כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אינסטנט דיסיפלינה

    ארכיון

    התחלה סוף ומה שביניהם

    14 תגובות   יום שני, 16/11/09, 16:11

    מוזר למצוא את עצמי במצב הביניים הזה. אני במצב שרוב האנשים מעדיפים לקרוא לו "בין עבודות". למזלי, או יותר נכון לבחירתי, סיימתי את עבודתי הקודמת מבלי לדעת לאן מועדות פני. אפשר לקרוא לזה חוסר אחריות, או תכנון לקוי, שהרי אני חיה על פני הפלנטה הקפיטליסטית הזו ללא כל מקור פרנסה קבוע, וזה כשלעצמו עניין מאוד לא מקובל, לפחות בקרב החברה הסובבת אותי.  

      אבל אפשר גם לקרוא לזה מבחן או ניסוי, מעין בדיקה עצמית. זו הפעם הראשונה מזה בערך שבע שנים שאני יושבת בבית במשך שבוע ויומיים ולא עושה שום דבר שאפשר לקרוא לו פרודוקטיבי. למעשה כתיבת הפוסט הזה היא הדבר הפרודוקטיבי השני שעשיתי במשך השבוע והיומיים האחרונים (הראשון היה ללמוד על טכנולוגיה בימי הביניים בבצלאל אתמול, ויש כמה שיגידו שגם זה לא פרודוקטיבי בעליל) שיחקתי במשחקי מחשב קפיטליסטיים אידיוטיים למיניהם (בפייסבוק אפשר למצוא הרבה כאלה) קראתי ספרים, הלכתי לטייל ובעיקר ישבתי בבית ובהיתי בתקרה המון. אני באמת לא זוכרת מתי לאחרונה היה לי שבוע שלם של בטלה גמורה.

      למה אני קוראת לזה ניסוי? משום מה לעידן המודרני יש השפעה מסוימת כזו, לרוב אני יכולה להגדיר אותה כחיובית, הגורמת לי לרצות להיות "שם" לשאוף רחוק, להגיע למקומות שעוד לא ביקרתי בהם, לקנות דברים שיעשירו את האני המנטאלי והחומרני שלי, לבדוק את הגבולות שלי, להוכיח לעצמי שאני יכולה יותר מהר, יותר חזק, יותר גבוה. באופן פרדוקסאלי- כך הגעתי למקום בו אני נמצאת היום. ולפני כמה שבועות למדתי להגיד לעצמי די. מספיק. בואי ננסה משהו אחר. והמפתיע כאן, הוא שה"מספיק" הזה הגיע בדיוק מאותם מקומות מהם הגיעו ה"יותרים" למיניהם.

      עוד לא החלטתי אם אני אוהבת להיות במצב הזה, ואני חושבת שאדע להחליט רק כשיהיה לי משהו אחר, יותר בטוח בידיים. לכל החופש הזה מתלווה הרגשת אי נוחות אדירה, שאני מכבדת ומוקירה, מנסה לתת לה את מקומה הראוי מתוך ידיעה כי היא גם תהייה זו שתניע אותי אל עבר המקום החדש, זה שאני עוד לא יודעת איך קוראים לו. תוך כדי השעמום, הבהייה וההתעסקות בדברים שפעם היו מאוד שוליים בחיי אני חושבת שלימדתי את עצמי, כמעט בלי לשים לב, המון דברים מאוד חשובים.

      גבולות. המילה הזו היא נגזרת סמויה של המילים התחלה וסוף. מי אני עכשיו ומי הייתי קודם? כמה היה לי טוב וכמה היה לי רע? איך מודדים את זה בכלל? רק במקרים בהם האדמה תחת רגליי יציבה לסירוגין, אני מרשה לעצמי לשים לב לעצמי. לבדוק לאן סחפה הרוח את מצופי הגבולות הווירטואליים שלי. כל כך קל לאבד אותם. כן, נהניתי בעבודה שלי כמו שאני תמיד מאפשרת לעצמי ליהנות בכל דבר באופן כללי, אבל משהו אט אט נשחק שם. התאדה לי השמן מבין הגלגלים. אני לא יכולה להגיד שקצתי בעולם הקפיטליסטי עד כדי כך שארצה להעתיק מגורי לשדה אליעזר ולרעות כבשים בצפון הארץ, כי זו בשבילי הקבלה לרעידת אדמה 7 בסולם ריכטר, אבל בהחלט הייתי זקוקה לטיפול עשרת אלפים מנטאלי.  

      עכשיו אני יכולה להגיד שלמצוא את עצמי שבעה מהבטלה זה עניין מאוד משמח, וזו גם הפעם הראשונה מזה שבע שנים שאני מרשה להרגשת השובע להגיע לבד, מבלי ששום דבר שאני "חייבת לעשות" ידחף אותי שוב אל תוך המרוץ הידוע. מצאתי את הגבול שלי בחזרה, ועשיתי זאת לגמרי לבד. אני חייבת לציין שאפילו פחדתי שההרגשה הזו לא תגיע. מה אם אפול לתוך חוסר המעש ואשאב את עצמי לתהום האבטלה האינסופי? הגבולות מיטשטשים כשאין אף אחד שאומר מה לעשות, אין כלפי מי להתחייב בלוחות זמנים צפופים ואין למי להבטיח שאעשה הכל כדי לספק את הסחורה בזמן. למדתי לגבול את עצמי בתוך המירוץ, ולמדתי לפתוח שוב את שערי מדינתי להסכמי סחר מחודשים עם העולם שמסביבי. נחושה להיזכר היכן הוצבו גבולותיי בזמן חתימת ההסכם הבא, כשיגיע.

     עכשיו אני מוכנה שיגיע.
    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/10 16:56:


      אחחחח הלוואי והייתי יכולה להצטרף אליך לברנינג מן!!! חברים שלי היום ואמרו שזו חויה מטורפת.

      בינתיים עובדת מהבית ונפגשת עם לקוחות בבתי קפה :) הכי טוב. לא צריך לשלם על חלל, ואני אוהבת להסתובב ברחבי הארץ, זה שובר שגרה.

       

      תודה על האיחולים. בהצלחה גם לך. ברור שזה לא קל, אבל גם לא בלתי אפשרי.

        19/6/10 18:54:

      צטט: קוברלה 2010-06-19 17:02:02


      אמן סודי - בינתיים פתחתי סטודיו משלי (או שנקרא לזה פרילנסרית שבעתיד תהפוך לסטודיו)

      אני בונה תהליכי עיצוב ומעצבת מוצרים חדשים בשביל חברות אחרות.

      בינתיים קשה קצת עם חבלי הלידה של העצמאות, אבל זה כיף גדול מאוד, וזה שלי.

       אין כמו לגדל ילדים משלך למרות שלעיתים קרובות זה ממש לא קל ודי מאתגר

      - או בקיצור - מזל טוב :)

       איפה הסטודיו בנתיים ? בבית ?

      אני גם פחות או יותר איתך בתחום הפרילנסריות למרות שעוד חודש אני נוסע לארה"ב לברנינג מן :)

        19/6/10 17:03:

      צטט: bonbonyetta 2010-06-19 01:02:45

      *

      אהבתי וחשתי שותפות עם מה שכתבת.

      בהצלחה

       

       

      תודה. אני שמחה שחשת שותפות. אני בעד ללכת עם האינטואיציה ולהשתדל לעשות מה שכיף, ולא מה שחייבים.
        19/6/10 17:02:


      אמן סודי - בינתיים פתחתי סטודיו משלי (או שנקרא לזה פרילנסרית שבעתיד תהפוך לסטודיו)

      אני בונה תהליכי עיצוב ומעצבת מוצרים חדשים בשביל חברות אחרות.

      בינתיים קשה קצת עם חבלי הלידה של העצמאות, אבל זה כיף גדול מאוד, וזה שלי.

        19/6/10 01:02:

      *

      אהבתי וחשתי שותפות עם מה שכתבת.

      בהצלחה

        19/6/10 00:52:
      ואוו - הרבה זמן עבר - מה את מייצרת בנתיים ?
        20/1/10 17:22:

      צטט: מור אופיר 2010-01-20 07:09:36

      כתבת נפלא

       

      לכל החופש הזה מתלווה הרגשת אי נוחות אדירה, שאני מכבדת ומוקירה, מנסה לתת לה את מקומה הראוי מתוך ידיעה כי היא גם תהייה זו שתניע אותי אל עבר המקום החדש

       

      הידיעה הזאת היא השער לאמונה שלך בעצמך

       

      תני לזה מספיק זמן... 

      ותדעי את מקומך החדש :-)

      בהצלחה

       

       

      אופיר 

       

      וואו, תודה!

      בינתיים העניינים באמת מתקדמים כרצוני, אמנם לאט, אבל מתקדמים בכיוון שאני מאוד אוהבת בינתיים.

      צריך לחכות עוד כמה ימים...

        20/1/10 07:09:

      כתבת נפלא

       

      לכל החופש הזה מתלווה הרגשת אי נוחות אדירה, שאני מכבדת ומוקירה, מנסה לתת לה את מקומה הראוי מתוך ידיעה כי היא גם תהייה זו שתניע אותי אל עבר המקום החדש

       

      הידיעה הזאת היא השער לאמונה שלך בעצמך

       

      תני לזה מספיק זמן... 

      ותדעי את מקומך החדש :-)

      בהצלחה

       

       

      אופיר 

       

        22/11/09 08:41:


      אתה כבר סבא?

      בכל אופן היום יש ראיון עבודה...

        19/11/09 21:08:

      בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

      סבא קארקיט

        17/11/09 18:43:


      אני בדרך!!!

        17/11/09 12:56:

      היום אני עושה לחם תירס
        17/11/09 11:11:


      יוהוהו!

      בקצב שלך.

      (ולמצוא את הקצב שלך זו בכלל לא משימה טריוויאלית)

      מקווה להצטרף לים הבטלה בקרוב.

      (או לפחות לעוד איזה טיול מעולה במדבר...)

      בינתיים - תביאי עוד כיכר לחם!!! (בעבודה-הלחוצה-בעליל שלי מתים על לחם הבטלה שלך...)

      פרופיל

      קוברלה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות