הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
דברים חדשים/חלקי נשמה אבודים
האמת, אני כבר לא זוכרת מתי מישהו הסתכל עלי ככה. אני כבר לא זוכרת מתי צעדתי ככה בביטחה, לא עוד סערה שתטביע אותי, אלא משהו אחר, שמחייך אותי, שמרגש אותי, שמנעים את ימי ולילותי
בפעם הראשונה מזה הרבה זמן שאני לא חשה חרדה
אני נהנית מהפתיחות שלו, אני נהנית מהפתיחות שלי, כשאני מתגעגעת זה לא ממקום של מחסור, או חוסר ביטחון או חרדת נטישה
זה כל כך מוזר לפעמים, שאני תוהה, ותמהה על כל האחרים שהכנסתי לליבי, לביתי
בשלוש שנים האחרונות עברתי דרך ארוכה, רצופת מהמורות, דרך שהתחילה בזוגיות טראומטית, שנפשי לא יכלה להכיל, נותרתי לא שלמה. היום חלק ממני מבין, כי המפגשים שהיו לי לאחר מכן היו המסע שלי להשבת חלקי הנשמה האבודה שלי. כל סיטואציה שיכלתי לה השיבה לי עוד פיסה מנשמתי.
|
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כיף גדול לקרוא ולדעת.
תודה שאת חולקת
קחי לך מלוא חופניים עידוד ושמחה ואהבה,
(עד כמה שאפשר מאיש זר בעולם של בלוגים)
טוב שהגעת למקום הזה.
וטוב שמצאת את
השותף לזה..
חג שמח:)
המון תודה, עופר
הנשמה שלך תמיד , אבל תמיד שלמה והייתה שלמה
רק שחלקים ממנה קצת התפזרו
לכתוב את המדריך לאיך לחבר הכל מחדש , לוקח זמן
להבדיל מהקוביה ההונגרית, הנפש שלנו קצת יותר מסובכת ואין פתרון אחד לתקן
אשרייך שאת מוצאת את הדרך
חיזקי ואמצי
מגיע לך הכל מהכל
שלך
עופר
מאחל לך את כל נשמתך המלאה בחזרה
לא נותר לי אלא להסכים :-)אכן, לחיים :-)
יופי.
את מתארת הרגשה של בגרות בזוגיות.
הדרך שלך לגילוי עצמי, אני חושבת.
יש לזה עוד שמות כמו: התבגרות, התפכחות. אני יודעת את זה, אני באה משם.
איזה כיף, לחיי האהבה...
אפילו בתולי
נקי