הורידו אותי ממעקה הגג,

גבוה לי, סחרחורת.

אני לא צוצלת.

אני לא מסוגלת

לעמוד בשיווי משקל על כתפו של מרזב.

אני לא קולטת

שידורי לוויין.

אני לא צלחת.

אני לא איזה דוד לחימום המקלחת.

אני לא לוליין שהולך על חבל,

אני לא מנקה שמשות.

אני לא משקיפה מערבה אל האופק

לראות אם ספינות מתקרבות.

או אויבים ממזרח,  

כנחילים הגולשים מגבעות.

אני לא שבשבת שמסתובבת ברוח,

אני לא שטיח פרסי.

אני לא חסידה על רגל אחת

מהרו והורידו אותי.

לא מספיק להביט עלי מלמטה

ולמשוך עוד קהל סקרנים.

תקראו למציל, לכבאי עם סולם,

לאביר חסון, לחוטב עצים,

לשכן שלי חיים או לאיש המוסך.

הורידו אותי ממעקה הגג,

נמאס לי להיות כאן לבד.

עוד מעט לים השמש תצנח,

ועלי ירד המסך.