פייטן הוא לא, קופירייטר - כן, אפילו מצוין. אבל הוא אמור להיות ראש איגוד מקצועי - היחיד בישראל - והוא ראש איגוד מקצועי חלקי, רק לעובדים החזקים: חשמל, בזק, מקורות, ועוד כמה פחות ידועים. לרוב העובדים בישראל, שחלקם הגדול מגיע בקושי לשכר מינימום, אין הגנה מקצועית. כי "החבר" עיני הולך רק בגדולות: מגן על החזקים. וקשה לא להשוותו לראש איגוד מקצועי אחד מרבים בבריטניה. ראש "הטרייד יוניון" של עובדי התקשורת שם, שלפני כשבועיים הגן על כמה עשרות אלפי עובדי הדואר בבריטניה. בחן, עם שביתה חכמה, ללא נזקים לתושבים, מנע פיטורים המוניים בדואר של הוד מלכותה, ואף השיג עבורם תוספת שכר קטנה. לא כמו כאן, שביתות פראיות מרובות נזק למדינה ולאזרחים רק עבור ... עובדי חברת החשמל, למשל. ולעובדי "פרי הגליל" לפני כמה חודשים, שכל אחד מהם משתכר כשלשת אלפים שקלים בחודש, דאג... זכי שלום, בעל רשת המרכולים "חצי חינם". עפר עיני לא היה שם.

והיום, בכנס שדרות, לכבוד "יום המאבק הבינלאומי בעוני", עמד על הדוכן שר האוצר ופיו הפיק ססמאות ריקות מתוכן ודברים צפויים ונדושים ואחריו עלה לדוכן עפר עיני, קצת התפייט והרבה התחסד. כי מסתבר, שאת תפקיד הרווחה במדינה הפקירו בידי בוז'י הרצוג שחייב להיות שר, אך לא נתנו לו תקציבים לביצוע מדיניות רווחה ראויה ולכן עמותות המתנדבים לקחו לידיהן חלק מתפקידי הרווחה של המדינה: קיום מטבחי תמחוי יומיים וחלוקת מצרכי מזון פעמיים בשנה לאלה שידם אינה משגת לקנות אוכל מדי יום. כן, ישנם המונים כאלה בישראל שכל ממשלות ישראל עד כה לא הצליחו להקציב כסף כדי להבטיח להם קיום מינימלי. ועוד תפקיד רווחה הפקירה המדינה בידי חברות כוח אדם המגלגלות 350 מיליוני שקלים מדי שנה, רווחים בלתי סבירים ונשכנים, שנגבים בעזות מצח ממסכנים מכל העולם שבמדינותיהם אין להם אפשרות לעבוד ולהתפרנס. וכל זאת בגלל הביקוש לעובדים בחקלאות, בנין, סעד וניקיון, עבודות ששום ישראלי אינו מוכן לעבוד. והמדינה, בטמטום בלתי מובן, מגרשת את העובדים ששילמו לחברות כוח האדם כדי להביאם לעבוד בישראל ומאפשרת להם להביא חדשים, רק כדי לגרשם שוב, וחוזר חלילה. עסק מאד משתלם לאותן חברות כוח אדם.

את שני תפקידי הרווחה שהמדינה הפקירה היא יכולה לקחת בחזרה. אבל לזאת דרושה מפלגה סוציאל דמוקרטית שתקבל מנדט מהבוחר להנהיג כאן מדיניות רווחה נאורה תוך חלוקת כספי משלם המסים באופן הגיוני והגון. אבל אין בישראל פוליטיקאים שמוכנים להקים מפלגה סוציאל דמוקרטית. יש בישראל פוליטיקאים שיודעים לדאוג רק לעצמם ולעולם לא לבוחריהם.