כותרות TheMarker >
    ';

    קפיצה למים הקרים

    סטֶרִילִיזָציה

    21 תגובות   יום שני, 16/11/09, 00:33

    איך בּתוֹך הרַעֲש הזֶה

    יִנבּוֹט שֶׁקֶט?

    איך בּתוֹך הַבַּרבֶּרֶת הזוֹ

    לא יוּשׁחתוּ מִילִים?

    איך בּתוֹך הֲמוּלָת המַאגניבוּת הזוֹ

    יִתקַייֵם עֲמוּד שִׁדרָה?

    איך בּתוֹך מִלחֶמֶת הַאֶגוֹאִים הזוֹ

    תִתנַהֵל שִׂיחֲה?

     

    בֵּין כּל הַנקִישׁוֹת עֲל הַפַּרקֶט

    אֲנִי שׁוֹמעֲת אֶת הַצעֲדִים הֲשׁקֵטִים שֶׁלךָ

    בֵּין כּל הַתּזָזִיתִיוּת

    אַתָּה נִשׁקָף אֵלָיי יָצִיב

    בֵּין כּל הַעֲכִירוּת הֲאֵנוֹשִׁית

    אֲנִי רוֹאָה אוֹתךָ צָלוּל

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/18 13:35:
      שרי ושטוטית איזה כיף שבאתן וכתבתן... ובאמת, "אין חדש תחת השמש"... אני ממש זוכרת באיזה "מוד" הייתי כשכתבתי את זה, לפני כמעט 10 שנים...ואת ההתרגשות מהתגובות... וזה גם מחזיר אותי לקשר עם הבלוג ועם דה מרקר, שתמיד היווה עבורי מפלט מנחם...
        22/1/18 00:12:
      טוב שהוקפץ. טקסט מצויין מיכלי וכשאני קוראת את שאת כותבת בתגובות הוא עוד יותר מעניין }{
        21/1/18 18:39:

      מבינה אותך לגמרי...
      גמאני לא אוהבת רעשים, צלצולים והתפרצויות,
      מעדיפה שקט וצלול.
      ובכלל, כשאני מוקפת ברעשים סביבי?
      זה ממש עושה לי לא טוב.
      אני לא מהמרעישים ומתפרצים ובחברה כזו מרגישה סוג של מושתקת חיוך

        13/11/11 00:11:
      החזרת אותי בפוסט הזה לאחת ההתמודדויות הכי קשות ומאתגרות שהעידן המודרני מציב בפניי בשנים האחרונות - סינון רעשים ... אבחנה בין עיקר לטפל... חיפוש אחר צלילות ושקט...
        13/11/11 00:10:

      צטט: אדריכל איל יוסינגר 2011-11-12 16:17:06

      חיפוש מפוקח ופוקח עיניים אחר תרבות וסדר בעולם של רעש וכאוס. דוקא את הצעדים השקטים שלו את שומעת מבעד לכל ההמולה. דוקא את הצלול רואים טוב יותר מאת הצבוע בצבעים עכורים. האבסודרדים כאן מתיישבים יפה עם האבסורד של ההמולה האנושית, והכמיהה לפינה בודדה ויציבה של שקט צלול.

       

      חיפוש מפוקח ופוקח עיניים אחר תרבות וסדר בעולם של רעש וכאוס. דוקא את הצעדים השקטים שלו את שומעת מבעד לכל ההמולה. דוקא את הצלול רואים טוב יותר מאת הצבוע בצבעים עכורים. האבסודרדים כאן מתיישבים יפה עם האבסורד של ההמולה האנושית, והכמיהה לפינה בודדה ויציבה של שקט צלול.
        7/2/10 18:24:

      צטט: גָלוּ 2010-02-07 16:47:31

      איזה יופי מותק.

      אבל ככה, ככה זה.

      דווקא בתוך הביצה פורח הלוטוס.

      :-)

       

      גָלוּ, התגובה שלך, אחרי התגובה של צבי, העלתה לי דמעות בעיניים (ואני בעבודה, זה לא לעניין).

      פתאם הרגשתי שאני כבר לא לבד, בביצה הזו, יש מי שמבין אותי...

      תודה נשיקה

       

       

        7/2/10 18:15:

      צטט: titulic 2010-02-07 16:35:11

      כמו שאני רואה רעש מעסיק אותך ובצדק

      הברברת, הקשקשת, הבלבלת , החנטרשת 

      הכלום בהתגלמותו

      האגו בריקנותו

      החשיבות המיותרת בשיאו

      ומה יש בסוף היום

      אנשים חלולים

      ואולי

      ואולי

      יצוץ מישהו שיציל את העולם מריקנותו

       

      צבי

       

      צבי,

      מאד התרגשתי לקרוא את התגובה שלך.

      כי לא הרבה מזדהים ולא הרבה מבינים את העניין הזה.

      ואפילו שזה לא היה כל כך מזמן, לא שמתי לב שהיה לי עוד פוסט בנושא רעשים.

      כן, אני כנראה ממש מוטרדת מהעניין. וכן, באמת, יש לי רגישות מאד גדולה לרעשים, מכל הסוגים.

      יש לך אבחנה מדויקת, והגדרת את זה מאד נכון: האגו, הריקנות, הנפיחות.

      אני חושבת שפשוט יש לי רגישות גדולה ל'רעשים' גם מהסוג הזה. אני מזהה את אנשים כאלו מרחוק. לפעמים אני תופסת את עצמי ממש מסיטה את המבט הצידה.

      אני אוהבת שקט, אנשים שקטים, שממעטים בדיבור ומרבים במעשים, עם סוליות רכות, בלי עקבים שנוקשים על הפרקט ;-)

      אז תודה תודה, זה מנחם לשמוע שאני לא היחידה !

       

      מיכל

        7/2/10 16:47:

      איזה יופי מותק.

      אבל ככה, ככה זה.

      דווקא בתוך הביצה פורח הלוטוס.

      :-)

        7/2/10 16:35:

      כמו שאני רואה רעש מעסיק אותך ובצדק

      הברברת, הקשקשת, הבלבלת , החנטרשת 

      הכלום בהתגלמותו

      האגו בריקנותו

      החשיבות המיותרת בשיאו

      ומה יש בסוף היום

      אנשים חלולים

      ואולי

      ואולי

      יצוץ מישהו שיציל את העולם מריקנותו

       

      צבי

        2/1/10 22:59:
      אנ'לא יודעת מה היה הצבע... לא הסתכלתי... רק שמעתי...  לשון בחוץ
        2/1/10 19:53:


      בדימיוני,

      היה זה פרקט לבן.

       

       

       

        21/11/09 18:15:

      צוחק

      זה יכול להיות גבר, אם תרצי.

      זה פתוח לפרשנויות.

       

        21/11/09 18:04:


      אלוהים?

      רק אני חשבתי על גבר בזמן שלכן יש מחשבות קדושות?

      נו,כרגיל...

        21/11/09 10:30:

      חיכיתי לפרשנות הזו ...

      זה בהחלט יכול להיקרא גם כך...

      תודה, ושבת שלום גם לך, גָלוּ :-)

        21/11/09 09:26:

      סוף סוף שיר על אלוהים.

      :-)

      שבת שלום.

       

        20/11/09 03:09:

      *
        18/11/09 22:46:

      צטט: נובר 2009-11-18 08:53:33

      מצטרף לכמיהתך המנוסחת בדעה כה צלולה.

      בפיך, סטרילי הוא לא מילה גסה. הוא משאת נפש.

       

      נכון, הגדרת מדויק, זו באמת כמיהה.

      תודה על התגובה, נובר :-)

        18/11/09 22:44:

      צטט: iamme 2009-11-18 02:36:59


      איך הייתי רוצה גם לשמוע ולראות צלול... להשמע ולהראות...

       

      כמוך גם אני...

      שמחה על הביקור :-)

        18/11/09 08:53:

      מצטרף לכמיהתך המנוסחת בדעה כה צלולה.

      בפיך, סטרילי הוא לא מילה גסה. הוא משאת נפש.

        18/11/09 02:36:

      איך הייתי רוצה גם לשמוע ולראות צלול... להשמע ולהראות...

      ארכיון

      פרופיל

      Themis Θ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין