כותרות TheMarker >
    ';

    Animatorit

    אנימטורית.
    אנימציה ולא רק.

    ארכיון

    המירוץ לאוסקר - פוסט אורח מאת כפיר רם

    2 תגובות   יום שני, 16/11/09, 16:59
    האקדמיה האמריקאית לקולנוע פרסמה את רשימת הסרטים שהוגשו כמועמדים פוטנציאליים בקטגוריה של סרט אנימציה באורך מלא.
    שיא חדש של 20 מועמדים נרשם השנה. מתוכם יבחרו כנראה חמישה מועמדים סופיים.
    הרשימה השנה, מלבד היותה הנרחבת ביותר אי-פעם, מעניינת בעיקר בגלל המגוון שהיא מציעה, מבחינת טכניקות, תכנים, ז'אנרים וארצות מוצא.

    ואלו הם:
        * Alvin and the Chipmunks: The Squeakquel (ארה"ב)
        * Astro Boy (הונג-קונג / ארה"ב / יפן)
        * Battle for Terra (ארה"ב)
        * Cloudy with a Chance of Meatballs (ארה"ב)
        * Coraline (ארה"ב)
        * Disney's A Christmas Carol (ארה"ב)
        * The Dolphin – Story of a Dreamer (איטליה)
        * Fantastic Mr. Fox (ארה"ב)
        * Ice Age: Dawn of the Dinosaurs (ארה"ב)
        * Mary and Max (אוסטרליה)
        * The Missing Lynx (ספרד)
        * Monsters vs. Aliens (ארה"ב)
        * 9 (ארה"ב)
        * Planet 51 (ארה"ב)
        * Ponyo (יפן)
        * The Princess and the Frog (ארה"ב)
        * The Secret of Kells (צרפת / בלגיה / אירלנד)
        * Tinker Bell and the Lost Treasure (ארה"ב)
        * A Town Called Panic (בלגיה / לוקסמבורג / צרפת)
        * Up (ארה"ב)
     
     
    טכניקות
    כרגיל בשנים האחרונות, הטכניקה השלטת היא האנימציה התלת-מימדית. אבל בין 20 הסרטים אפשר למצוא לא פחות משלושה סרטים באנימציה קלאסית, ושלושה סרטים בטכניקת סטופ-מושן.
    "הנסיכה והצפרדע" הוא כנראה סרט הקאמבק הרשמי של האנימציה הקלאסית. אולפני דיסני, דווקא לאחר הרכישה/השתלטות של פיקסאר, חוזרים למקורות ומוציאים לראשונה מזה 5 שנים סרט באנימציה דו-מימדית. במיטב המסורת של סרטי וולט דיסני, זוהי אדפטציה לאגדת ילדים מוכרת, עם פסקול מוזיקלי עשיר, והמון רומנטיקה, קסמים, קצב והומור. הסרט בוים על-ידי ג'ון מאסקר ורון קלמנטס, מוותיקי הבמאים של דיסני, שאחראים בין היתר על הקלאסיקות "בת הים הקטנה", "אלאדין" ו"הרקולס". דיסני בונים על תחושות הנוסטלגיה שהסרט הזה אמור לעורר, ומקווים ליצור שוב להיט שובר קופות. אם זה יצליח להם, יתכן מאוד ש"הנסיכה והצפרדע" יהיה הסרט שיבשר את שובה של האנימציה הקלאסית לחייק המיינסטרים הקולנועי.

    הנסיכה והצפרדע  קלס 
    >>> הנסיכה והצפרדע. >>> הסודות של קלס.
     
    "הסודות של קלס" הוא כבר סיפור אחר לגמרי. אמנם מדובר גם כאן באנימציה דו-מימדית, אבל אין שם דבר "דיסנאי" בסגנון הויזואלי של הסרט. זהו סרט בעל ניחוח אירופאי מובהק, עשיר בעיצובי דמויות ורקעים מקוריים במיוחד. העיצוב והאנימציה כאן הם בהחלט פורצי דרך בחדשנותם, והם מביאים למסך רעננות בלתי נשכחת.
    "פוניו" הוא סרטו העשירי של הייאו מיאזאקי, מי שנחשב לגדול במאי האנימציה ביפן, ואולי בעולם כולו. למיאזאקי יש כבר אוסקר אחד על המדף, עבור "המסע המופלא" (2001), וגם סרטו הקודם, "הטירה הנעה" (2004) היה מועמד לאוסקר. אם פוניו יצליח להשיג מועמדות, יהיה זה הסרט השלישי ברצף של הגאון היפני שמגיע למעמד זה. למעשה, מאז שהונהגה קטגוריית סרט האנימציה בטקס האוסקר, בשנת 2001, אף סרט של מיאזאקי עוד לא פספס את האירוע.
    פוניו הוא סרט אנימה, בסגנון המוכר של סטודיו ג'יבלי: אנימציה קלאסית עם מאפיינים יפניים. עם זאת, מיאזאקי לא מסתיר את השפעת האנימציה האמריקאית על סרטיו, והוא אף סיפר שבסרט זה הושפע במיוחד מ"בת הים הקטנה". צחוק הגורל עשוי לזמן למיאזאקי התמודדות ראש בראש מול מאסקר וקלמנטס, האחראים למקור ההשראה שלו.
     
    פוניו  קורליין
    >>> פוניו. >>> קורליין.
     
    "קורליין" הוא סרט בטכניקת סטופ-מושן, בבימויו של הנרי סליק ("הסיוט שלפני חג המולד"). זהו סרט הסטופ-מושן הראשון שמוצג בתלת-מימד מרהיב. הנרי סליק משכלל כאן את הטכניקה שפיתח בסרטיו הקודמים, ויוצר אנימציה חלקה ועשירה, שלוקחת את הסטופ-מושן למחוזות חדשים.
    "מרי ומקס" לעומתו, הוא סרט-סטופ מושן שמתהדר באנימציה ובעיצובים פשטניים וקופצניים, אבל לא פחות אפקטיביים. זהו סרטו הראשון באורך מלא של האנימטור האוסטרלי אדם אליוט.
    "מרי ומקס" ו"קורליין" זכו בצוותא בפרס הגדול בפסטיבל אנסי, פסטיבל האנימציה הגדול והחשוב בעולם. "הסודות של קלס" זכה באותו אירוע בפרס חביב הקהל.
    "מר שועל המהולל" (Fantastic Mr. Fox), סרטו של ווס אנדרסון ("עמוק במים", "משפחת טננבאום", "רכבת לדארג'לינג"), הוא סרט סטופ-מושן יוצא דופן, שחורג מסגנון דמויות הפלסטלינה המקובל בדרך-כלל בטכניקה הזו, לכיוון עשיר במרקמים, בדים, פרווה ושיער. הנוכחות של ג'ורג' קלוני בסרט, סגנון הבימוי של אנדרסון, והקצב וההומור שבסרט, הופכים אותו למעין גרסת פרודיה אנימטיבית לסרטי אושן 11-12-13 של סודרברג.
     
      מר שועל
    >>> מרי ומקס. >>> מר שועל.
     
    מגמות
    מבין הסרטים שנעשו באנימציה תלת-מימדית, אפשר לציין ארבע מגמות בולטות:
    האחת, היא המעבר לסרטי "תלת מימד", באספקט המשקפופרי של הביטוי. סרטים שניתן לצפות בהם עם משקפיים מיוחדים שגורמים לסרט "לצאת אל הצופה". לא פחות מעשרה סרטים ברשימה - מחציתה למעשה - מתהדרים בגרסאות תלת-מימד. האם זהו גימיק חולף או אמצעי אמנותי שיישאר איתנו? רק הזמן יגיד. מה שבטוח: בשנים הקרובות אנחנו צפויים לעוד ועוד סרטים מסוג כזה.

    המגמה השניה היא שימוש ב"לכידת תנועה" (Motion Capture) כדי ליצור את אנימציית הדמויות. אמנם ברשימת סרטי האנימציה השנה מופיע רק סרט אחד כזה, "הרוחות של חג המולד", אבל לכך יש להוסיף לא מעט סרטים מצולמים שמכילים דמויות אנימציה העשויות בטכניקה זו, ובראשם "אוואטר" של ג'יימס קאמרון. המגמה הזו צפויה להתחזק בשנים הקרובות, בעיקר אם "אוואטר" יצדיק את הציפיות העצומות שנתלו בו.

    המגמה השלישית היא מעבר של סרטי אנימציה קצרים, של יוצרים עצמאיים, אל המסך הגדול. גם "9" של שיין אקר וגם "הקרב על הכוכב" (Battle for Terra) של מני צירבס התחילו את דרכם כסרט קצר של אנימטור בודד. שניהם הצליחו לגייס כסף ותמיכה שאיפשרו להם להפוך את אותו סרט קצר לסרט באורך מלא. "9", אגב, כבר היה מועמד לאוסקר, בגרסתו הקצרה. יהיה מעניין לראות אם יש ביכולתו לשחזר את ההישג גם בגרסה הארוכה. בראיה רחבה של המגמה הזו, אפשר לצרף לשני הסרטים האלה גם את "מחוז 9" - אמנם סרט מצולם, אבל כזה שמשלב המון אנימציה, ושהתחיל את דרכו באופן דומה, כסרט קצר של במאי צעיר. מעניין לציין גם ששלושת הסרטים עוסקים בנושאים דומים מאוד.
     
    הקרב על הכוכב  אוואטר
    >>> הקרב על הכוכב. >>> אוואטר.
     
    המגמה הרביעית היא זו של סרטים קטנים, מאולפנים קטנים, בתקציבים קטנים. 14 סרטי תלת-מימד יש ברשימה. מחציתם - שבעה סרטים - נעשו באולפנים ובתקציבים קטנים, בתוך ומחוץ לארה"ב, ללא גיבוי של אולפני ענק מסוג דיסני, דרימוורקס, פוקס וכדומה. המגמה הזו הולכת ומתגברת בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות השתכלולתם של תוכנות האנימציה ושל המחשבים, המאפשרים ליצור סרט בתקציב לא גבוה. עם זאת, לא ניתן לספר עדיין על הצלחה כלכלית או ביקורתית של ממש בתחום הזה. סרטי התלת-מימד העצמאיים שהופקו בשנים האחרונות זכו במקרה הטוב להצלחה מתונה ולביקורות סבירות. אף אחד מהם לא הפך ולא צפוי להפוך ללהיט שובר קופות, או ליצירת מופת עטירת שבחים. כדי למצוא סרט מצליח בקטגוריה הזו צריך לחזור אחורה עד לשנת 2001 ולסרט "ג'ימי ניוטרון"', שהכניס למעלה מ-80 מליון דולר בקופות ארה"ב וגם היה מועמד לאוסקר. אף סרט תלת-מימד עצמאי לא שחזר מאז את ההישג, למרות שלא מעט סרטי אנימציה קלאסית וסרטים בסטופ-מושן הצליחו לעשות זאת. מ"שלישיית בלוויל", "פרספוליס" ו"ואלס עם באשיר" - שזכו להצלחה ביקורתית ולמועמדויות לאוסקר, ועד "קורליין" ו"חתונת רפאים" - שזכו להכנסות נאות בקופות. אפשר לנחש מה הסיבות לכך, אבל זה כנראה נושא לפוסט נפרד.
     
    ג'ימי ניוטרון  ואלס עם בשיר
    >>> ג'ימי ניוטרון. >>> ואלס עם באשיר.

    תכנים וז'אנרים
    אנימציה נחשבה מאז ומעולם, בקרב הקהל הרחב, לטכניקה המיועדת לסרטי ילדים. אנימטורים סולדים לרוב מההגדרה הזו, ובשנים האחרונות נראה שמתחיל להתחולל שינוי אמיתי בתחום. הרבה בזכות הסרטים של פיקסאר, שעוסקים לאחרונה בנושאים בוגרים יותר (זיקנה, סביבה) וגם אלו של דרימוורקס, שפונים לקהל מגוון מאוד ומכילים הומור מתוחכם יחסית. אבל יותר מזה, אלו סרטי מדע בדיוני שלא מנסים להצחיק וכן מנסים לומר משהו על הטבע האנושי. הזכרנו קודם את "9", "הקרב על הכוכב" וגם "מחוז 9", שעוסקים שלושתם בנושא דומה. למעשה, בשלושתם הקרב בין בני-האדם לחייזרים מנסה לומר משהו על האנושות ופגמיה. בניגוד לקולנוע ההוליוודי המיינסטרימי, החייזרים הם לא "הרעים" ובני האדם אינם "הטובים". מעניין שגם "פלאנט 51" ובמידה מסויימת גם "מפלצות וחייזרים" עוסקים בנושאים דומים. ולרשימה הזו אפשר להוסיף גם את "אווטאר" של ג'יימס קאמרון, עוד סרט מצולם עם הרבה מאוד אנימציה, שעתיד לצאת למסכים לקראת סוף השנה (ועשוי לקבל מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר).
     
    מחוז 9  9
    >>> מחוז 9. >>> 9. 
     
    מלבד מדע בדיוני, אפשר למצוא ברשימה סרט אחד אישי מאוד ומלנכולי מאוד, שללא ספק אינו מיועד לקהל צעיר. זהו "מרי ומקס", שמעורר הרבה יותר דמע מצחוק. אדם אליוט יצר כאן סרט שעוסק במערכת יחסים מורכבת ובעייתית בין שתי דמויות שלא מזכירות שום דבר שדיסני, פיקסאר, דרימוורקס או מיאזאקי היו מעזים לעסוק בו. גם "9" של שיין אקר הוא סרט מורכב ואפל, שאף קיבל דירוג PG-13 (צפיה מגיל 13 ומעלה, בנוכחות מלווה מבוגר).
    את המגמה הזו משלימים "מר שועל המהולל", שהוא סרט שודים קצבי, ו"קורליין", שהוא במידה רבה סרט אימה. שני ז'אנרים שלא ממש מתחברים לדיעה הפופולרית על אנימציה.


    ארצות מוצא
    תעשיית הסרטים העולמית נשלטת כידוע על-ידי הקולנוע האמריקאי. תעשיית האנימציה אינה שונה. האוסקר הוא כמובן אירוע אמריקאי מובהק. ולמרות כל זאת, נעים לגלות בין עשרים המועמדים הפוטנציאליים לא פחות משבעה סרטים שהופקו במדינות אחרות. רבים מהסרטים הם קופרודוקציה של אולפנים ממספר מדינות, כך שאותם שבעה סרטים מגיעים למעשה מעשר מדינות ומארבע יבשות שונות: יפן, הונג-קונג, אוסטרליה, ארה"ב, איטליה, ספרד, צרפת, בלגיה, אירלנד ולוקסמבורג. אחת הסיבות המרכזיות לנוכחות הגדולה של סרטים "זרים" בקטגוריה הזו (הרבה יותר מבכל קטגוריה אחרת באוסקר), היא שסרטי אנימציה קל מאוד לדבב לאנגלית, ולמעשה מרבית סרטי האנימציה מופקים מלכתחילה בגרסה דוברת אנגלית, ולפיכך הם זוכים להצלחה בארה"ב ובעולם כולו. תעשיות קולנוע ברחבי העולם גילו שהדרך הכמעט יחידה של הקולנוע המקומי לפרוץ את גבולות המדינה היא באמצעות סרטי אנימציה, שפונים לקהל גלובאלי.
    בשנה שעברה הופיעו ברשימת המועמדים שני סרטים ישראלים: "$9.99" של אתגר קרת וטטיה רוזנטל - קופרודוקציה ישראלית-אוסטרלית בסטופ-מושן, ו"ואלס עם באשיר" של ארי פולמן, באנימציית פלאש. השנה אנחנו נעדרים מהרשימה, אבל בהחלט יתכן שבשנים הקרובות נצליח להשחיל לשם מספר סרטים. תעשיית הקולנוע הישראלית לומדת שהאנימציה היא דרך מצויינת לפנות לקהלים בינלאומיים, וגם קרנות הקולנוע בארץ מתחילות להכיר בחשיבות הנושא. גורמים אלה תורמים לכך שכיום נמצאים בארץ מספר סרטי אנימציה באורך מלא, בשלבי הפקה שונים.


