אני יודעת שהגיע זמני לאיזה פוסט ברומו של עולם, אבל לפני שאני מגייסת למענו את שארית תאי האפורים, אני חייבת לספר בשבחי הקנולי.
את הקנולי הראשון בחיי אכלתי בניו יורק. באותם זמנים רחוקים, כשהתאומים עמדו על תילם, וכבר אי אפשר היה לעשן בכל מקום, לקחו אותי ידידי, בקיאים בתפוח הגדול, לבית קפה קטן וענייני בליטל איטלי, שבעליו הרשה לאורחיו לעשן בין ספלי הקפה והעוגות. האיש הנורמאלי הזה, יבוא אישי מסיציליה, הגיש את הקנולי: קנולי באיטלקית צינור חלול קטן ממולא בסוג של מקצפת גבינת ריקוטה. איש לא אמר לי שמדובר בהתמכרות מסוכנת. כי קנולי קשה להשיג בעולם. סוד הכנתו המיטבית שמור ליוצאי סיציליה. לשאר בני האדם נותר רק להתגעגע אליו אחרי הביס הראשון. בהשוואה לטירהמיסו. הקנולי מיועד למיטיבי לכת.
את הקנולי השני השלישי ועוד המון גיליתי במולדתו סיציליה. לשמחתי היה עלי לנסוע לאי הקסום מספר פעמים ובכל פעם בדקתי את הקנולי בכל מקום שהגעתי אליו. שם גם הסכימו לגלות לי (לא בפעם הראשונה כמובן) את רזי ההכנה בתאוריה. מדובר בבצק שסוד הכנתו עובר מדור לדור. אחרי לישה וקירור, מניחים פיסות ממנו על צנור קנולי ( מנירוסטה ) וכשהבצק מחבק את הצנור מניחים את שניהם בשמן רותח ויוצרים קונכיה שטעמה.אלוהי. את הקונכיות שומרים בצד. מכינים את מקצפת הריקוטה וכשמגיעים האורחים ממלאים את הקונכיות במקצפת, והטועם יוצא אשכרה מדעתו. אני מחברת לינק לנושא ההכנה למי שיחפוץ. מה שחשוב להבין שכמו שהאיטלקים מדקדקים בפסט ה"אל דנטה" המפורסם, דהיינו יש לאכול אותה כשהיא מתלבשת על השן, כך הקנולי יש לסיים את ההכנה שלו סמוך מאד לרגע האכילה.
את הקנולי הכי משמעותי בחיי אכלתי ביום שבת בקרית טבעון. בת זוגו של בני, שמעה על עלילות הקנולי מהיום שאכלה אצלנו לראשונה. הגעגועים שלי למעדן כרכמו את פני, ציפיתי שנים לגואל או לגואלת שיכינו בשבילי קנולי, אני כבר אוריד למענם את הירח.
הוזמנתי אחר כבוד לארוחת צהרים חגיגית בבית הוריה הנופשים בחו"ל, ובדרך כבר הודיע לי בני שיש לי הפתעה ושעלי להדק את החגורות. כמי שמיחלת להפתעות הדרך לטבעון עברה ברגע, והנה התיישבנו בוף טוסקני משהו, לארוחה נפלאה. ואז, במטה קסם, בסוף הארוחה הוגשו קנולי, אמיתיים, כמו בספר כמו שאני אוהבת, וכמו שאני זוכרת עד עצם כתיבת שורות אלה.
אין לי ספק שמי שיגיש קנולי בארץ ימלא את בית הקפה שלו ברגע. צריך רק לדעת לעשות אותם, ולהגיש בזמן. כי קנולי לא ממלאים מראש. את הקנולי ממלאים מול עיני הלקוח, כי צנורית הבצקהמקסימה הזו נועד רק עבורו.
ביו טיוב יש אינסוף מורים לקנולי הנה אחד מהם http://www.youtube.com/watch?v=Hvxqk8y3aAI&feature=related |
תגובות (69)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוי, אני ממש אוהבת אותך שאכלת את המעדן ולא שכחת לדווח למנהלת מועדון המתגעגעים. תבורך בגברים ותודה חמה חמה
היום יום שישי, ה11 לחודש, השעה 12 בלילה. לפני מחצית השעה חזרתי מהגלידריה הסיציליאנית של גי'לרמוני ברומא, אחרי קנולי ועוד דברים טעימים. מסכים איתך על כל מילה
אילנה
שאת תהיי גם עובדת, גם לקוחה וגם משווקת? חלום של כל בעל עסק.
