מן ריקוד יפה של לתת ושל לקחת בין מילה כתובה ונאמרת בין כף היד המלטפת לתחושה המתעוררת של הפה המנשק, את הפה המתמכר. של השכל עם הרגש של היצר עם ההגיון. מן ריקוד כזה נעים של אהבה ושל תחושות. וברקע מעשה האהבה ישנם ריחות, טעמים, מגע מראות הדיבורים והקולות, החיוך ועוד אינספור רגשות. והשתיקה יודעת כל יפה היא, חכמה, שומרת סוד כמתגרה, לא מגלה את מה שטרם גם הלב וגם הראש לא יודעים על המחר... |