    כמה כמה?
    עשרים מועמדים פוטנציאליים הוגשו לאקדמיה. כמה מתוכם יהיו מועמדים סופיים בטקס האוסקר?
    ברוב שנות קיומו של פרס סרט האנימציה, היו מועמדים בכל שנה שלושה סרטים בלבד. תקנון האקדמיה קובע שאם יוגשו למועמדות לפחות 16 סרטים כשירים בשנה אחת, הקטגוריה תוגדל לחמישה מועמדים. עד השנה זה קרה פעם אחת בלבד, בשנת 2002. השנה, כאמור, הוגש שיא חדש של עשרים סרטים. לכאורה זה אומר שהשנה יהיו חמישה מועמדים. אולם עניין זה עדיין אינו ודאי, משום שלא כל הסרטים עברו את כל המשוכות הבירוקרטיות הנחוצות, וחלקם עדיין לא קיבלו אישור סופי. עם זאת, נראה שמדובר רק בעניין טכני, ובכל מקרה לא סביר שייפסלו יותר מארבעה סרטים, כך שניתן להמר כמעט בוודאות שהסף הרצוי יחצה.
    רשימת המועמדים הסופית תפורסם בשני בפברואר.
    מלבד השינוי בכמות המועמדים בפרס סרט האנימציה, צפוי השנה עוד שינוי משמעותי מאוד בטקס האוסקר: רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הוגדלה מחמישה לעשרה. לכאורה, אין לשינוי זה נגיעה לענייננו. בפועל, הוא מגדיל מאוד את הסיכוי שסרט אנימציה אחד או יותר יצליח להשתחל לתוך רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. מאורע כזה התרחש עד היום רק פעם אחת, בשנת 1991, עם "היפה והחיה" של דיסני.
     
    UP  גשם של פלאפל
    >>> למעלה. >>> גשם של פלאפל.  

    הימורים
    אז מי בפנים? בהנחה שאכן יהיו השנה חמישה מועמדים, מי הם יהיו? קשה לומר, התחרות ללא ספק קשה מאוד. יש רק סרט אחד שאין לגביו עוררין. זהו "למעלה" של פיקסאר, שזכה לשבחי הקהל והביקורת וגם שבר קופות בארה"ב ובעולם כולו. רבים מהמרים שהוא לא רק יזכה בפרס סרט האנימציה, אלא גם ישיג מועמדות בפרס הסרט הטוב ביותר (ואולי גם בפרס התסריט המקורי). מלבד "למעלה", קשה להמר אפילו על מועמד ודאי אחד. יש לפחות 12 סרטים בעלי סיכוי סביר: "קורליין" ו"מרי ומקס" שזכו באנסי, "הסודות של קלס" שזכה שם בפרס חביב הקהל, "פוניו" של מיאזאקי, חביב האקדמיה, "הנסיכה והצפרדע", שחייב להצדיק את הקאמבק של דיסני הקלאסית, וגם "אסטרו בוי", "גשם של פלאפלים", "9", "מר שועל המהולל", "מפלצות נגד חייזרים", "עידן הקרח 3" ו"פלאנט 51". לכולם יש סיכוי. בין אם משום שאולפן גדול עומד מאחוריהם (סוני, דרימוורקס, דיסני או פוקס), בין אם משום שהם הצליחו מאוד בקופות ("גשם של פלאפלים", "מפלצות וחייזרים", "עידן הקרח 3"), בין אם משום שהם מביאים סגנון או תוכן ייחודיים ("9", "מרי ומקס", "הסודות של קלס") ובין אם משום שהם נוצרו על ידי במאי או "אוטר" משמעותי (ווס אנדרסון, הנרי סליק, הייאו מיאזאקי). בשורה התחתונה, קשה מאוד להמר.
    אבל זה לא אומר שלא ננסה...
     
     מפלצות וחייזרים  אסטרו בוי
    >>> מפלצות וחייזרים. >>> אסטרו בוי. 
     
    קל יחסית לנחש מי לא יכנס: "הסודות של קלס" מינורי וצרפתי מדי בשביל האקדמיה. "עידן הקרח 3", "פלאנט 51" ו"אסטרו בוי" מסחריים מדי, ולמרות האולפנים החזקים שעומדים מאחוריהם, אני מתקשה לראות אותם נכנסים בשנה כזו לרשימה הסופית. "9" הראה פוטנציאל והיה מועמד בולט, אבל הוא נשכח במהרה ולא השאיר חותם. "מר שועל המהולל" נראה לי כמו סרט שזקני האקדמיה לא ממש יאהבו.
    מי שאני מהמר כמעט בוודאות שכן יכנס, הם "פוניו", בזכות החיבה של האקדמיה למיאזאקי, ו"הנסיכה והצפרדע", בגלל שדיסני, בגלל שקלאסית, ובגלל שהמעמד מחייב.
    זה משאיר שני מקומות, עליהם מתחרים ארבעה סרטים: "קורליין", "מרי ומקס", "גשם של פלאפל" ו"מפלצות וחייזרים". לדעתי האישית, ל"מפלצות וחייזרים" ול"גשם של פלאפלים" אין שום מקום ברשימה הזו. אבל אני אינני חבר אקדמיה. חברי האקדמיה נוטים לתגמל סרטים מצליחים, ושני הסרטים הללו הצליחו מאוד. לכן, בצער רב אני מהמר ש"מרי ומקס" ישאר בחוץ. מבין שני סרטי האולפנים התלת-מימדיים, "גשם של פלאפלים" זכה לביקורות טובות יותר, אבל "מפלצות וחייזרים" הכניס יותר כסף בקופות. קשה לי להאמין שאולפני דרימוורקס לא יזכו לאף נציגות, ולכן אני נוטה להמר על "מפלצות וחייזרים". מצד שני, נראה לי ש"גשם של פלאפלים" נותר טרי יותר בזכרון. האקדמיה גם לא תהסס לתגמל את אולפני סוני (שכבר היו מועמדים על "תפוס ת'גלים", אבל מעולם לא זכו).
     
    אז רשמו לפניכם את ההימור שלי לחמישיית המועמדים:
    "למעלה" (שיזכה גם במועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר), "פוניו", "הנסיכה והצפרדע", "קורליין", "גשם של פלאפל".
    מיקס נאה של שני סרטי אנימציה תלת-מימדית, שני סרטים באנימציה קלאסית וסרט אחד בסטופ מושן.
    על הזוכה הגדול הרבה יותר קל להמר. זה יהיה, כמעט בוודאות, "למעלה", שיעניק לפיקסאר את האוסקר החמישי שלהם, והשלישי ברציפות.


    טריילרים:
    The Missing Lynx
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/11/09 16:44:

      תודה על הסקירה וגם על התחזית.

      מכינה את המטריה...

        17/11/09 10:48:

      הרבה מאוד סרטים מעניינים מוגשים לשיקול האקדמיה בקטגוריה מדי שנה, אבל מעט מאוד סרטים כאלה מגיעים למועמדות הסופית. קטגורית סרט האנימציה באורך מלא, למרבה הצער, צריכה להקרא "שובר-הקופות באורך מלא", כי אלה הסרטים ש(כמעט) תמיד מועמדים, ועם יוצא מן הכלל אחד - "המסע המופלא" - תמיד זוכים (וגם זה לא מדויק, כי "המסע המופלא" גם היה שובר-קופות במולדתו). חוץ מ-"המסע המופלא", המועמדויות הלא-שגרתיות הבודדות שאני יכול לחשוב עליהן כרגע הן "שלישית בלוויל" (שלבמאי שלו עומד לצאת סרט חדש בקרוב) ו-"פרספוליס". אף אחד מהם, כמובן, לא התקרב אפילו לזכיה. והיו פספוסים היסטריים: "ואלס עם באשיר" לא היה מועמד בשנה שעברה (למרות שהוא כן היה מועמד בקטגורית הסרט הזר) ו-"שחקנית המילניום" של סטושי קון, אחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר של העשור האחרון, גם לא (האקדמיה בחרה לתת במקום מועמדות ליצירת המופת "אחי הדב", כמדומני. או אולי "תפוס ת'כריש"? לא זוכר. העקרון זהה).

      אז כן, רשימת המועמדים הפוטנציאליים השנה מעניינת, אבל רשימת המועמדים הסופיים, אם יורשה לי לנחש, תהיה מעניינת הרבה פחות.

      פרופיל

      talotan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      סינמסקופ - יאיר רוה

      זאב זאב

      אמנון וינר