את הקנולי הכי טעים שטעמתי אכלתי בבית קפה קטן בפלרמו.מי יודע אולי אכלנו באותו מקום.
יש לך עובדת אפשרית
לקוחה קבועה
משווקת מרכזית
ובטוח יהיו לי עוד כמה רעיונות "מדהימים" רק תפתח
פתאום נשמע לי רעיון לא רע לפתוח בית קפה בנווה צדק שמתמחה בקנולי.
בסדר
נשמע נפלא. עשית לי תיאבון.
בפעם הבאה אנסה זאת במקום מיץ כוסברה :)
תודה לך חמדתי על הביקור ועל המילים החמות
תודה שקפצת לביקור. בהזדמנות אני אחפש את לחמנית הגלידה עליה המלצת.
אני מבטיחה להגיע להסכם הבנות: פריקסה מול קנולי. נראה לי שאפשר יהיה לחתום בקרוב
ערב טוב ואנטי-דיאטו לכל,
הבצק, יעני זה שעשוי מקמח לבן, עם הגלוטן - ועם המרגרינה שכיום המדענים(לא מעדנים)אומרים שיתר טוב להשתמש בחמאה(כי היא פחות מזיקה ), עם המקרר הטוב, אלו עושים את הבצק , שהוא נשמת הקנולי. אני אישית , מעדיף לא את הבצק - אלא את המוצר שנוצר בתנור - הלחמניה. בפנים לבן כמו הקמח של הקנולי - ובחוץ חום -עץ קליפתי דק וגמיש, נמס בפה וחם בשיניים. לחמניה. זה שהאלז'יראים והצרפתים קוראים בגט, לחם-צרפתי ועוד ועוד. לא, רק לא לחם. לח -מניה. כבר לפי השם , זה ברור שפה יש משהו ממכר.
ומה יש בו בקנולי האיטלקי שאפילו מולדתו לא באיטליה אלא בסיציליה , מולדת המאפיה הידועה לשמצה אפילו בניו יורק? קציפת ריקוטה, שממלאים אותה בצינור של הקנולי מאוד סמוך לאכילה. ואני, מה אני מעדיף? מה כבר יותר מוצא חן לטעמי האנין - מסתם גבינה איטלקית מוקצפת? קר כמו שהצק והקנולי הצינורי צריך להיות, בטעמים שונים ובריחות שמרנינים את האף והחיך? כמובן שכל זאטוט יודע - גלידה. גלידה ביתית שמיוצרת בחנויות הגורמה לגלידאים. אה! בלחמניה עגולה כשמותיאים את הבצק האפוי הפנימי הלבן ומניחים את הגלידה - ממש ממש ברגע שבאים לאכול - זה הקינוח האלוהי - שלא תמצאו בשום גלידריה, בשום חנות "הוט קוטור" , פשוט, טעים ואפשר להשתכר ממנו. ככה- בזוגיות נעימה, ליד האח בחורף, עם שטיח עבה - ברקע מוסיקה של אוהבים-
וזה ממש קינוח.טעים. לא לבעלי כרס בצורת חבית הבירה, אבל מענג לבעלות גו זקוף וגמיש ומבט מענג....
סליחה שנסחפתי. אינני שף, לא בשלן כפייתי, שנים שאני לא מבשל כבר, וקודם לכן הייתי זה שלא שוטף את כלי האוכל בכלל, אבל - אוהב אוכל טעים , בעל טעם אישי ויודע שלפעמים יש עונג גם במראה של מדבר צחיח , כשאתה מסתכל מפינה קטנה של הצוק בעיירה ישראלית שמעל למכתש(שנקרא באנגלית קניון, אך כיום כבר משמש למרכזי חנויות)הגדול. הצבא, אומרים. צועד על קיבתו.
