו בוערת בנשמתנו.
נו, אני אקח את ידך בידי, הינשא לי כעת,לא מחר,לא בעוד שנה, לא באולם או בגן אירועים מול מאות אנשים רעבים, בערב אווילי שמהלכיו ידועים מראש.
אהוב אותי,אלטף את שערות ראשך ברוך, התחייב לי ובפניי כאן ועכשיו, ולהשלמת התהליך נירשם ברבנות בשובנו לישראל,בלווית קרובים מועטים. את משוגעת,אתה תמלמל ,יודע שאני לא מתבדחת,כי כבר למדת (קצת) להכיר אותי.
שוטה שלי,ומה יהיה בעתיד? אתה תקשה, מה יהיה כשנתרגל? ואני, שכבר צפיתי את השאלה שלך, אשלוף מן המוכן את תשובתי המוחצת –
בכל מקרה, בין אם נתחתן כעת או בין אם נמתין,זה יקרה לנו. אז למה לחכות שזה יבוא? למה לא להתחתן לפני שיגמר?
אז מה אתה אומר,בעיניים בורקות אני אתחנחן בחן, התינשא לי ? האם זה "כן"?
-------------------------------------------------------------------------------------------
מבטיחה שאשוב לעדכן אתכם מה הוא השיב לי - כשזה יתגשם במציאות.
בינתיים, האזינו לשיר הצרפתי המצורף, שבניגוד (מוחלט) לפנטזיה שתיארתי כעת, דווקא מטיף להאט. לתהליכים,לאיטיות,למתינות, וכל השעמום הרגיל. |