פרק ד'
לאחר הגעתי ארצה התחלתי להפנים את האירועים ולאט לאט התחיל פרק חשוב בחיי. סיכמתי עם מייקל שנתקשר דרך "סקייפ" (תוכנה המאפשרת וידאו ושמע לכל מקום) וכך נוכל להמשיך ולחבר את האנרגיות לעבודה משותפת. בפעם הראשונה שדיברנו עשינו עבודה אנרגטית,הוא בשאסטה ואני בארץ.הוא ביקש ממני להביא משהו שלא ידעתי על קיומו... רשת ה"כן". רשת אנרגטית זו מאחדת בתדריה את כל הרשתות האחרות.העיקרון של רשת זו הוא גשר בין מימדים ותודעות המאפשר תקשורת מאחדת בשפת הבריאה.בהתחברות לרשת ה"כן" תתאפשר הזרמת אנרגית אור למשל בין עולם החי לאנושות,בין תודעות של שבטים ועמים ועוד אופציות רבות שהבנתי הארצית קטנה מלהכיל. התחלנו לחבור לאנרגיה כשמייקל תומך בי ואני עף אל על...ראיתי רשת אור בצורת עיגול מרחפת במערכת השמש...זימנתי את האנרגיה והרשת התקרבה נפתחה ועטפה את כדור הארץ מספר קילומטרים מעל האדמה.כעת התחברתי לרשת ומצאתי עצמי מאוחד ונודד עם עדרי גנו בסוונה של אפריקה,נשאבתי לגזעי הענק של עצי הסקויה הענקים ואז מייקל קטע את המסע והחזיר אותי. הרשת כעת אמורה לעטוף את כדור הארץ ולגעת בפני הקרקע...חיכינו וכלום לא קרה...הפעלתי את הדרכתי וביקשתי כיוון...עברה דקה ומצאתי עצמי בחיבור הרשת שיגע ראשון באדמה... התמזגתי עם האנרגיה של האדמה והרשת... מצאתי את הווייתי מרחפת מעל פסגת הר האוורסט כשמעלי רשת האור... הרחבתי את תודעתי עם הווייתי והרשת התחילה להתכווץ ולאט לאט התקדמה לפסגה...עוד מאמץ קטן ו...טאץ דאון! יש מגע עם הקרקע הרשת עטפה את ההר וכל הסביבה והמשיכה להתאחד עם פני הקרקע ולאחד את התדרים והמימדים השונים. לאחר שמייקל וידא שהמלאכה הושלמה סיכמנו בהצלחה את החוויה.
--------------------
לאחר כחודש שוב יצרנו קשר ומייקל דיווח לי על התקדמות האחדות ברבדים השונים ועל האנרגיה הנפלאה והאופטימית ששורה ביקום.ברם ישנה עוד עבודה רבה.
שיתפתי את מייקל עם חיזיון מוזר שהיה לי והוא הציע שאשחרר את האנרגיה כפי שאני "יודע".סיימתי את השיחה והבנתי שיש לי עכשיו מעט עבודה עם האנרגיות בארץ,וכך היה. בחיזיון ראיתי סלע כשהשם "מוחרקה" מהדהד ברקע.במעט תחקיר רקע הבנתי שהמקום קדוש לדתות שונות ושם הרג הנביא אליהו את נביאי הבעל.לא ידעתי איפה בדיוק אני אמור לעשות את העבודה האנרגטית ולכן ביום שישי שלאחריו נסעתי צפונה להר הכרמל.בנסיעה האנרגיה סביבי התחילה להשתנות.אולי בגלל זה פיספסתי את הפניה והקפתי את ההר מכיוון הים ואז עליתי לכיוון האוניברסיטה והמשכתי עד שנמאס לי...חניתי בחניון הנמצא מעל ואדי.חיפשתי במפה איפה אני והמיינד לא מאפשר לי...העניין מבלבל.מה עושים? מתחברים פנימה ומקשיבים...ואז הבנתי שאני במקום המדוייק! יצאתי מהאוטו וירדתי בשביל כורכר לכיוון הואדי.בשלב מסויים ראיתי מקום הדומה למקום שבוא הייתי בשאסטה.סטיתי מהשביל ומצאתי את הנקודה.אנחת רווחה בקעה מפי והתחלתי להעביר את האנרגיה...זימנתי את המאסטרים והאנרגיה התחילה לזרום דרך גופי...הרגשתי כמו חוט טלפון...המון מידע והמון אור...לאחר שהרגשתי את דעיכת הזרימה סיימתי את התהליך ופניתי ללכת ולפתע אני מרגיש תנודה אנרגטית... פתאום מתחילות לצוץ מההר אנרגיות שחורות ושדופות...בהתחלה אחדים ואז זה התגבר ומאות ואלפים ועשרות אלפי נשמות שחורות עולות השמימה...נאלמתי מהמראה.התחברתי שוב לאנרגיה של ההר ואז הבנתי מה קרה. ההר שימש כבית סוהר לאנרגיות.ההר מורכב מסלע אדיר שבו כוחות האור כלאו אנרגיות...האסירים שוחררו בדרכם לאחדות... שמחתי שהשלמתי את המשימה ועליתי לכיוון האוטו. ואז הם באו. נחשו מי? ה"סוהרים": הסוהרים הם ישויות כל כך חזקות שכוחות החושך אינם מסוגלים להתמודד איתן ולכן אנרגיות מיוחדות אלו שימשו כשומרי האסירים.שאלתי מה אתן רוצות ממני? מה פגעתי בעבודתכם? והם מרחפים למעלה ואיני מצליח להבינם.אמרתי להם עיזבוני במנוחה סיימתי את עבודתי,לכו אל האחדות...והם ממשיכים לרחף. הרפיתי מהעניין והמשכתי לביתי כשהם עדיין למעלה. הם עוקבים אחרי...מבקשים משהו ואין לי מושג מה הם רוצים...הגעתי לביתי והלכתי לנוח...והם לידי ממש קרובים ומחכים. טוב נמאס לי! נכנסתי למדיטציה ולאחר כדקה התחילה להיווצר בין ידי אנרגיה כחולה.הזרמתי עוד ועוד עד שכדור של אור כחול התגבש .הישויות ביקשו ממני את האנרגיה וכמובן שנתתי אותה...בעשירית שניה הם נעלמו...ואז הבנתי מה הסיפור.ראיתי את הישויות מביאות את האנרגיה לכל מיני מקומות על הפלנטה וממקומות אלו משתחררות עוד ועוד ישויות ועוד...כדור הארץ מוקף מיליוני ישויות אור וחושך וכולם עוזבים וחוזרים לאחדות... לאחר שהתהליך הושלם חזרו ה"סוהרים" והחזירו לי את הכדור הכחול.הודו לי בקידה ואמרו (בעברית) "תודה רבה".צחקתי והשבתי "בבקשה" וראיתי אותם מצטרפים לשאר העוזבים את הפלנטה במסע החדש. בקרוב פרקים נוספים יעקב אבידן |