אז בואו ותבינו אותי. כמו ששכונה ענתיקה כמו נווה-צדק, נחשבת לאחלה שכונה בגלל זו שקראו לה נולה צ'לטון(לא לא הצ'ילבה שלי, דווקא אשה פשוטה למראה אבל מוחה מבריק)אהבה לגור בה. פשטות. לפעמים משהו שמדבר אליך בביתיות, בגוונים שונים, ברי ממכר - סתם מזון טעים, יכול להיות קינוח גם לאלופים שבבני החיל.
אז תמצאו לכן בן זוג שיודע טעם והטעימו אותו במעדן פשוט טעים וקינוח מתקופת האליםהיוונים.
אפשר ביס!!!!!!
פרץ ידידי, מאות אלפי סיציליאנים לא טועים :-) תדע לך שאני כבר מקנאה בקנולי שתאכל באיטליה.
תודה לך על הכוכב
כתיבה מאוד יפה ועל כך * לך.
אבל, בריאות הינה מזה והלאה...
ואני מאמין לך שזה טעים שיגעון.
ולכן מבטיח שנטעם בפעם הבאה כשנהיה באיטליה...(כבר בתכנית)
שבת שלום.
אבל, בריאו הינה מזה והלאה...
ואני מאמין לך שזה טעים שיגעון.
אבל מבטיח שנטעם בפעם הבאה כשנהיה באיטליה...
שבת שלום.
אתה צודק
אצל המקצוענים התוצאה תמיד תחזור על עצמה
אצל חובבים כמובי כל restart הפתעה גמורה
אם תחושת המאפיה עברה אליך אני מאושרת
היא זו המבעבעת בכל קנולי באשר הוא
כי בקנולי יש הרגשה מתוקה של משפחתיות שווה
כזאת ששוכחת את כל הצרות ומתרפקת על הטעמים של מאמא מיה
והיא מחמשת את הטועם בכוחות שלא היו בו קודם.
אני מודה לך שהתחלת לקרוא את הספר
אני אשמח לקרוא גם את חוות דעתך
בטח נורא קר אצלכם
אני שולחת לך חיבוקים מחממיים
אני מסירה בפניך את כובעי
הכלה היא הגבורה האמיתית של הספור
והיא זו שמחוללת את השמחה.
תשואותי
איריס חמודה, חשבתי עליך הבקר בקטע שאנ יצריכה לבדוק איפה את ולוודא שאת מרגישה מצוין והנה המתנת בסבלנות בתיבה עם מילים חמות. הפתעה מתוקה וגם תודה רבה.
אבל תמיד אפשר לעשות restart
:)
אילנה קסם שכמותך
לא יכולתי להתעלם מתחושת סרטי המאפיה
האיטלקית במהלך קריאת התוכן שלך.
גרמת לי לטריגר שהציף אותי בסצינות מאפייה משובחות ((-:
מעולם לא יצא לי לטעום קאנולי,
אולם לאחר המילים שלך נראה לי שאני מאד רוצה.
(ששששש..... התחלתי לקרוא את הספר שלך,
אל תגלי עדיין לאף אחד...)
לא טעמתי כזה אף פעם, ועל כן הכלה האמיצה הרשימה אותי יותר.
זהו שגם לי, בתוספת להתפעלות שלי ממגוון הנושאים שהבלוגרית כאן כותבת עליהם.
יפה.
לא להאמין שאתבלבל בין 'צינור' ל'צינור':)
תודה על המחמאות. את צודקת, כמובן!
יקריתי המתוקה יש לנו טעות איומה מדובר ב- קנולי לא בקנלוני
את מכינה קנלוני נפלא
אני ממליצה על קנולי מהמם
קנלוני כמו שאת עושה - זה שנראה בתמונה מחייב נסיעה דחופה לשבדיה. אני אודיע לך מתי אני מגיעה לחסל את מלאי הקנלוני ולחזור בחזרה.
קנולי שאני אוהבת הוא מנה אחרונה . עשוי מבצק של עוגיות לא של פסטה. שימי לב לתמונה שלך (יאמי) מול הקנולי שלי.
