לוקח את עצמי לשעה של רישום כיפי, על מרפסת בית קפה בנמל תל אביב,
שכנים לשולחן, גלריה של כל מיני שמעולם לא ראו עבודה מקרוב, ערסים, חלקם עם קישוט של גברת צמודה..
הלחות מנצחת בקלות את בקבוק הקולה שעומד לו פתוח.
ליד הטוש שלי, נוצר אגם שהולך וגדל מעצמו..

ממש מתחתי, צרחות של כמה ילדים שנמסים כוחם בדיג, עם אמצעים של שנות ה 50..
מרוב הצרחות, כמה דגים עשו טובה ואיבדו את ההכרה בקרבת הדליים מהגומי...

אני מצייר עם כוון שמאלי, מאד לא נוח והקו יוצא רועד ולא נשלט..
בשיא החום, התפתיתי למרק תירס, "תביאי הויזה" ויאללה לתחנה הבאה..

מיקי

קיץ תל אביבי 2007