משפט וחברה
פוסטים פופולאריים
-
המפריט בין קודש לחול
12/11/09 | 647 צפיות
-
ואז פתאום התחיל מבול (פרק נוסף מהספר שיראה אור בקיץ)
30/11/09 | 1236 צפיות
-
הוא הקדים את זמנו (עוד קצר אחד כפרומו לספר)
21/1/11 | 1606 צפיות
-
זה משתלם להיות רווקה מתבגרת (עוד סיפור מתוך ספר שיראה אור בקיץ)
13/11/09 | 1048 צפיות
-
מושכת זמן- סיפור קצר
12/11/09 | 1133 צפיות
-
אלופת העולם בכמעט (עוד פרק בספר שעומד לראות אור בקיץ)
16/11/09 | 880 צפיות
פוסטים אחרונים
אלופת העולם בכמעט (עוד פרק בספר שעומד לראות אור בקיץ)
| הבעיה העיקרית היא שאני אלופת העולם הבלתי מעורערת בכמעט. הייתי כמעט קצינה, וכמעט יודעת אנגלית, כמעט וכבשתי את האברסט, וכמעט בטוח שראיתי עב"מים, בכתה ג' כל התעודה שלי היתה כמעט טוב מאד . זה די נעים להיות רגע לפני התהילה, תמיד יש לך הרגשה שהפעם אף אחד לא יקח לך אותה, ואת כמעט צודקת. כמעט. אף אחד באמת לא לקח לך אותה, היא פשוט לא היתה. וזה מדבק. הקבוצות שאני אוהדת כמעט מנצחות, וממש כמעט לוקחות אליפות, אתם חושבים שזו לוזריות, ואני מתייחסת לכמעט, כאל שליחות לאומית.מישהו צריך לעשות את זה. לא? אני לא אשכח איך פעם כמעט והתגרשתי, שבועיים לפני שכמעט התחתנתי.תמיד אמרו לי שאני קצת מקדימה את זמני. האמת, גם אתם אנשים של כמעט. אם תעזבו לרגע את הספר, ותרוצו למראה או שתעשו ארגון במוח, אז תגלו שכולם כמעט.
פעם חלמתי להיות זמרת, האמת אני עדיין חולמת. יש לי אפילו אולפן הקלטות, אמיתי, במקלחת. הכפתור של המים החמים זה באס, מים קרים זה הווליום. ושם, במקלחת אני מופיעה לפני עשרות אלפים ושרה. שירים שלי שאני כתבתי והלחנתי על עצמי, אבל אחרים גנבו לי אותם. מי כתב את "פנים אל מול פנים"? אה? מי הלחין? מי שר? פוליקר? הוא בסך הכל עבר ליד הבית שלי בדיוק שעבדתי על הסקיצות במקלחת. שמע התלהב והקליט. שלום חנוך. שנים היה מתחבא מתחת לחלון של המקלחת שלי. אדם בתוך עצמו זה עוד מהמקלחת בחיפה.אצל ההורים. חשבתי פעם להתקשר אליהם. אל כולם. לפחות שיזרקו איזו עצם, כמה ג'ובות ליוצרת האמיתית, אבל גם להם אין ג'ובה אחת בשביל לגמור את החודש, אז ויתרתי. עכשיו אני כותבת לכולם בהתנדבות ובעילום שם. בדיוק עכשיו מתנגן לי שיר חדש בראש, משהו רגיש לאללא, אז אולי תגידו לאביב גפן שיעבור אצלי דרך המקלחת. תמיד חלמתי להתקלח איתו.
|
תגובות אחרונות
-
מר גניתרוזנבלום
בתגובה על חלומות לא עוברים בירושה
-
גלית ארט
בתגובה על ואז פתאום התחיל מבול (פרק נוסף מהספר שיראה אור בקיץ)
-
שפיריתקסומה :))
בתגובה על הצדק דורש עם
-
שירי'ס
בתגובה על מכתב לביבי + תפילה
-
עינתי27
בתגובה על הגבינה עם הבית, רק שהיום ביבי לחלקים בעם שלך אין גבינה ואין בית
-
אנה כהן
בתגובה על המפריט בין קודש לחול
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאוד אהבתי, שימי.