חמישה דברים יש לי לכתוב לך
את נהדרת
את מנצחת
את ספורטיבית
יש לך עמדות ואת מגנה עליהן
ואת יצירתית
אהובתי, אם הייתי יודעת להכין קנולי
לא הייתי מצפינה עד קרית טבעון
כדי לקבל הפתעה מהזוג המפתיע (בני ובת זוגו)
אבל אנחנו נעשה מפגש של אוהבי הקנולי העבר ובעתיד
וכמובן מדובר באפיה כשרה למהדרין
בישול במיטבו הוא אירוטי
הו כל כך דומה להתערסלות אוהבים
אופס הוא מתחיל ובהרף עין (לא משנה כמה זמן ) נגמר
וממש אי אפשר לעשות Action Replay
בלעתי את הרוק.
זה כשר כן? (@:
אז תכיני
ונאכל על המרפסת בנווה צדק (-:
אם אתה באמת רוצה שאשיג לך את הכתובת אעשה זאת בחפץ לב
לדעתי הם יארזו לך את הקנולי ותוכל להביא הביתה השאלה מה
ממש אירוטיקה, אופס, בישול במיטבו..:)
אני בעד שילוב בין שני הדברים...
מה באמת הכתובת ב"ליטל איטלי" בניו יורק?
אם יהיה טעים, אני מבין שאי אפשר לקחת דוגמית הביתה :)
כשאת באה לחגיגת הספרים הגדולה
אנחנו נסדר לך קנולי
אבל אולי בדרך, עצרי בניו יורק, ליטטל איטלי
וכל השאר פולקלור
יפתי, הוראותיך נר לרגלי. היא אכן כלה שוה שווה
נראה מדליק . חבל על הזמן.
רונית
כלה לעניין!
תחזיקי חזק..
:-)
שרי
רוקם ברוך הבא וגם נעים מאד
עשית אותי מאושרת מעצם החשק המתעורר שלך לקנולי
הייתי מתה לעמוד מולך ולהתבונן בך מהנגיסה הראשונה לאחרונה
תאמין לי, אין כיף גדול מזה
אני מבטיחה שאודיע אם אדע על מקום עם קנולי
ובינתיים תודה חמה על התגובה
ברוח תיסלם אפשר יהיה לומר
תנו תנו לי קנולי
או לפזמן היא אוהבת רק קנולי אוהבת קנולי
אבל חייב לומר שהתיאור והתמונה
הצליחו לתת משהו בבלוטות הטעם
ולהעיר ניצוץ של חשק לטעום מה זה
טרמילר יקר ריגשת אותי מאד. אכן נגעת בנקודה. לפעמים טעמים במפגש עם הילדים עושים את כל ההבדל.
אהבתי את הביקור אצל הבן והזכרון ממנו שבתחושת הטעם המעודן של קנולי שכיבדה בה אותך זוגתו שאת כנראה אוהבת. בכלל מערכת יחסים רוויה טעמים עם ילדים שלנו זה מאד מרגש, לטעמי. אישית אני לא רודף מטעמים מהסוג הטעים ולא משביע. אני מוגדר כאכר בטעמי. הכל בסיסי וטעים ומשביע...
את פלרמו והאי סיציליה אני חייב לראות זו השנה השלישית שלא יוצא לנו יחד ולשם לא יוצאים לבד, הבנתי.
תודה אילנה יופי של פוסט :)
אתי י'קירתי,
אני בתפקיד של בונה לא של הורסת הקנוללי. חס וחלילה ירחם השם.
הקנולי מוצאו מסיציליה נקודה. אם האוסטרים הכניסו קצפת זה בגלל שהם אלופים בקצפת
אבל מה שנכון למלא את הקנולי זה עם גבינה
ועכשיו יש עוד תוספות. לקנולי בתמונה שבחרתי הוסיפו תות שדה
יש כאלה שמוסיפים את ריבועי הפירות המסוכרים
רבים מוסיפים פירורי פיסטוק חלבי
וכמובן קנולי סטרייט, רק גבינה מוקצפת
בתור תל אביבית אני ממש לא זוכרת קנולי בילדותי
אבל לא גדלתי במשפחה הנכונה
ומה התערובת שהם מכניסים לריקוטה? אל תגידי לי שזה פירות מסוכרים עם צבעים מלאכותיים, שלא תהרסי לי את הקנולי.
