| אמא שלי יושבת מול המחשב וצועקת עליו. היא מתעצבנת כמו שבחיים לא ראיתי אותה עצבנית! כמובן שזה מעצבן גם אותי אז אני מיד נכנסת מתחת לשולחן שלה ומתחילה לאכול את החוט הזה של המחשב שמעצבן את אמא שלי! חוץ מלצעוק על המחשב, אמא שלי גם מקבלת מלא טלפונים והיא ממש אחוזת תזזית. היא קמה, יושבת, מעשנת בשרשרת ואני, תוך כדי לעיסה מרגישה שאני חייבת איזה טיול למטה- אבל ברור לי שעכשיו אין עם מי לדבר. כשהיא מתיישבת חזרה על הכסא המתפורר (כן..הספקתי ללעוס אותו בתקרית דומה) היא מביטה עליי מלמעלה, רואה אותי `מסדרת` את הכבל של המחשב, היא נהיית אדומה, אני מתחילה להריח ריח של זיעה ואני כבר מתכוננת למתקפת שאגות אבל היא פשוט קמה ומתחילה לבכות. אני יוצאת ממתחת לשולחן ומנסה לגשת לאמא אבל היא לא מתייחסת אליי. אני מביטה על המחשב שמעצבן את אמא שלי ורואה שם תמונות של חברים שלי מהגלבוע. אמא שלי מתיישבת ומסבירה לי שבגלבוע מצאו כלבת אצל כמה כלבים ואם לא ייפנו תוך 36 שעות את חברים שלי, אלו שבריאים, יאלצו להמית אותם, על מנת שיהיה מקום לכלבים הנגועים. משהו חונק אותי בגרון ואני לא חושבת שזה מהעכבר גומי שאכלתי בבוקר לפליציה. אני נשכבת ליד אמא ולא יודעת מה לעשות. אני נובחת על המחשב שיספר את זה לכולם כדי שיצילו מהר את החברים שלי אבל אז אמא שלי מסבירה לי על כל אותם אנשים ששולחים לה מיילים נוזפים או שמתקשרים `בחברות` להגיד לה שתפסיק לשלוח להם את התמונות העצובות עם הסיפורים הנוראיים. ואז אני ממש מתעצבנת! אני רותחת ברמות כאלו שבא לי להכנס למחשב ולהגיע לאותם אנשים שלא נאה להם לקרוא מיילים עצובים ופשוט לתת להם כזו נשיכה שאולי תוציא אותם מהבועה! לא מספיק שבני האדם לא מאמצים כלבים וחתולים עם אלף ואחת סיבות ותרוצים לא קבילים-עכשיו גם נהיה טרחה להעביר הלאה מיילים על כלבים שמחפשים בתים? ! לאן הגענו? לראות כל יום בחדשות את האסונות, בשעה שמונה בערב בדיוק זה אפשרי אבל מייל שמגיע לתבת הדואר שלכם מוציא אתכם מאיזון נפשי? אמא שלי מקריאה לי מייל מחברה שלה, שרון, שיש לה כלבה וביקשה ממנה שתפסיק לשלוח לה את המיילים האלה כי אין לה איפה לאמץ עוד כלבים וזה רק עושה לה רע. כי מה נראה לך גברת שרון? שאמא שלי מקבלת מהמיילים האלה סיפוק אורגזמי אלהוי? שהיא פשוט יושבת ורק מחכה לראות כמה כלבים זרקו ומי צריך בית? בני אדם-צאו כבר מהמלונה! אלוהים! יש בי כל כך הרבה כעס שהייתי יכולה להמשיך עכשיו שעות להסביר לאותם אנשים למה חשוב להעביר את אותם מיילים `מדכאים` ולא להרים אף פעם ידים- כי גם על החיים שלכם לא הייתם רוצים שירימו ידיים. אז עכשיו, פחות מ-36 שעות, ממש כמו בסרט פעולה הוליוודי, רק שאף אחד לא בטוח שיהיה סוף טוב ובסוף הזמן הקצוב הזה, החברים שלי ימצאו בתים וייזכו- לחיות! יש סיכויי שתעשו משהו היום בשביל להציל חיים של אחרים? |