מֵידָע מְצוּלוֹת
כִּי מִמִיטָה בָּאתְ וְאֶל מִיטָה תַּשׁוּבִי יוֹרֶדֶת-יַם כְּפוּלָה מְקוּפֶּלֶת
מִצְלוֹל-מַעֲמָקִים בְּקוֹלֵךְ, כִּבְיָכוֹל טָבוּעַ בּוֹ מֵידָע-מְצוּלוֹת, וְלָמָה לְעַצְמֵךְ הוּא נִשְׁמָע יָרוּד-פָּחוּס-דַלִיל, יוֹצֵא מִמֵךְְ טָרוּד בְּעִנְיָנִים רְדוּדִים דְיוֹמָא, כּוּלוֹ הָא וְדָא וְתוּ-לֹא.
בֵּית הַשֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה, בְּלֶק מֶגִ'יק ווּמֶן, שֵׂיעָר אִיתוּת מִתְפָּרֵץ כָּזֶה פִּתְאוֹם פּוּשֶׁר כָּזֶה דוֹחֵף תַּוִוים שֶׁל עָבָר דָחוּס - אַתְ וְאַתְ וְאַתְ -
וְאַתְ לֹא מְבִינָה אֶת הַהִתְעַסְקוּת הַזֹאת, לֹא מַתְאִים לָךְ. אֲנִי אַסְבִּיר לָךְ עַד תָּנוּחַ דַעֲתֵךְ, לֹא אֶחְדָל עַד תִּשְׁכָּךְ עֲמִימוּתֵךְ וִיְנַצְחוּ הַטוֹבִים:
מִמִיתָה בָּאתְ וּבְמִיתָה תַּשׁוּבִי יָתוֹם הַלֵב מְבַקֵשׁ אִמָא בַּחֲדָרָיו, יוֹרֶה טִילֵי דָם בִּתְשׁוּקָה לְהַצִיף, קוֹרֵא לַיֵאוּשׁ מוֹרֶה, הוֹזֶה פּוֹרְעֵי צְחוֹק מִשְׁתַלְחִים בַּעֲלִיוֹת
תַּגִידוּ תַּגִידוּ לוֹ, זֶה לֹא מִנְהָגָה, תַּעִירוּ אוֹתָה שֶׁתִשְׁלַח יַדָה אֶל הַנַעַר תַּחְרוֹג מִמוֹתָה - וְרַק לַזְמָן הַנָחוּץ לֹא יוֹתֵר לֹא פָּחוֹת - לִהְיוֹת בְּמִידָתָה תּוּכְפַּל תִּתְפַּרֵשׂ מִקְפָלֵיהָ לִהְיוֹת יוֹרֶדֶת-יַם הַיוֹדַעַת גַלֵיהָ - - -
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, דיזי, 15 בנובמבר 2009 |