יקירתי המוסיקאית ר/מי לפנייך שבפלרמו עושים את הקנולי הכי שווים (כך הסבירו לי בסיציליה) מבלי לפגוע בזכויות של קטניה,סרגוסה וכל השאר. מסתבר שבפלרמו הם עושים קנולי ענקיים, ואינם מוסיפים הרבה פרט לגבינה המוקצפת. אין לי מושג מה אכלת אבל אולי זה היה אימפרוביזציה על הקנולי לכי תדעי. אבל הכי חשוב שסיציליה היא אי מקסים וכיף לשוב לשם.
בשנה שעברה טיילנו בפלרמו
נכנסנו לסוג של קונדיטוריה שטיגנה במקום דברים
קנינו סוג של "סמבוסק", ממולא בגבינת ריקוטה ועשוי במקום בצק מאורז מעוגל לריזוטו
היה נפלא
את קנולי לא ראיתי שם ואחרי הפוסט שלך אולי בפעם הבאה ארצה לטעום אותו
כי נראה מאוד טעים
:)
תודה אילנה
נו אז מה נעשה. אין אדם שיודע לעשות קנולי בארצנו לבד מזוגתו של הבן שלי
וזה גם בטבעון
יש לי הרגשה שבדרך לאפריקה את תעברי דרך סיציליה
תקני אותי אם אני טועה
מלכת הפנינים אמליה,
יש לך יכולת של אבחנה דקה הראויה לכל שבח
איש לא יכול לחמוק מפניך
קנולי או לא
תודה לך על שאלתך
אוףףף, עשית לי חשק נוראי):
לדעתי את הבנת לגמרי את מחולל הקנולי
והפרוש שלך משובח לעניין ומסב הנאה גדולה
WOW , על מה את כותבת בעצם?
:)
קנלוני טוב בעיניי הוא אחד עבה ובשרני,
אחד שכל פעם שאני טועמת אותו - משתבח...
שכל פעם שאני שמחה לראות אותו
שמח הוא לקראתי...
לא משנה המילוי חשוב הטעם שהוא משאיר בפה.
אכלתי בחיי סוגים שונים של קנלוני
ודבר אחד למדתי
אם התייחס אליו יפה
הנאתי תגדל, תתמלא ותמלא...
יקירי המתוק,
אתה יכול להיות בטוח, שאם הייתי יודעת להכין אותו הייתי מזמינה אותך לקנולי
אבל ידי טובות רק בבישול
כשתיסע לאיטליה אני מאמינה שתמצא ברומא (לא לפני שתשאל)
או פשוט לסיציליה.
חיים מהקפה נסע לסיציליה לפני כחודש
ואכל אותם בלי סוף.
תודה לך שאתה עומד לזכור אותי בחברת הקנולי
אין אושר גדול מזה
כרמל אני מריחה מקום למיזם בתחום הקנולי, אני מקווה שמישהו ירים את הכפפה
אוי, אני כבר כורתת אית ברית אוהבות הקנולי
וממש בקרוב אקח את המכונית ואצפין עד שבדיה הרחוקה
וכל השאר פולקלור
תיאורי הקנולי משובבי נפש.
אין לי היכרות אישית עם המעדן,
אם אתוודע, אזכור כנראה
ששמעתי עליו לראשונה אצלך. (:
אילנה כתבת יפה.
אנו חולקים את אותה חולשה לקנלוני.
אילנה,
אני מבינה שאת אי שם בצפון. אם כך, הצפיני מעט (בסה'כ כמה אלפי קילומטרים) ותוכלי לאכול קנלוני נהדר אצלי.
עם הגבינה, נהדר. עם תרד, משגע.
אילנה.
סגרנו. אני כבר נדרכת לנסיעה. מתה עליך
*בואי אילנה האירוח עלי, הכל כלול
למעט קנולי
לשיקולך. אותי זה מסקרן לגמרי. את יכולה לספר כאילו זה קורה למישהו אחר
זה די אירוטי
מתוקה שלי, חשפי את רגעייך עם הקנולי. נראה לי שהם היו שווים ביותר
אני אוהבת אותך הרבה יותר עם התגובה המקסימה שלך
בשבוע הבא אני באה לירושילם
יופי של כתיבה אילנה
דרך נהדרת עשתה זוגתו של בנך
להגיש לך מעדן נחשק ונכסף
ואני בטוחה שהקנולי ערב לחיכך שבעתיים.
* יגיע