כולנו מזדהים עם הכמעט של הגיבורה.
יש לך כישרון נהדר לשלב הומור
בכמעט מסכנות של הגיבורה.
נפלא!
צרת רבים או שמחה משותפת?
כמעט כולנו כמעט...
ואני...אני כמעט מלאכית...שרוצה להיות חופשיה...
פוסט ברוח מבדרת.
לא מעט אנשים נמצאים
ב כ מ ע ט של חייהם.
גם כן דרך להתעודד..
כמעט ונוגעים בתהילה ..
הבעיה העיקרית היא שאני אלופת העולם הבלתי מעורערת בכמעט
אכן זו בעיה!
:-)
שמתי לב שכמעט בכל כמעט שלה קבור ניצחון קטן. זו בחורה עם פוטנציאל אדיר - תשלח אותה לקאוצ'ינג אצלי
יש אנשים שמדמיינים את הסרט של החיים שלהם,
ויש אנשים שהם השחקנים.
מה שבטוח זה שאלו שמשחקים בחיים
יכולים להפוך כוכבי על, ואף לזכות בפרסי אוסקר
ואלו שמדמיינים ופוחדים לעלות לבמה,
תמיד ימשיכו לחלום מה היה קורה אילו....
פוטנציאל הוא חסר ערך אם אינו יוצא לפועל,
מן כסף שמור בכספת שאבד לה המפתח וצרוף המספרים הנכון...
אהבתי!
כשחיים את הכמעט,
חשים את החלום.
"....גבר שר אצלי באמבטיה...".....כמעט עשיתי אותו....ככה...מתחת לבאסים של המים החמים....אבל רק כמעט....:)
אחלה פוסט יקירי
חיבוק ענק ובטח שכוכב
מתובלת
:)
*
בדיוק רב נגעת בנקודה רגישה. מקסים.
חוייכתי ואהבתי..((-:
כל פעם חדש כותב מדהים.
ומותיר אותי ללא מילים!!!
כן...כן גם אני
כמעט וכיכבתי אותך...כמעט.....אבל נגמרו לי הכוכבים להיום
יש מקום לאופטימיות
בתור אחת שהממוצע השנתי שלה בבית הספר עמד על פי רוב על :כמעט טוב,
יצאתי טוב יותר מדנה יעל ואביבית המקובלות מצטיינות ה- 100 של השכבה
מסקנה- כמעט טוב לפעמים זה מושלם.
זה מצחיק ועצוב ביחד. כמעט.
חהחה.. נחמד מאוד
כתיבתך קולחת קראתי אותך
הבשקיקה.
וישר לקחתי את הדוגמא לכמה
ממכרי שכמעט.....
נהניתי מאד, ונשארתי עם טעם
של עוד.
נפלא וקולע...
תודה.
אני תוהה ... מחוייכת.
"כמעט" ...
זה אולי "לא מספיק" בשביל האחד ו"עולם ומלואו" בשביל השני ??!
מה אתה אומר ?
בכל מקרה אהבתי וכיכבתי... (כמעט).....סתם....
מחכה להמשך...:))
ערב נעים !
פרופורציות. הכל עניין לאיזה רף כיוונו.
בגדול, כולנו "כמעט", תמיד אפשר עוד קצת מאמץ. לא ככה ?
החוכמה הלא-פשוטה, היא להיות שבע רצון מההישגים שלי וביחד עם זה לשאוף תמיד לצמוח.
אהבתי את הפוסט.
היא כמעט הייתה בכל מקום
ומשהו מנע ממנה לגעת בחלום.....
פוזית*
יכולת כבר לגלות שזה עלי ודי...
(שכחת להוסיף שכמעט הייתי רזה)
(כמעט) מושלם :)