ערפל ,
כמו שמיכה של פוך לבן כשלג
מכסה כליל את פני העיר.
גולש לו ערפל ממרום שמים,
ועל קודקוד של הר ירוק נופל הוא,
ומשם הוא מזדחל
בין בתי העיר המנומנמת.
מזדחל הוא, ונראה כאילו
נעצר ממש מול החלון שלי.

שם למעלה
על צמרות עצי האקליפטוס הירוקים
הוא שוכב לו שם, רובץ,
כמו כבשה גדולה גדולה לבנה וצמרירית
על כר נרחב של דשא.
עד,
עד שבאה לה השמש
ופזרה אותו משם לכל עבר בשמיים...


------------------------------------
פינת אני חייבת לזכור :

מעבר לערפל הכי סמיך אפור ו"כבד" שבשמיים
תמיד יהיו שם בשבילי, השמיים הכחולים !